אחרי עשור: בג"ץ יכריע בסוגיית משגיחי הכשרות

בג"צ ידאג לכשרות הרבנות הראשית ולתנאי העסקה של אלפי משגיחי הכשרות וזאת במענה לעתירה התנועה להגינות שלטונית.

התנועה להגינות שלטונית באמצעות עו״ד מרדכי איזנברג, עתרה לבג"צ כבר בשנת 2004 בדרישה להפסיק את הקשר הכספי בין המשגיח למושגח, בהיות המשגיח בניגוד ענינים באופן הפוגע אנושות באמינות הכשרות. עתירה זו היא אחת הותיקות המנוהלות עדיין בבג״צ.

אחת עשרה שנים לאחר הגשת העתירה לבג"צ בדרישה להפרדה בין משגיחי הכשרות לבין בתי העסק המושגחים, במטרה למנוע ניגוד עניינים, מסתמן כי הדבר אכן ייצא לפועל.

כיום מועסקים רוב משגיחי הכשרות ישירות על-ידי בתי העסק המושגחים, ואלו גם משלמים את שכרם. מצב זה יוצר בעיה של ניגוד עניינים בין המשגיח לבית-העסק המושגח, וגורם לקושי במעקב אחר תקינות עבודות ההשגחה.

נושא המעסיק של משגיחי הכשרות נדון בעשור האחרון בוועדות רבות בכנסת, ברבנות ובמשרד הדתות, אך כל הניסיונות לאגד את כלל המשגיחי בגוף אחד - לא צלחו.

בפסק דין שניתן בבג"ץ בשנת 2008, נכתב כי במערכת הכשרות של הרבנות הראשית, על המשגיח להיות שכיר של גוף הכשרות - ולא של העסק בו הוא משמש כמשגיח, אולם הוראה זו טרם יושמה הלכה למעשה.

התנועה להגינות שלטונית, ועו"ד מרדכי ציבין, עתרו לבית המשפט למתן צו על תנאי, על מנת שהחלטת בג"צ בנושא אכן תתקיים. בית המשפט שוכנע כי "השגתו של יעד זה תשפר את הכשרות הממלכתית והמוסדית, ואולי תעמיד אותה במקום הראוי לה יותר מאשר המצב הקיים".

בית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בהרכב של המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, והשופטים אורי שהם ומני (מנחם) מזוז, שמו קץ לתהליך הארוך והמתמשך וקבעו היום (חמישי) כי המדינה תגיש בתוך ארבעה חודשים הודעה מעודכנת באשר למאמצים ליישום שתי הצעות שהועלו על ידי השופטים.

1. שירותי השגחה באמצעות חברה זכיינית שתעסיק את המשגיח ותגבה את שכרו מבית העסק, וכך יימנע ניגוד העניינים.
2. המדינה באמצעות גוף מטעמה, תהיה הגורם הגובה את דמי ההשגחה ומשלם למשגיחים, זאת תוך חקיקה ממוקדת שתקבע כי המשגיחים לא יהיו עובדי המדינה, כדי למנוע הגדלה של המנגנון הממשלתי.

השופטים אמרו בהחלטתם כי אינם מתעלמים ממורכבות הנושא, וגם לא ממאמצי הרבנות הראשית לאורך השנים למצוא פתרונות, אך הדגישו כי "התהליך איטי מדי וסופו אינו נראה באופק. לא נמנע טוב מבעליו, וכמובן ניתן להמשיך במאמצים לפתרון".

"בתוך ארבעה חודשים תוגש הודעה מעדכנת מטעם המדינה, הן באשר למאמצים האמורים, הן באשר לרעיון שהועלה על ידינו. העותרים יוכלו להגיב בתוך 15 ימים נוספים. לאחר מכן תתקבל החלטה בנושא".

יצויין כי ברוב כשרויות הבד"צ הפרטיות, המשגיח הוא שכיר של גוף הכשרות ולא של בית העסק בו הוא משמש כמשגיח כשרות. הנהגה זו נפסקה ע"י הרה"ג משה פיינשטיין זצ"ל.

עו״ד מרדכי איזנברג המלווה את העתירה 11 שנים אומר ל'בחדרי חרדים' כי ״העתירה מתנהלת כבר שנים תוך סחבת ומחדל של הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת בראשות ש"ס והבית היהודי כאחד. יש לקוות שבג״צ בסופו של דבר יכריח את הרשויות לחדול ממחדלן".

"לנו אין אמון במשיבים שיסדירו את הענין בעצמם. המטרה היא לחזק את הכשרות הממלכתית ולתת לה אמינות מקסימלית", הוסיף עו"ד איזנברג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!