חג החירות האחרון? • 5 הרבנים שניצבים בפני סכנת מאסר

לפחות חמישה דמויות רבניות יחגגו את חג החירות בחירות מוחלטת או לפחות יחסית, בבתיהם או בחברת תלמידיהם, אך לא בטוח כלל שגם בליל הסדר הבא יוכלו לחגוג כך.

נגד החמישה הללו תלויות ועומדות חקירות והאשמות שונות, צצות כותרות חדשות לבקרים, ויתכן שכבר בשנה הקרובה הם ייאלצו לשהות בין כותלי הכלא הישראלי.

'בחדרי חרדים' מנסה לעשות סדר בתסבוכת, ומציג בקצרה את דמותו של כל אחד מהחמישה, הפרשות הפליליות התלויות ועומדות נגדו ומצבן המשפטי, ולסיום - מנסה לנחש מה יעלה בגורלם. אך כמובן, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, ואנו מקווים כי הרבנים הללו יזכו עוד שנים ארוכות לחגוג את פסח כדבעי ומתוך חירות מוחלטת.

הגאון רבי אליעזר ברלנד
פרופיל מקוצר:

הגר"א ברלנד בן ה-77 הוא ממנהיגיה המרכזיים של חסידות ברסלב, מייסד וראש קהילת שובו בנים, המכילה אלפי משפחות וחסידים.

הפרשה:

הגר"א עזב את גבולות ישראל לפני שנתיים, בערב חג הפסח תשע"ג. חודש מוקדם יותר נחשף, כי מתנהלת חקירה במשטרה נגד הרב, בגין חשדות חמורים על מעשים פליליים וחשד להתעללות. כאשר המשטרה ביקשה לחקור את הרב, הוא עזב את ישראל והמריא למיאמי שבפלורידה. בהמשך, כשעלה החשש כי יוסגר, עלה הרב על טיסה לשוויץ, שם נפגש עם עורך דינו, ד"ר יעקב וינרוט, שגוייס לטפל בפן המשפטי של הפרשה. על מנת לטשטש את עקבותיו, הרב נסע עם מספר מקורבים מצומצם למרוקו - שם ערך את ליל הסדר. משם המשיך הרב לעבר זימבבואה, ומשם ליוהנסבורג שבדרום אפריקה.

שנה וחצי לאחר שעזב את ישראל, בט"ז אלול תשע"ד, בעת שהרב נחת בשדה התעופה סכיפהול שבאמסטרדם, הוא נעצר על ידי שוטרים הולנדים. מעצרו בוצע באמצעות צו מעצר שהוציאה יחידת להב 433 במשטרה דרך האינטרפול. משרד המשפטים הודיע כי בכוונת המדינה לבקש את הסגרתו של הרב ברלנד לישראל לשם העמדתו לדין וכי ישראל והולנד חתומות שתיהן על האמנה האירופית בדבר הסגרה.

מאז מעצרו, במהלך חצי שנה מתנהלים דיונים בבית המשפט באמסטרדם שבהולנד, אולם למורת רוחם של השלטונות בישראל, הרב מסתובב חופשי ברחבי המדינה.

מה צפוי?

פרקליטו של הרב, עו"ד שרון נהרי, אומר ל'בחדרי חרדים' כי ב-90 אחוז מהמקרים ההסגרה אכן מתבצעת לבסוף, אך הוא עדיין אופטימי. "גם אם הרב יוסגר לישראל, נמשיך להילחם כאן על חפותו". הדיון הבא בעניין ההסגרה, יתקיים בחודשים הקרובים.

הרב יאשיהו פינטו
פרופיל מקוצר:

ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארצות הברית, הרב יאשיהו פינטו (41), הוא אבן שואבת לפשוטי עם, אנשי עסקים ופוליטיקאים. על פי דירוג שערך המגזין "פורבס" בשנת 2012, נאמד ערך נכסיו ומוסדותיו של הרב ב-75 מיליון ש"ח. בשנת 2008 הוא דורג על ידי המגזין פורבס כצעיר המשפיע ביותר בישראל.

הפרשה:

בחול המועד פסח תשע"ב, עצרה יאח"ה 10 חשודים מעמותת 'חזון ישעיה', בחשד כי אספו עשרות מיליוני שקלים כתרומות עבור ניצולי שואה - ואת הכסף גרפו לכיסם. מי שעמד אז בנשיאות העמותה הוא הרב פינטו. מתחקיר שערך בזמנו העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10, עלה כי בדפי חשבון בנק של ארגון 'ידידי חזון ישעיה' בארצות-הברית שהוגשו לביהמ"ש, יש העברות של כמליון ומאתיים אלף דולר לדבורה בן חמו - רעיית הרב פינטו. כשלוש שנים מאוחר יותר, בטבת תשע"ה, נסגר התיק נגד הרב פינטו בפרשת עמותת חזון ישעיה, כאשר נגד מייסד העמותה אברהם ישראל ורואה החשבון אברהם חבצלת הוגשו כתבי אישום.

חצי שנה לאחר פתיחת החקירה, מיד לאחר שמחת תורה תשע"ג, הרב ואשתו נחקרו באזהרה במשרדי להב 433, בחשד כי כשבועיים לאחר שנחקר באזהרה, הרב נפגש עם תנ"צ אפרים ברכה בסוויטה של הרב במלון הילטון בתל אביב, בבקשה לקבל מידע בנוגע לחקירה של חזון ישעיה בה היה מעורב והאם יוגש נגדו כתב אישום. הרב אף הציע לו 200 אלף דולר. ברכה עדכן את הממונים עליו. לאחר שסירב לקבל את הכסף, זומנה רעייתו של ברכה להיפגש עם הרבנית בסוויטה, והיא צויידה במכשירי הקלטה שתיעדו העברת מעטפה ובה 100 אלף פרנק שוויצרי במזומן מרעייתו של פינטו לרעייתו של ברכה. לטענת אנשי הרב מדובר היה בסיוע אישי, וע"פ המדינה לא נמצא בסיס לחשד לעבירות פליליות מצידו של ברכה.

חקירת השוחד הובילה להכנת טיוטת כתב אישום, אך אז נפגשו פרקליטי הרב פינטו עם היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, וטענו כי בידיהם "חומרים שיזעזעו אותו" - אם יתברר שהמידע אמיתי, התנו, ייגנז האישום נגד הרב. הם העבירו ראיות כי הרב העניק בעזרת מקורביו טובות הנאה לניצב מנשה ארביב, בעת שכיהן כנספח המשטרה בארה"ב. ארביב העיד שהרב פינטו ביקש לקבל ממנו מידע מהחקירה על 'חזון ישעיה'. היועמ"ש החליט לעכב את הגשת כתב האישום נגד הרב בפרשת ניסיון השוחד לברכה, עד לסיום החקירה בפרשה זו. ארביב יצא לחופשה וחודש לאחר מכן פרש מהמשטרה.

בכ"ב אלול תשע"ד, הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד הרב פינטו, המבוסס על עסקת טיעון - במסגרתה הרב יהפוך לעד מדינה נגד ארביב, ויודה באישומים המיוחסים לו. מאז, למרות שנקבעו דיונים להקראת כתב האישום עם הסדר טיעון חתום, הרב לא הופיע בבית המשפט, מאחר ולטענתו עבר ניתוחים להסרת גידול סרטני. השופט ד"ר עודד מודריק אמר כי התנהלות הרב "מעוררת הרבה תמיהות", והוסיף שישקול "להוציא צו הבאה וגם לחלט ערבויות". מועד ההקראה הבא של כתב האישום נקבע לכ"ה ניסן.

מה צפוי?

לעניין הטיעונים לעונש, הוסכם כי המדינה תדרוש כי יוטל על הרב פינטו עונש של שנת מאסר בפועל, ובנוסף תדרוש כי יוטלו עליו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי בסכום משמעותי וחילוט כל הכספים שנתפסו. בשלב זה, נראה כי אכן זה העונש יספוג הרב.

הרב יונה מצגר
פרופיל מקוצר:

הרב יונה יחיאל מצגר (61), שימש כרב האשכנזי הראשי במדינת ישראל במשך עשור, בשנים 2003-2013.

הפרשה:

באדר תשס"ה נחקר הרב מצגר באזהרה בדבר חדר מלון שקיבל בתעריף מוזל. בסיום החקירה המליצה המשטרה להעמידו לדין, ובעקבות כך הודיע הרב כי הוא משעה עצמו זמנית מביה"ד הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. לאחר כשנה, הודיע היועהמ"ש מני מזוז כי לא יפתח נגדו תיק פלילי, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה והודיע כי עליו להתפטר מרצונו או שמזוז ימליץ על הליכי הדחה מידיים נגדו.‏ הרב עתר לבג"ץ ובסופו של דבר השופט אדמונד לוי סבר בדעת יחיד כי היועץ המשפטי לממשלה היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי.

הדרמה הגדולה החלה בי"ב תמוז תשע"ג, הרב מצגר נחקר באזהרה במשך כ-10 שעות במשרדי יחידת להב 443 יאח"ה, בחשד לעבירות של קבלת מאות אלפי שקלים מכספי תרומות שהתרים עבור עמותות שונות, קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכל תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם. על פי החשד, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן קיבל הרב מצגר סכומי שוחד בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח, ומתוכם לקח לכיסו סך כ-7 מיליון. בסיום החקירה, שוחרר הרב למעצר בית למשך 8 ימים.

על פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר (שהיה עצור 10 ימים), כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, חלוקה אשר במסגרתה קיבל אייזנשטט עשרות אחוזים מכספי העבירות. שלושה ימים לאחר שנחקר באזהרה, הרב מצגר השהה את עצמו מתפקידיו.

בעקבות התפתחויות משמעותיות בחקירה, לאחר חמישה חודשים הרב נעצר, ומעצרו הוארך בתשעה ימים - לאחריהם שוחרר למעצר בית.

לפני כחודש וחצי, בכ"א שבט, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין כי הוא החליט לאמץ את עמדת פרקליט המדינה ופרקליטת מחוז ירושלים והוא שוקל להעמיד את הרב מצגר לדין פלילי, זאת בכפוף לשימוע שייערך לו.

בהודעה ששלח היועמ"ש לפרקליטו עו"ד דוד ליבאי, הוא פירט מקרים רבים בהם חשוד הרב, קבלת טובות הנאה מתושבי חוץ שביקשו להתגייר, גיוס תורמים לעמותות בתמורה לעשרות אחוזים כאשר באחד המקרים הכסף כולו התחלק בינו לבין אייזנשטט. כמו כן, על פי החשדות, במהלך כהונתו קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי.

מה צפוי?

סנגוריו של הרב יונה מצגר, פרופ’ דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט הגיבו לאחר ההאשמות הקשות "הרב מצגר מכחיש את החשדות המיוחסים לו. לדברי הרב הוא לא קיבל שוחד, לא באמצעות עד המדינה ולא באמצעות אחרים, ולא הלבין הון. את התייחסותנו לחשדות נגד הרב נטען במסגרת השימוע, אליו הוזמנו". נראה כי בשנה הקרובה לאחר ביצוע השימוע, יעמוד הרב לדין, במשפט שספק אם יסתיים עד ליל הסדר הבא. באם יורשע, הוא צפוי לספוג עונש מאסר גבוה.

הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון
פאופיל מקוצר:

הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון (74), משמש כראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה בירושלים. בעבר כיהן כרב הראשי בחיפה, ובשנים תשנ"ג ועד לתשס"ג כיהן כהרב הראשי הספרדי לישראל.

הפרשה:

תיק הרבנים: בשנת תשס"ב, נפתחה חקירה סמוייה, לאחר שהתגלה כי אנשי כוחות הביטחון חילוניים, קיבלו תוספת שכר בשל "תואר רב". החקירה נמשכה כ-5 שנים, ובכסלו תשס"ח הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד כעשרה נאשמים, בהם מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, בשל הטענה כי הגישו עבור התלמידים מסמכים כוזבים שנמסרו לרבנות הראשית ולכוחות הביטחון. זאת, על מנת ליצור מצב כוזב לפיו התלמידים הללו הוסמכו לרבנות. הרב בקשי דורון נחקר אף הוא, אך הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. בהמשך הוא העיד במסגרת התיק שמתנהל נגד בעניינם של האחרים, ומסר גרסה שונה מזו שמסר במשטרה.

בעדותו סיפר הרב שהנחה את מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית להנפיק את התעודות בניגוד לקריטריונים להוצאתן. לאחר עדות זו חודשה חקירתו, ובסופו של דבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום.

עשור לאחר שסיים את תפקידו כרב הראשי לישראל, בי"א טבת תשע"ג הוגש נגד הרב כתב אישום, על כך שהורה להנפיק תעודות הסמכה כוזבות לרבנות למאות אנשי כוחות הביטחון שבאמצעותן קיבלו במרמה מיליוני שקלים כתוספות שכר.

על פי כתב האישום, הרב הורה למנהל מחלקת הבחינות הרב יצחק אוחנה שהיה כפוף לו להעלים עין מהעובדה שהמסמכים שהוגשו לרבנות הראשית כוזבים ו"לסגור את העניין" בכך שיעניק את תעודות ההסמכה, זאת ביודעו שאותן תעודות יסייעו לתלמידים להוציא במרמה הטבות שכר מהמדינה. לטענת הפרקליטות הנזק לקופת המדינה ממעשים אלה נאמד במאות מיליוני שקלים.

העבירות שיוחסו לרב על פי כתב האישום, הן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת.

בסופו של דבר, שבעה מהמועמדים לדין הורשעו בט' ניסן תשע"ד. השופט אמנון כהן קבע באותו הדיון, שלא היה בסמכותו של הרב בקשי דורון, מתוקף היותו רב ראשי בישראל, לשנות את הקריטריונים למתן תעודת ההשכלה תורנית גבוהה על דעת עצמו. לדבריו, אין לייחס להוראתו "להעלים עין" כל תוקף מחייב. על המורשעים נגזרו 10 חודשי מאסר ועד לשבע שנות מאסר בפועל. ארבעה נאשמים זוטרים הגיעו להסדרי טיעון קלים.

משפטו של הרב בקשי דורון טרם הסתיים, והוא עדיין מתנהל בפני השופט צבי סגל בבית משפט המחוזי בירושלים.

מה צפוי?

מחד גיסא, הרב לא היה מעורב בעצמו בביצוע העבירות, ויתכן כי בהתחשב גם בגילו ובמעמדו, יימנע ממנו עונש מאסר. מאידך, משפטנים מצביעים על חומרת העונשים שנקט בית הדין בתיק זה, כדי ללמד כי גם הגר"א בקשי דורון עצמו נתון בסכנת מאסר.

הרב אברהם יוסף
פרופיל מקוצר:

הרב אברהם יוסף (65), בנו של הגר"ע יוסף זצ"ל, המשמש כרב העיר חולון וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. שימש גם כרב צבאי, כמנהל מכון אור המזרח להוצאת כתבי רבני המזרח, ויו"ר הוצאת שולחן ערוך המלא שעל ידי מכון ירושלים.

הפרשה:

הרב מכהן כרב העיר חולון מאז תשנ"ח ועד עתה. בשנים תשס"ח ועד תשע"א, מונה כממלא מקום רב העיר אור יהודה וכאחראי הכשרות בה, בעקבות מותו של רב העיר המקומי. בד"צ בית יוסף הינו בד"צ פרטי, הרשום כחברה, ומצוי בבעלות משפחת הרב יוסף. בד"צ העדה החרדית ובד"צ הרב לנדאו מזוהים עם העדה האשכנזית, ומחירי הבשר בהכשרים אלה יקרים משמעותית ממחירי הבשר בהכשר בד"צ בית יוסף ובד"צים אחרים המזוהים עם העדה הספרדית. רוב ציבור צרכני הכשרות בחולון ובאור יהודה הינו ספרדי.

הרב חשוד, כי הפלה לרעה בד"צים אחרים אשר נתנו השגחה לעסקים לממכר בשר בעלי כשרות 'מהדרין' בחולון ובאור יהודה. מחומר הראיות עולה, כי החל מתחילת כהונת הרב יוסף כרב העיר חולון הוא הנחה את הכפופים לו, בכתב ובעל פה, כי בעלי עסקים לממכר בשר בחולון, המבקשים לקבל תעודת כשרות 'מהדרין' מהרבנות, חייבים לעבוד עם אחד משלושה בד"צים בלבד - בית יוסף, העדה החרדית או הרב לנדאו.

כאשר מונה הרב יוסף כממלא מקום רב העיר אור יהודה, הוא מסר הנחיה זהה לכפופים לו. משמעות הנחייתו של הרב הייתה חיובם של בעלי עסקים בתשלום לאחד הבד"צים הנ"ל, כתנאי לקבלת תעודת מהדרין מהרבנות, בעוד שקודם לכן לא הייתה כל הנחיה מגבילה כאמור, ובפועל פעלו בערים בד"צים נוספים. בהתאם להנחיה, ניתנה הודעה לבעלי עסקים בחולון ובאור יהודה כי עסק לממכר בשר אשר לא ימלא אחר ההנחיה, לא יקבל תעודת כשרות מסוג 'מהדרין' מהרבנות. הרב יוסף ידע כי בשל מאפייני ציבור צרכני הכשרות בחולון ובאור יהודה, שרובו ספרדי, ובשל הפער במחירי הבשר בין שלושת הבד"צים, יעדיפו בעלי העסקים את בד"צ בית יוסף, השייך למשפחתו.

כתוצאה מההנחיה, החלו בעלי העסקים, בלית ברירה, לשלם דווקא לבד"צ בית יוסף עבור תעודת הכשרות וההשגחה הנוספת. במעשיו, מנע הרב תחרות חופשית בעסקי הבשר בחולון ובאור יהודה, ובכך פגע פגיעה כלכלית בבעלי העסקים, וזאת כדי לקדם מבחינה עסקית את הבד"צ השייך למשפחתו.

בנוסף, במהלך כהונתו של הרב יוסף כרב העיר חולון, מונו שני מפקחים המועסקים ברבנות חולון וכפופים לו כמפקחי כשרות מטעם בד"צ בית יוסף, ועסקו בשני העיסוקים במקביל. המפקחים קיבלו שכר משני המקומות, הכל בידיעתו ובאישורו של הרב יוסף.

החקירה נפתחה במהלך ניסיונו של הרב להתמודד לראשות הרבנות הראשית. בעקבות החקירה הכריזה מפלגת ש"ס על אחיו, הרב יצחק יוסף, כמועמד מטעמה לתפקיד. בסופו של דבר האח אכן זכה בהתמודדות ומונה לרב הראשי לישראל ולראשון-לציון.

בי"ד אב תשע"ד, לאחר שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין באשמת עבירות מרמה והפרת אמונים, הודיעה גם פרקליט המדינה כי הוא שוקל להעמיד אותו לדין, בכפוף לשימוע.

מה צפוי?

לאחר סיום חקירת המשטרה והמלצתה להעמידו לדין, פרקליטו, עו"ד נבות תל-צור, מסר בתגובה, כי "הרב יוסף כיבד את החקירה ודחה בתוקף את הטענות שהועלו בפניו. הרב פעל כדין, בתום-לב ובשקיפות, והוא סמוך ובטוח כי לכשיבחנו הדברים בפרקליטות, יובהר כי לא דבק רבב במעשיו". ככל הנראה, במהלך השנה הקרובה תתקבל ההחלטה על העמדה בדין, שספק אם יסתיים בשנה זו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!