שערי חסד: 'הקבלת פני רבו' אצל הגר"ש אויערבך
אלפים התאספו בבית מדרשו של הגאון רבי שמואל אויערבך בשכונת שערי חסד בירושלים, למעמד 'הקבלת פני רבו ברגל' • צפו
- משה ויסברג
- י"ז ניסן התשע"ה
- 9 תגובות
(באדיבות המצלם)
אלפים התאספו היום בבית מדרשו של הגאון רבי שמואל אויערבך בשכונת שערי חסד בירושלים, למעמד 'הקבלת פני רבו ברגל' ולשיעורו על ענייני החג והזמן.
בשיעורו ציטט את הפסוק ׳כה אמר השם אלוקי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר׳, וציין כי למדים מהפסוק שמשה רבינו לא התלונן אצל פרעה על השיעבוד המפרך, אלא על עבודת השם שחסרה להם, וביקש מפרעה שישחרר את בני ישראל כדי שיוכלו לעבוד את הקב"ה.
"למדים מכך", אמר, "כי אמנם השיעבוד במצריים הוא דבר נורא, אבל יש דבר חשוב הרבה יותר, והוא ׳לעבוד את עבודת השם ולהיות לו לעם׳.
"רואים זאת באותה פרשה", הוסיף הגרש"א, "כאשר דתן ואבירם אומרים למשה ואהרון ׳אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה׳, ומבאר המדרש שאמרו למשה ואהרן ׳מדוע לא התפשרתם עם פרעה על הפחתת והמעטת השיעבוד, ובמקום זאת ביקשתם שבני ישראל יעבדו את הקב"ה׳. ובוודאי משה ואהרון רצו בטובתם של בני ישראל פי כמה וכמה מדתן ואבירם ולא דיברו עם פרעה על השיעבוד.
שערי חסד: \
"והוסיף הגרש"א כי המדרש מציין שכיוון שדאג משה רבינו לשיעבוד ישראל שזה דבר שיפסק ממילא ברצונו יתברך, ולא לעבודת הקב״ה של עם ישראל, הפסיד מלהיות אחד מהאבות הקדושים ולא זכה להיכנס לארץ ישראל".
ובענין השיעבוד הוסיף הגרש"א כי שבט לוי לא היו בשיעבוד מצריים, כי כשפרעה גזר עבודת פרך שבט לוי היו שקועים בלימוד התורה. לסיום הוסיף הגר"ש, על התורה נאמר "כמים הפנים לפנים" וכל מי שמשקיע בתורה ללא הרף זוכה שאין לו שיעבוד.
לאחר השיעור, עברו ציבור בני התורה לפני הגר"ש לברכת חג, וליוו אותו לביתו בשירה.