במחיצתם: כך נראה פסח אצל חברי ה'מועצת' האגודאית

ערב חג הפסח תשע"ה יצאנו ללקט מעט שבמעט מגדולי האדמו"רים בארץ הקודש הנמנים על חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

אין זה סוד כי בשנתיים האחרונות חידשה המועצה את פניה באופן פעיל בהוראות ברורות כיצד ינהגו נציגי הציבור והעם היושב בציון בהתכנסותם בבית וועד הפועל שברחוב שומר הכותל בירושלים.

לרגל חג הפסח שוחח כתב 'בחדרי חרדים' עם החסידים הקרובים למלכות והתחקה איך נראה חג הפסח ובפרט הליל הגדול - ליל הסדר, וימי חג המצות - החל משלושים יום קודם החג ועד לסוף ימי חול המועד.

אחד עשר חברים במועצת גדולי התורה האגודאית: זקן החברים האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מבעלזא, האחים האדמו"רים מויז'ניץ, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מבאיאן, האדמו"ר מסלונים, האדמו"ר מביאלא, האדמו"ר מסאדיגורה והאדמו"ר ממודז'יץ.

האדמו"ר מערלוי
זקן האדמו"רים האדמו"ר מערלוי וזקן החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לרפואה שלמה.

כבר מערב פסח בליל בדיקת חמץ כשהאדמו"ר אוסף את פתיתי חמץ הוא נוהה בבכי כמקובל שהפתיתים מרמזים על העבירות, כך גם באמירת 'כל חמירא' קולו נשנק מבכי.

לאחר מכן עורך הרבי טיש לחיים מצומצם. בערב פסח לאחר שריפת החמץ בדרך לביתו שרים ניגון מיוחד.

בערב החג מורה האדמו"ר לגבאיו לשקול לכל הנכדים המשתתפים בסדר את ה'כזיתים' שיהיו מוכנים מבעוד יום לליל הסדר.

את ליל הסדר עורך האדמו"ר בביתו בשכונת קטמון יחד עם בחורים שהגיעו לשידוך וכן חתנים שהתארסו. האדמו"ר מיסב על כורסא מיוחדת כל ליל הסדר, כשבמשך כל הזמן הוא יושב בהסיבה. האדמו"ר אומר פירושים וסיפורים, ואף קודם הסדר נותן הקדמה קטנה על מהות ליל הסדר ומבקש שלא ידברו דברים בטלים במשך כל ליל הסדר.

האדמו"ר אוכל קמעה בכדי שיהיה לו כוח לאכול את האפיקומן, מנהג מיוחד לאדמו"ר להלביש טבעת מיוחדת מזהב על אצבעו, כדרך מלכות ודרך בני חורין. לאדמו"ר גם גביע מזהב ממנו הוא שותה את ארבע הכוסות.

בדרך כלל הנכדים או הגבאים גונבים את האפיקומן וליל הסדר מסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר בשירה וזמרה.

בימי בריאותו של האדמו"ר הוא היה הולך מידי יום לתפילה ברחבת הכותל בחול המועד, ובאחד מימי חול המועד נערך בחצר החסידות מעמד הקבלת פני רבו ברגל - אליו מתאספים כל התלמידים של בית ערלוי.

בשביעי של פסח נוהג האדמו"ר לחלק לכל חסיד חתיכת מצה הנקראת 'ביזת הים' ובערלוי מחשיבים זאת כסגולה לפרנסה.

האדמו"ר מגור
אצל האדמו"ר מגור ההכנות לימי חג הפסח מתחילות לפני בדיקת חמץ: באור לארבעה עשר יוצא האדמו"ר בלווית חסידים למעיין מוצא הסמוך לירושלים, שם היו שואבים אדמו"רי בית גור לדורותיהם 'מים שלנו' במשך כל השנים.

לא כל חסידי גור יכולים להגיע, ואלו המעוניינים להגיע נרשמים מבעוד מועד וביניהם נערכת הגרלה. רק כ-300 חסידים זוכים להגיע למעמד המרגש, חסידים מספרים כי הדקות עם האדמו"ר במעמד הן דקות מסוגלות ומזכירים שם שמות לישועה וברכה, ובפרט אלו שלא נושעו בזרע של קיימא.

בי"ד בבוקר האדמו"ר יוצא לשריפת חמץ מצומצמת בחצר בית המדרש הגדול - שם ישרוף את חמצו כדין, ולאחר מכן יגיע למאפיית המצות 'זוננפלד' לאפות מצות מצווה.

בליל הסדר יסב האדמו"ר עם משפחתו המורחבת, עם כל ילדיו וצאצאיו המגיעים לשהות במחיצתו.

האדמו"ר מגור מחלק אגוזים לילדים, ואף נוהג לעשות דברי שינוי בכדי שישאלו התינוקות, למשל היו שנים שהאדמו"ר היה לוקח את המצות ושם על כתפיו. בשנים האחרונות הנהיג האדמו"ר לומר שמוע'ס בערך כעשרים דקות לפני אמירת 'קדש' - שהוא דבר תורה מכונן לכל השנה.

הסדר עצמו אורך שעה וחצי עד שעתיים במושג הזמנים של גור, בסיום הסדר נוהג האדמו"ר לומר שהוא לא מבין מדוע הציבור לא נשאר ללמוד כל הלילה שזה חיוב ההלכה, שלא כבליל שבועות אז מקפידים ללמוד וזה הרי רק מנהג, אך בליל הסדר ההלכה ללמוד עד שנרדמים.

במהלך החג החסידים עוברים אצל האדמו"ר לאחר התפילה ולפני מנחה, בפרט החסידים המגיעים מחוץ לעיר להקביל פני רבם, לבני הנוער יחלק הרבי אגוזים, ובאחד הימים יגיע לפקוד את רחבת הכותל המערבי.

האדמו"ר מבעלזא
בערב בדיקת חמץ מתפלל האדמו"ר מבעלזא תפילת מנחה ברב עם בהיכל בית המדרש הגדול, לאחר מכן יוצא האדמו"ר לרחבת היכל ביהמ"ד הגדול - שם שואבים מים שלנו מהבאר בה עושים תשליך בעשרת ימי תשובה, לאחר השאיבה מורידים את המים למאפיית המצות בבנין ביהמ"ד.

לאחר תפילת מעריב במעונו מברך האדמו"ר על בדיקת חמץ ובודק את החמץ בביתו, לאחר מכן עורך האדמו"ר לחיים טיש כנהוג.

בערב פסח לאחר תפילת שחרית עורך האדמו"ר סעודת בכורות כנהוג. לאחר מכן נערך מעמד מכירת חמץ של כלל חסידי בעלזא בארץ ישראל בחדרו של האדמו"ר על ידי הדיינים הגאון רבי אליהו וינד והגאון רבי חיים דוד שובקס. לאחר מכן יוצא האדמו"ר לרחוב בינת ישכר בקריה שם נערך מעמד שריפת חמץ ברב עם, בעת אמירת כל חמירא בוכה האדמו"ר בדמעות שליש כפי שנהג דודו האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, כן נוהג האדמו"ר לומר דבר תורה במעמד שריפת חמץ.

לאחר חצות היום יורד האדמו"ר לבוש בבעקיטשע לבן, כפי שנהג דודו האדמו"ר מהר"א זי"ע, לאפיית מצות מצווה, בעת אפיית המצות נוהג האדמו"ר לומר הלל.

את הסדר עורך האדמו"ר לאלפי תלמידי הישיבות של חסידי בעלזא ולבני המשפחה בהיכל אגרויסע שטוב. האדמו"ר אומר דברי תורה ואמרות טהורות בהגדה בין אמירת הקטעים. כאשר כמה מדברי התורה נוהג האדמו"ר לומר בשפת לשון קודש שגם בעלי התשובה מישיבת 'תורה ואמונה' יבינו זאת. לאחר עריכת הסדר פוצחים בריקוד נלהב מאוד כפי שנהגו בבעלזא עם תום עריכת ליל הסדר.

בחול המועד יגיע האדמו"ר אל מול מקום המקדש בהר הצופים לתפילה יחד עם קהל החסידים, ואף יערוך ביום הראשון של חול המועד את הטיש המכונה 'אסתר טיש' משום שבו ביום נערכה סעודת אסתר עם אחשורוש.

האדמו"ר מויז'ניץ
לפנות ערב של ליל בדיקת חמץ יגיע האדמו"ר אל באר המים בפאתי רחוב חזון איש, לשאיבת מים שלנו למצות מצוה - עובר לאפייתן למחרת בערב פסח כנהוג. האדמו"ר ממלא ג' פעמים את הכלי, ולאחר מכן צועד בראש המלווים את כדי המים עד להיכל הישיבה, לקול שירת "והיא שעמדה" על ידי החסידים.

לאחר תפילת מעריב, חובש האדמו"ר לראשו את הקאלפיק ונעמד בפתח החדר הפונה לחדר ההמתנה לבדיקת חמץ. לקול שירת הניגון - "לעשות רצונך אלוקי חפצתי", וכן בניגון המכונה "משיח'ס ניגון".

טרם הברכה מוכרז כי תלמידי הישיבה אשר התמנו כשליחי האדמו"ר לבדוק את החמץ בבניני המוסדות, יצאו ידי חובה בברכתו של הרבי, האדמו"ר מברך את ברכת ביעור חמץ מתוך סידור "בית יעקב" ובודק את החמץ בחדר ה'פראווען שטוב', ואחר כך עורך את הבדיקה בביתו.

למחרת כחצות היום, נכנס האדמו"ר עטוי בבגד לבן שלבש אביו הרבי ה'ישועות משה' זצ"ל, לאפיית מצות המצוה בהיכל הישיבה. הרבי שרוי ברגשי קודש בעת שמשוררים את הניגון "לעשות רצונך", אחרי שהוא מערה את הקמח והמים לקערה לשם מצת מצוה הוא פוצח באמירת הלל כשדמעות התרגשות ניגרות מעיניו, תוך כדי עסק הלישה והאפייה.

בזמן הדלקת נרות עולה הרבי עטוי במלבוש ה'סטראקעס' לתפילת מנחה, קבלת שבת (כשיוצא בשבת) וערבית, הנערכים ברחבה שע"י ביהמ"ד הגדול, לאחר שביהמ"ד כבר עומד מוכן ומסודר לעריכת הסדר. האדמו"ר עובר לפני התיבה לקבלת שבת, ערבית והלל.

כמחצית השעה לאחר תום התפילה נכנס הרבי לעריכת הסדר עטוי בקיטל השזור בעטרות כסף שהיה שייך לאביו הישועות משה, ופותח באמירת סדר הזמירות שבת

האדמו"ר מכריז 'קדש' בבכי עצור, ולאחר עבודת סידור הקערה מגביה ראש הישיבה הגר"מ ארנסטר את הכוס והרבי פותח בקידוש, לפני נטילת ידיים משוררים את ניגון ביה אנא רחיץ כנהוג. את ה"כרפס" נוטל מקערת הסדר.

שאלת המה נשתנה שואלים תחילה כל נכדי האדמו"ר זצ"ל לפי סדר, כשלאחר מכן ניגשים הילדים ואומרים בצוותא - כל משפחה ומשפחה ביחד. כשהרבי מאזין להם בחיבה, בסיום שואלים כל הקהל יחדיו.

ב"שפוך חמתך" משקיף האדמו"ר לעבר הפתח לראות שהדלת פתוחה לכבוד אליהו הנביא, ובאמירת ההלל ו"נשמת" נשמע קולו בקודש, גובר מתוך התרגשות, כשבסיום פוצח בריקוד "חסל סידור פסח כהלכתו" בג' ניגונים.

האדמו"ר מצאנז
השנה, לאור קריאתו של האדמו"ר מצאנז, מתקיימות ישיבות בין הזמנים גם לפני פסח לכל בחורי הישיבות של צאנז ואברכי הכוללים.

למעשה בצאנז הכל סביב תורה - בשבת הגדול נושא האדמו"ר את דרשתו המפורסמת שחלקו הראשון הוא פלפול בעניני פסח שנמשך למעלה משעה, בחלק השני מעורר האדמו"ר על אזהרות וחומרות הפסח וכמו כן מעורר על פגעי הזמן שיש לבער.

בליל ערב פסח יוצא האדמו"ר לבאר מים סמוכה לקרית צאנז שם שואב 'מים שלנו' עבור המצות. משם נוסע האדמו"ר עם המים בידו למאפיית המצות ועוקב אחר המשגיחים בתנור האפייה, שיהיה מלובן מחדש לקראת האפיה למחרת.

לאחר מעריב עולה האדמו"ר לביתו לבדיקת חמץ, לשם מגיעים גם כ-20 בחורים שממונים כשליחים ויוצאים ידי חובה בברכות של הרבי, הם נשלחים לכל בניני המוסדות ברחבי הקריה לבדיקת חמץ ולאחר הבדיקה חוזרים וזוכים לראות את האדמו"ר בודק חמץ. בדיקת חמץ של האדמו"ר אורכת למעלה משעתיים כשבמהלכה הוא מתכופף לבדו בכל מקום הראוי לבדיקה.

בערב פסח לאחר שחרית נערכות במנין שבו מתפלל האדמו"ר עשרות סיומי מסכתות של אברכים ובחורים שסיימו מסכתות בשל היותם בכורות במשפחתם. לאחר הסיומים עורך האדמו"ר באולם מיוחד "חמץ טיש" שם אוכל לפי מנהג אבותיו מאכל מאגוזים.

לאחר הטיש מנער האדמו"ר את בגדיו לפני שנכנס לביתו. שעה לפני שריפת חמץ מגיע הגוי לחדר האדמו"ר שם מוכר לו הרבי את חמצו, כשהרבי נותן לו את צרור המפתחות של כל החדרים המכורים שיוכל להכנס ולצאת בהם כאוות נפשו בכל החג.

בשריפת חמץ נוהג הרבי לזרוק לבדו את חבילת החמץ שנותרה בביתו לתוך האש.

בליל החג לאחר התפילה מחלק האדמו"ר מצות לכל המשתתפים אצלו בליל הסדר. בצאנז נוהגים להסב לליל הסדר אצל הרבי כל הזוגות הצעירים שנישאו בשנה האחרונה וכן אלמנות המוזמנות אישית על ידי בית האדמו"ר.

בליל הסדר יושב הרבי על ספה מיוחדת כשהוא עטוף בטלית במשך כל עריכת הסדר, בהסיבה נשכב האדמו"ר על הספה בצורת שכיבה מלאה. נכדי האדמו"ר נוהגים לאחר ה-4 קושיות לומר "מה נשתנה פלפול". נכדות האדמו"ר עד גיל 12 גם שואלות את הקושיות באוזני הרבי.

בצאנז, על פי מנהג אבי השושלת בעל ה'דברי חיים', לא נוהגים לגנוב את האפיקומן בהטעימו שאין לחנך את הילדים בליל קדוש זה למעשי גניבה.

ליל הסדר מסתיים בדרך כלל לקראת השעה 4:00 לפנות בוקר כששעה אחרי חצות נוהרים תושבי הקריה שכבר סיימו את הסדר בביתם לחזות בליל הסדר של האדמו"ר, במהלך ליל הסדר אומר הרבי דברי תורה רבים כשצוות של 4 אברכים תלמידי חכמים ממונים על סימוני הקטעים של הדברי תורה למען יזכרו ויוכלו להעלותם על גבי הכתב.

במשך כל הפסח נוהג הרבי ללמוד יחד עם הקהל בין מנחה לערבית וספירת העומר.

האדמו"ר מויז'ניץ
בזמן שקיעת החמה בליל בדיקת חמץ מגיע האדמו"ר לשאיבת מים שלנו. שלאחריה מלווים החסידים את האדמו"ר בשירת 'והיא שעמדה'. משם חוזר האדמו"ר כברת דרך לביתו ושוב בשירה אדירה כשמחזיק את המים בידיו ומוליכן למקום שהוכן לכך, עד לאפיית המצות. לאחר שהניחו את המים מאחל האדמו"ר 'כן נזכה בעז"ה לשנה הבאה בירושלים עיה"ק'.

אחר צאת הכוכבים נכנס לביהמ"ד הגדול כשהוא חבוש בקאלפיק למעמד בדיקת חמץ בשירת 'לעשות רצונך', ןלאחר מכן פותח בניגון המכונה 'משיח'ס ניגון'. אחר שמברך 'על ביעור חמץ' נכנס לביתו לבדוק את החמץ. ולאחר מכן ממשיך את הבדיקה בביתו ברחוב אמרי ברוך. לאחר הבדיקה אומר 'כל חמירא' וה'יהי רצון' שלאחריו בבכיות נוראות. בסיומו מאחל 'כן נזכה בעז"ה לשנה הבאה בבריות גופא ונהורא מעליא בירושלים עיה"ק'.

בערב פסח לקראת סוף זמן ביעור חמץ יוצא האדמו"ר מביתו לרח' שלמה המלך לשריפת חמץ. אחר השריפה אומר 'כל חמירא' וה'יהי רצון' שלאחריו כשקולו נשנק מבכי.

בחצות היום נכנס הרבי להיכל הגדול כשהוא לבוש בקאפטן הלבן למעמד אפיית מצות מצוה. תחילה מכניס קמח ומים, ואחר שהעיסה עברה להמשך עריכתה ניגש ולש עם ה'פינער', לאחר מכן פןתח בקול חוצב להבות אש 'הללו עבדי השם' ומסתובב ברחבי ההיכל באמירת ההלל בדביקות עצומה. תוך כדי אמירת ההלל עומד מספר פעמים מקרוב ועוקב על הנעשה במצות עד הכנסתם לתנור. לאחר מכן פותח בשירת 'יבנה המקדש עיר ציון ץתמתא' ושירת 'ישועת ה' כהרף עין לשנה הבאה בירושלים'. לאחר מכן ניגש הרבי על יד התנור ומפריש חלה מהמצות ושב לביתו.

את ליל הסדר עורך האדמו"ר בבית המדרש הגדול שערוך ומוכן לאלפי האורחים ותלמידי הישיבות החוסים בצלו. האדמו"ר נכנס לעריכת הסדר כשהוא לבוש בבגדי קודש, הקיטל הלבן, וגארטל שחור, והכיפה מימים הנוראים על ראשו, ונעמד על מקומו לסדר את הקערה בדבקות.

האדמו"ר מתחיל באמירת קדש ובנו הרה"צ רבי חיים מאיר הגר מוזג את הכוס לקידוש, לאחר הקידוש מתיישב הרבי על מקומו וממתין עד שכל הקהל יקדשו על היין. האדמו"ר נוטל את ידיו מקערה של זקנו בעל ה'אמרי חיים' זי"ע.

בתחילת ההגדה שואל הרה"צ רבי חיים מאיר הגר את הקושיות 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות', אחר כך שואלים הנכדים שלום שמחה ישכר בער הגר, יחזקאל שרגא כץ והבחור אברהם דוד הי"ו, כשבמשך כל הזמן יושב הרבי ומאזין בחיבה יתירה.

בשנים עברו קרא האדמו"ר לבחור יתום ואמר לו, הנני אביך וסבך שאל אותי את הקושיות, והורה לו לפתוח ב'טאטע לעבן זיידע לעבן' כנהוג, האדמו"ר חזר על הקושיות ופתח באמירת ההגדה בנעימות כשכל כולו אש להבה כשקולו נשנק מבכי בקטעים שונים. באכילת הכזיתים מצה, מרור וכורך, קשה לתאר את הבכיות והדמעות, בהן שרוי האדמו"ר.

אחר השולחן עורך מחזיר אחד החסידים את האפיקומן לרבי שמחלק ממנו לאלו המצפים לישועה, ולאחר מכן אוכל בבכיות עצומות במשך דקות מספר. בסיום הסדר פורץ האדמו"ר בריקוד נלהב בניגון זה מחזיק בידי המשב"ק הרה"ח זלמן לייב ווייס ורוקד עמו.

האדמו"ר מבאיאן
בחצר חסידות באיאן מצמידים את ברכת האילנות לשאיבת מים שלנו, כשהמנהג הוא לצאת מהעיר לשאוב את המים.

אפיית המצות היא בה' ניסן - יום היארצייט של בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע ולא בערב פסח, מיד אחרי אפיית המצות הרבי עורך הפרשת חלה לפני כל הקהל.

בז' בניסן חל יום ההולדת של הרבי, ורבני וזקני הקהילה מחליטים על הענקת תשורה נכבדה לרבי. בשנים האחרונות היה זה מתנה כספית לכיסוי כל החובות של מוסדות החסידות על סך 4 מליון דולר. השנה החליטו לתת לרבי שעת לימוד לפני התפילה של כל הקהל, כך גם הנגידים העניקו לרבי תפילין חדשות.

בית האדמו"ר גם הוא מתגייס לטובת החג ודואג לחלוקה של בשר חינם לכלל חסידי באיאן - אברכים ובעלי בתים כאחד. ובלי כל קשר למכירות המוזלות והתלושים.

את כל מנהגי בדיקת ושריפת חמץ הרבי עושה בביתו בחיק משפחתו, כך גם בליל הסדר הרבי בבית בלבד עם בני המשפחה ואף ללא גבאים ומשמשים.

ממה שהצלחנו לדלות: אדמו"רי בית באיאן היו אומרים את ההגדה בנוסח של הקריאה של ימים נוראים וכך גם נוהג הרבי.

בשבת חול המועד מתחילים לשיר לפני תפילת 'כגוונא' בליל שבת את זמר בר יוחאי עד שבת לפני ל"ג בעומר, ובבאיאן שלושים יום קודם ל"ג בעומר וההדלקה המסורתית ההתרגשות גוברת.

ביארצייט של רבי אהרון הגדול בחול המועד מתקיים הטיש בשילוב קבלת פני רבו המרכזית. ובשביעי של פסח נערך טיש בליל יום טוב, ולקראת חצות אומרים את 'שירת הים' עם הרבי. במוצאי החג נערך טיש נעילת החג והרבי מחלק לכלל החסידים מצה שמירה.

אחד המעמדים המרגשים בחסידות באיאן הוא בטיש של נעילת החג. כשהרבי שר לבדו ג' פעמים את חסל סידור פסח כשקולו נשנק מבכי.

האדמו"ר מסלונים
האדמו"ר מסלונים יוצא כמה ימים לפני חג הפסח למאפיית המצות ועוקב אחרי כל שלב ושלב באפייה. הרבי לוקח עמו את המצות לביתו, המצות של פסח משמשות את הרבי בכל השנה ומנהג מעניין בכל סעודה בשבת יאכל האדמו"ר מצות מלבד החלה.

בהיותו נכדו הבכור של האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל הסתופף רבות בסדרי ליל הסדר ונקשר בעבותות לעריכת הסדר של סביו, סגנונו של האדמו"ר הוא לא כמו של אביו הרבי ה'נתיבות שלום' זצ"ל אלא סגנון מיוחד ועצמאי.

בליל הסדר ילבש את הקיטל של סביו ה'אמרי חיים' זצ"ל, רוב הסדר מוקדש לנגינה ושירה, כאשר כל הבנים והנכדים יאכלו על שולחנו הנערך באולם הטישים של בית המדרש הגדול במרכז החסידות בירושלים.

האדמו"ר מקפיד לאכול אפיקומן בחצות ולאחר מכן אברכים ובחורים תושבי ירושלים מגיעים להשתתף, בשנים האחרונות יש משפחות שמגיעות במיוחד מחוץ לעיר ושוכרות דירה בסמיכות, את רוב הקטעים בהגדה שר הרבי ובין קטע לקטע שר ניגון מ'האמרי חיים' שהיה שר בליל הסדר.

החסידים שרים הלל ונשמת ולאחר מכן יאמר האדמו"ר שמוע'ס על ליל הסדר על אהבת הקב"ה לבני ישראל ויציאת מצרים. לקראת סיום הסדר קוראים מתוך מגילה את שיר השירים, האדמו"ר מסיים את הסדר בשעה 4:00 לפנות בוקר.

חסידי סלונים מספרים כי מדובר במעמד מרומם של פעם השנה שכל חסיד סלונים שנמצא שם לא שוכח אותו.

ביום הראשון של חול המועד ייצא האדמו"ר לברכת האילנות, בשנים האחרונות הפסיק האדמו"ר ללכת לכותל כמנהגו מידי יום חמישי בכל השנה.

בשביעי של פסח זה זמן 'נסיעה' גדולה בחסידות אז מגיעים מאות החסידים מכל רחבי הארץ ולאחר הטיש בליל החג עם אמירת 'שירת הים' נערך כמעין 'שבת אחים' עם האברכים והבחורים ושרים עד לפנות בוקר ביחד עם האדמו"ר.

האדמו"ר מביאלא
את חג המצות עורך האדמו"ר מביאלא בחצרו בירושלים. כבר שלושים יום קודם החג ניתן לחזות בחסידים העמלים בארבעת הספרים שחיבר האדמו"ר על חג הפסח בהלכה ובאגדה.

בבין הערביים טרם אור לארבעה עשר, יוצא האדמו"ר למוצא שבפאתי ירושלים, שם שואב 'מים שלנו'. את המים מחזיקים ב"שמירה בתוך שמירה", ועל גב הכד מצווה האדמו"ר לרשום את שמו.

בבואו לביהמ"ד עורך "לחיים טיש" כנהוג לאחר קיום מצוה, ובמהלכו הוא משמיע מדברי תורתו. את "שריפת החמץ" מקפיד הרבי לערוך בחצרו, ולא ברשות הרבים, כשיטת כמה מן הראשונים. במהלך השריפה מדבר הרבי על ענייני ביעור היצר הרע.

לאחר חצות היום, יוצא לאפית "מצות מצוה", את הקמח השמור משעה שקצרוהו החסידים, שופך הרבי בעצמו. במהלך האפיה, עומד על גבי האופים בכל פרט ופרט, ושפתותיו מרחשות כל העת "לשם מצות מצוה", הרבי משתתף גם בגופו בחלק מעבודות האפיה. כאשר הרבי משמש "שניידר" אין הוא חותך את הבצק בכלי אלא בידיו, באמרו, כי "מצוות יש לעשות בידיים".

בליל התקדש החג לאחר תפילת מעריב, מחלק הרבי קליות ואגוזים לתינוקות של בית רבן. את "הסדר" עורך הרבי מביאלא בקרב בני משפחתו, כשעיקר הסדר נסוב סביב ספור יציאת מצרים, אמירת ווארטים ופרפראות רבים על סדר ההגדה, ודיבורים רבים על הגלות העכשווית תוך תפילה, בכיה וצפייה לגאולה השלמה בקרוב. את המרור אוכל הרבי בהתלהבות גדולה, כשהוא מכריז כי עלינו לדעת כי גם המרור הוא לטובה. את האפיקומן מקפיד הרבי לאכול קודם חצות.

בחול המועד, בליל י"ט ניסן, עורך האדמו"ר את שולחנו לרגל יומא דהילולא של זקנו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע, ובאחד מימי חוה"מ עולה הוא לרגל ונושא תפילה ברחבת הכותל המערבי לישועת הכלל והפרט.

האדמו"ר מסאדיגורה
האדמו"ר מסאדיגורה אופה בה' ניסן - יום היארצייט של בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע כמנהג בית רוז'ין - מאז האדמו"ר מחלק מצה שמורה למאות החסידים הנכנסים לחדרו של הרבי עם קוויטלא'ך להתברך.

מאז שהוכתר לכהן כאדמו"ר עם פטירת אביו בעל ה'עקבי אבירים' זצ"ל לפני למעלה משנתיים, שוהה הרבי בקרב בני קהילתו בלונדון, שם עורך את ליל הסדר עם בני המשפחה בדירתו הצמודה לבית המדרש.

מלבד בני המשפחה משתתפים בסדר גם בחורים המוזמנים על ידי האדמו"ר ועריכת הסדר נמשכת עד אור הבוקר.

האדמו"ר לא משתמש בחפצי ירושות במהלך הסדר, ולקיחת האפיקומן נחשבת לדבר גדול בפרט לבחורים המבוגרים או מי שצריך ישועה לוקח את האפיקומן ורואה ישועות כמידי שנה בשנה.

את הניגון 'חסל סידור פסח' בסיום הסדר הרבי שר לבדו בצורה מיוחדת.

כמנהג אדמו"רי בית רוז'ין שלא לגשת לעמוד גם בתוך שנת אבל מלבד 'עננו' בסליחות ובספירת העומר אז ניגש האדמו"ר לפני התיבה.

מיד לאחר פסח יחזור האדמו"ר למעונו בישראל לרגל היארצייט של זקנו האדמו"ר בעל ה'כנסת מרדכי' מסאדיגורה שיחול בכ"ט ניסן.

האדמו"ר ממודז'יץ
כבר בראש חודש ניסן יוצא האדמו"ר ממודז'יץ לאפיית מצות (השנה בעקבות שהותו בחו"ל האפייה נדחתה במספר ימים) אפיית המצות נערכת בחבורת החסידים, כשהאדמו"ר משתתף בכל מהלך האפייה ועוקב מקרוב על תהליך האפייה, ולאחר מכן מפריש חלה.

קודם בדיקת חמץ מוכר את החמץ על ידי בנו הרה"צ רבי אהרן יהודה משה טאוב. לאחר מכן בודק האדמו"ר את החמץ בעצמו שלא במעמד החסידים, האדמו"ר אומר את ה'לשם יחוד' והברכה כנהוג ובודק את כל חדרי הבית בעצמו, לבדיקת חמץ בבית המדרש ממנה שליח.

לאחר תפילת שחרית בערב פסח מסיים הרה"ח רבי טוביה לרנר מסכת אז נכנס האדמו"ר לחדרו. כחצי שעה לפני סוף זמן שריפת חמץ יוצא האדמו"ר לחצר ביתו לשרוף את חמצו במדורה בפני עצמה, לאחר שממתין האדמו"ר לשריפת כל החמץ אומר את הנוסח הנהוג מתוך הגדה של פסח אשי ישראל.

לאפיית מצות מצווה לאחר חצות יוצא האדמו"ר בחבורת החסידים, הרבי מגיע בבגדי פסח ומשתתף בכל מהלך האפייה. בזמן זה מזמרים מניגוני ההלל ומניגוני החג.

לאחר תפילת מעריב בליל החג ניגש האדמו"ר לתפילת הלל בברכה לפני העמוד, ומזמר את הניגונים בצאת ישראל, הודו לד' כי טוב ואנא ד'.

האדמו"ר עורך את הסדר בביתו בהשתתפות בני המשפחה בלבד ולא ניתן לחסידים להיכנס כלל כמנהג בית מודז'יץ, האדמו"ר יושב בליל הסדר לבוש בקיטל, לאחר שנכנס האדמו"ר לעריכת הסדר מסדר בקערה את הסימנים, ובמשך כל הלילה מקדיש את עצמו לנכדיו הצעירים לקיים 'והגדת לבנך'.

לארבע כוסות משתמש האדמו"ר ביין אדום, את הכזית מצה הראשון אוכל קרוב לחצות הלילה, למרור נוטל הרבי חריין וכן לכורך, סמוך לחצות הלילה נוטל את האפיקומן כתנאו של בעל האבני נזר, בעת הסעודה מזמרים מניגוני חג הפסח, לאחר ברכת המזון וכוס שלישי מוזגים כוס של אליהו ולאחר 'שפוך חמתך' מוזגים לכל המסובים כוס רביעי מכוס של אליהו.

באחד מימי חול המועד עולה הרבי לרגל לכותל המערבי בראש קהל חסידיו, האדמו"ר מתפלל מעריב וסופר ספירת העומר, ולאחר מכן מזמרים מניגוני החג במשך כמחצית השעה ומסיימים בריקוד.

בימי חול המועד מקבל האדמו"ר את קהל עדתו להקבלת פני רבו בביתו.

בתפילת מעריב של ליל שביעי של פסח מזמרים את ניגון 'המעביר בניו', ובלילה עורך הרבי את שולחנו במשך שעות ארוכות, כשבמהלכן מזמרים מניגוני החג, והניגון 'אופרת הים' שאורכו כ-20 דקות. בחצות הלילה נעמדים החסידים על רגליוהם ורוקדים במשך שעה ארוכה את הניגון המעביר בניו.

בטיש נעילת החג, לקראת זמן רבינו תם, מזמרים 'חסל סידור פסח' במספר ניגונים כמסורת בית מודז'יץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!