הפרחים לגרבוז: יללת מנפצי הפנס היהודי • טור

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו וכו' שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו". למה הגויים מבקשים לכלותינו? מה איכפת לגוי פולני מפרצופו של גוי סיני? הארגנטיני אינו שונא את המהגר הרוסי. למה הם שונאים יהודים בסביבתם? גם כשפורצות מלחמות בין עמים אין זו שנאה כבושה לנצח, אלא עד שיסתיים הסכסוך ביניהם. לעומת זאת שנאת ישראל היא בלי כל סכסוך. "הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב". למה דווקא עם ישראל "זוכה" ליחס כזה של אומות העולם, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו"?!

משלו המגידים משל נפלא: מעשה בעגלון עני תמים דרך, שהרויח פרוטותיו מהובלות, בעגלה הרתומה לחמור כחוש. שמע העגלון את דרשת הרב בשבח הצדקה ומצוות גמילות חסדים בממונו. לבו של העני נכמר, שאין בידו לקיים מצות הצדקה כי אין בידו לפורטה אפילו שוה פרוטה.

נצנץ רעיון במוחו כי בעגלתו קבוע פנס להאיר את הדרך בלילות. כשהוא חוזר הביתה הוא מכניס את החמור לאורווה ומכבה את העששית שעל העגלה הקשורה ברחוב החשוך. אולי הוא ימלא את העששית נפט וישאירנה דולקת כל הלילה ברחוב. בכך יקיים מצות גמילות חסדים לעוברים ושבים ויצילם מן הבורות והפחתים בלילות האופל.

לאחר הדרשה רץ העגלון אל הרב ובהתרגשות סיפר על רעיונו הפשוט. הרב חיזק את ידיו ואמר לו שבכך יצא ידי חובת גמילות חסדים וצדקה לצרכי הרבים. אשרי לו ואשרי חלקו.

העגלון יצא למלאכתו בשמחה. בערב הוא קשר את העגלה ליד ביתו ומילא את העששית בחרדת קודש. הוא עלה והדליק את פנס הרחוב המאולתר התלוי על העגלה והאיר את כל הרחוב. כולם שמחו והודו לו על האור שנסך בחשכת חייהם.

ויהי ממחרת הוא עולה על מושב מלכותו בעגלה והנה שוד ושבר. הפנס תלוש, זגוגיות העששית מנופצות והנפט נשפך לארץ. העגלון חישב להישבר מרוב צער. למה?! למה אנשים כל כך רעים? מזה שנים שהעששית תולה בחשיכה ואיש לא ניפץ אותה ולא שפך את שארית הנפט שבה. דווקא עכשיו כשהיא מאירה באור יקרות לכולם, צריך לנפץ אותה? יש בזה הגיון מלבד שנאה וקנאה?!

הוא רץ לרב ושאל: זו צדקה וזו שכרה?! מה רציתי בסך הכל? להאיר בתוך החשיכה לארץ ולדרים עליה. למה נגזר עלי הנזק של ניפוץ הפנס ואין לי כסף לקנות עששית חדשה. למי עשיתי רע? אולי בשמים לא רוצים לזכות אותי במצוה?

הרגיעו הרב ואמר: תבין, זה לא בא משנאה ולא מקנאה. ישנם גנבי לילה שחיים בחושך ואפילה. כל פרנסתם תלויה באפילה. הם פורצים לבתים ולחצרות ומבריחים את שללם. ברגע שהדלקת את הפנס והעלת אור לכל מושבותם, עשית להם חושך בעינים. גזלת את פרנסתם ולכן הם ניפצו את העששית, שיוכלו להגיע ולברוח בלי להיתפס.

הנמשל הוא עם בני ישראל המאירים בתורתם ומזהירים את העולם באור יקרות. כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני, די לו בקב חרובין משבת לשבת. כאשר לומדי התורה ושומריה, מאירים את הרחוב, בורחים משם אנשי החושך. פושעי ישראל בגופם חשים בסכנה קיומית בנפשם. לכן הם מנסים לנפץ את אור התורה המסנוור אותם. קול התפילה מציק להם בריקנותם. דווקא בגלל שקיבלנו את התורה המחייבת אותנו לאורחות חיים טובים מהם, זה מייסר אותם.

הרוסי והפולני והסיני אינם מחייבים זה את זה. הלל מחייב את העשירים ובני ישראל מחייבם את אומות העולם ובני התורה מחייבים את המתנתקים שירדו לתרבות החשוכה. "כי נר מצוה ותורה אור". האור הזה טוב לצדיקים ולישרים. הוא מאיר את עיניהם. אבל בני אדם יושבי חושך וצלמוות, לא סובלים את האור. הם מנפצים את הפנס כדי לכבות את האור שמגלה חרפתם וחסרונם. לכן "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו".

*************

מי שמתבונן במערכת הבחירות שעברנו זה עתה, עד למאבק התמידי שבין עשיו ליעקב. "הלא אח עשיו ליעקב ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי", אומר הנביא. הבחירות היו קרב אחד קטן, כחלק מן המלחמה הגדולה, להצלת נצח ישראל מפני "מנפצי הפנס היהודי". בתחילה זה היה נראה כמאבק פוליטי. היה ויכוח על יוקר הדיור, על יוקר המחיה, על שחיתות בצמרת על שטחים תמורת מו"מ כלום, וכו'. אלה בעיות שחוצות מפלגות. עד שעלה אחד מסמלי התרבות הרעה, על במת ההפגנות בתל אביב. הוא חשף במשפט אחד, את איבת אנשי התרבות הרעה, לעם היהודי בארץ הקודש. "איך צצים לנו בכל פינה האנשים שקראנו להם "קומץ". איך הפכו לרוב, מנשקי המזוזות, האבנים גדולות (הכותל המערבי) וקברי צדיקים שהשתלטו על המדינה. (כאן הוסיף דברי בלע שיצאו ממרתפי האנטישמיות והטיל על הקומץ הזה את כל השחיתות והתועבות במדינה) איש מרבבות שומעיו לא מחה.

אין ספק שנתניהו חייב לשלוח לו זר פרחים. האיש המחרף והמגדף כגלית הפלישתי, הכריע את תוצאות הבחירות לטובת "מנשקי המזוזות". הציבור הישראלי קלט את מטרתם של "מנפצי הפנס היהודי". מתברר שאכן מדובר ב"קומץ". אך היתה כאן טעות אופטית. לא "קומץ" של מאמינים אלא "קומץ" של כופרים השולטים בעם בלי שנבחרו.

רוב עם ישראל מאמין בה' ובהשראת השכינה שלא זזה מן הכותל המערבי. עם ישראל קובע מזוזה בביתו ובשעריו. גם החילונים של כל ימות השנה, נפגעו עד עמקי נשמתם היהודית, מהתפרצות התרבות הרעה של קומץ הכופרים. "העם אמר את דברו". מה שעצוב הוא שדווקא נתניהו החילוני האשכנזי, הפך לקולט הברקים של כל שונאי היהדות בסיסמא "רק לא ביבי". במקום שבמחאה על דברי הבלע אנשים יצביעו ל"יהדות התורה" שהיא המזוזה של ארץ הקודש, חזרו "מנשקי המזוזות" לליכוד ונתנו לו שלושים מנדטים. המרכיב העדתי של המאבק הדתי, התמרד נגד האליטה החילונית האשכנזית והשיבו לכופרים בהצבעת כמליון מאמינים, למפלגת הבית של מנחם בגין.

קיימת סתירה לוגית בין נתניהו האשכנזי החילוני, לבין המרד העדתי והדתי של עניי ישראל שסבלו משלטונו. ההסבר נעוץ בצד השני דווקא. המסיתים נגד היהדות ומוציאי דיבת הארץ רעה, מיקדו את האויב היהודי בדמותו של נתניהו. סיסמת "רק לא ביבי" היתה כיסוי ריפורמי למאבק לניפוץ "הפנס היהודי". היא נועדה לגרש משולחן הממשלה את המתנחלים והחרדים וכל המאמינים בתורת ישראל. רק כשיצא השד הכפרני מן הבקבוק הפוליטי, נחשפו שיניהם של משנאי ה'.

קרנות הריפורמים והתקשורת המשוחדת לא הסתפקו בהרצת "המחנה הציוני" נגד "מחנה ישראל". הם גייסו גם את אובאמה ואת הדמוקרטים בארה"ב נגד ביבי. גם מדינות האיחוד האירופי התגייסו "להציל את המדינה החילונית".

"אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!