ח"כים חרדים: למה להעיר את יאיר לפיד? • טור

אמרו כן! לזקן.

בשנת 1959 בבחירות לכנסת הרביעית, סיסמת הבחירות של מפא״י בראשות דוד בן גוריון הייתה, ״אמרו כן לזקן״. סיסמה שהביאה את מפא״י להישג שיא של 47 מנדטים.

בשנות ה-50 שלטונה של מפא״י היה מובטח מראש. חרות בראשות מנחם בגין, המפלגה השניה בגודלה בכנסת קיבלה 17 מנדטים בלבד.

הפרסומאים דאז לא הצטרכו להבטחות לא ישימות, הם לא הצטעצעו בניסוחים קליטים ובמחזור הישגים. הם ביקשו מהעם דבר אחד: תנו לזקן דוד בן גוריון להנהיג. לא מצע ולא תתי סעיפים והבטחות שווא. כך הביאו להישג הגדול למפא״י ההיסטורית, עוד לפני האיחוד עם אחדות העבודה ומפ״ם. איחוד שבשיאו הביא ל56 מנדטים.

התברר, שלא רק שהעם רוצה מנהיג חזק ומצביע עבורו. המצע המפורט, הססמאות, הקלישאות וההבטחות, סיפורי הבדים והדה-לגיטימציה למועמדים, מתגמדים מול ההבטחה הקוסמת למנהיג חזק ומנוסה שינהל משק וינווט ממשלה עפ״י שיקול דעתו והבנתו. כך בן-גוריון נהג וכך הצליח.

המו״מ הקואליציוני הנוכחי הוא הכל, הפוך מהכלל שנטבע ונקבע בבחירות לכנסת הרביעית. תנו למנהיג להנהיג ולקואליציה לשלוט.

הימין ניצח. זו עובדה. הקואליציה הטבעית יכולה להרכיב ממשלה נוחה של 67 מנדטים הומוגנים. יהיו 4 שנים לנהל מדינה, לחוקק חוקים ולתקן חוקים, כגון גיור וגיוס בני ישיבות, לתקן עיוותים, ל״החזיר עטרה ליושנה״ גם בהגדלת והחזר קצבאות ללא רעש ובמינימום צילצולים.

האינטרסים של המפלגות שמרכיבות את הקואליציה החזויה, ״חופפים״. כמעט ואין חילוקי דעות מהותיים. לו היינו מנטרלים את משחקי ה״אגו״ וכיפופי הידיים למען האג׳נדה. ניטור כעסי ומתחי העבר ולא פחות חשוב, לא לנסות לחשב כבר היום את החשבונות העתידיים שמנחים מיידית את ה״חשיבה״ וההתנהגות העכשווית, מי במקום מי ועל כסאו של מי.

ניתן היה להקים ממשלה זריזה ולנהל את הויכוחים הקיימים באם קיימים בתוכה, תוך המנעות מדריכה על בהונות האחר שהינו שותף. הפועל היוצא, ״ייבוש״ השמאל, מניעת תחמושת מיאיר לפיד ועיקור שורשי בסיס גידולו. אי יצירת כר נוח לפובליצסטי השמאל להזדעקות ומניעה מראש של ארס התקשורת הנגדית.

כל זאת אילו.

בפועל.

חה״כ וראשי המפלגות, נזקקים ל״חיזוק״ בקרב קהל בוחריהם. לטפיחה עצמית על החזה. לכותרות בראשי המהדורות ובעמודי החדשות בעיתונים והשבועונים. כיפפנו, קידמנו, התנינו. לא נכנס, זה התנאי שלנו לשותפות, לא נבחרנו לוולוו וכורסא. אמירות שאין מאחוריהם כלום. לא מתכוונים להם ואוי ואבוי באם יתאמתו.

זו קואליציה הומוגנית אך שברירית. כולם תלויים זה בזה וכמעט לא סותרים זה את זה. כוחה של הקואליציה בשבריריותה. הצלחתו של משה כחלון מבחירי הליכוד לשעבר, בתפקיד שר האוצר, צריכה לפלס דרכו חזרה לצמרת הליכוד ולהבטיח לליכוד קדנציה נוספת ולא להיות לצנינים בעיני ראשי הליכוד.

כנ״ל איווט ליברמן שיכול וצריך להשתלב מחדש בליכוד. הבדלנות הוכחה כטעות אלקטורלית. איווט ליברמן לא מביא קהלים חדשים למחנה הימין. הוא מפלג את המחנה המרכזי וקהל היעד. ממרומי ששת המנדטים שליקט בקושי, מנסה איווט להצדיק את הליכתו העצמאית שלא הצליחה בלשון המעטה באמצעות סיסמאות חלולות.

הבית היהודי בראשות נפתלי בנט על שמונת המנדטים שנשארו לו, מחזיקים את קואליצית ה67 של נתניהו בגרוגרת. באם בנימין נתניהו חפץ חיים והוא ״חפץ״ הוא יהיה חייב ״להתיימן״ וללכת בתלם. למה חייבים ל״הנציח״ ולמסמך דברים במו״מ מוקדם, כשכולם יודעים שהסכמים פוליטיים נועדו בכדי להפר אותם. וודאי מי ש״סיכם״ דברים עם נתניהו. כל זאת אך ורק בכדי לספק את ה״אגו״ שנפגע מהכישלון בקלפי.

ןגם המפלגות החרדיות: יאיר לפיד ואמצעי התקשורת העוינים רק מחכים להדליק את המדורה שהביאה ללפיד בעבר 19 מנדטים ובהווה 11 מנדטים, כוח לא מבוטל. למה לצחצח חרבות? להצהיר הצהרות? להגביר את אש המחלוקת והאיבה? מדוע להעלות שוב את הציבור החרדי למעמד ״סחטנים״, ״נצלנים״, שודדי הקופה הציבורית? עם 13 מנדטים חרדיים, גם ללא המנדטים האבודים של ״יחד״, מעמדנו בקואליציה המתרקמת איתן.

״אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מהעין״. בהצנע לכת, ללא קולות וברקים, ניתן להגיע להישגים. לא חייבים, לא יכולים ולא ניתן לתקן את כל העיוותים ביום אחד. ההצהרות בתקשורת לא יעילות, הם משרתות ובונות מחדש את המנדטים האבודים של לפיד ודומיו. החשש ״מתפשת מרובה לא תפשת״ עלול להתממש במציאות, שבה כולם מקשים על כולם.

הפתרון החליפי של נתניהו חבירה להרצוג, עלול להיות ברירת המחדל ולהשאיר אותנו ללא מקצת מתאוותינו, בידינו. משותפים בכירים לזוטרים וכך ההישגים.

החשש עלול להתממש. משה כחלון כשר אוצר בממשלה רחבה שאינה תלויה בעשרת קולותיו בלעדית, אינו כחלון הרפורמטור שמסוגל לשנות ולהזיז הרים. ליברמן רק יכול לחלום, על טיולים בעולם הגדול בתפקיד שר החוץ בממשלה רחבה. העתיד ופיתוח ההתנחלויות וההתישבות באיו״ש, בממשלה רחבה לוט בערפל, אם בכלל. תיקון העוולות לציבור החרדי יתמהמה ויתמסמס. תיקוני חקיקה מאן דבר שמיה.

הפתרון: ממשלה זריזה של כל מרכיביה הטבעים. ללא דיבורים, יותר מעשים. פחות הצהרות יומרניות כובלות לתקשורת, מניעת מקלות בין הגלגלים. סיכום על המוסכם והסכמה לבירור עתידי של מה שעוד לא מוסכם. כשהעיקרון הטבוע. קואליצית וממשלת ימין, שתפעל ותנהיג ברוח עקרונות הימין, שעיקרן שמירה על חבלי ארץ ישראל, ברוח מסורת ישראל בשותפות אמת עם ״נוטרי תורת ישראל״ שהינה בסיס קיומנו בארץ ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!