יונדאי i20: המיני הכי שכיחה בכבישי ישראל

אחרי תורן של הסופר-מיני, המשפחתית/מנהלים והמיני וואן, מגיע תורו של סיגמנט המיני. המכונית הראשונה בהקשר הזה היא אולי המיני המוכרת ביותר בארץ. ה-i20 של יונדאי. (לא מדובר בגרסת 2015 החדשה והמרשימה, חיצונית לפחות, שנכנסה ממש עכשיו לשוק, אלא בדגם המוכר שהגיע ארצה לפני כ-5 שנים).

נגיד זאת מראש, אין כאן הפתעות ואין משהו דרמטי. הקו שצריך להחזיק אותנו לכל אורך הכתבה הוא כי הסיגמנט הזה בכללו נועד למי שמחזיק כסף למכונית שנוסעת ותיקח אותו בנוחות ובבטחה למקום חפצו, ולא למי שמחפש אפקטים מרשימים וספורטיביים במיוחד. "כנס וסע" זו ההגדרה המדויקת לקטגוריה הזו וה-i20 מייצגת די בגאווה את הרעיון הזה.

אז כדרכנו, נעשה סיבוב לפני שנכנס לתוכה. ה-i20 נחמדה למראה. אין בה משהו משגע ומסובב ראשים, אולי בגלל שהיא כה פופולארית, אך היא נעימה לעין. העיצוב שלה קלאסי ונטול ציעצועים והיא מחזיקה בחן המיוחד שיש ליונדאי.

ולאחר שסקרנו אותה נכנס פנימה. האמת שמבפנים היא יותר מרווחת ומרגישה כמו משפחתית רגילה. איכות החומרים אמנם פשוטה, אפילו פשוטה מידי אבל מרגישה קלילה וכיפית. הדשבורד פלסטי ופשוט מאוד אבל כאמור אנו מדברים על רכב לזוג צעיר, או צעיר + ומה שנוגע כאן הוא בעיקר היכולת המטורית של הרכב.

כצפוי גם חווית הנסיעה היתה נחמדה אבל לא משגעת. היא סוחבת יפה והמנוע הפצפון לא מתרגש כל עוד הוא לא מאומץ יותר מידי. אפרופו מנוע, הוא בנפח 1.2 ליטר שלה ואם תהיתם מדובר בנפח זהה לדגמים אחרים בקטגוריה, כמו קיה ריו למשל, עם85 כ"ס. המומנט שלה עומד על 12.3 קג"מ ב-4,000 סל"ד. יחד עם זאת אם תחליטו לעבור את ה-70 קמ"ש תרגישו את מאמץ המנוע ותשמעו זאת היטב בחלל הרכב – המאמץ הזה ובפרט הרעש הוא חסרון בולט ביונדאי. זה רעש שמאפיין משום מה את כל צי הרכבים של יונדאי והוא הורס את חווית הנסיעה. הרעש הזה הזכיר לי מאוד את יונדאי גטס (שה-i20 נועדה להחליפו), שאצלי באופן אישי לא ממש זכורה לטוב.

ההגה רך מאוד ומקל על הנסיעה, בפרט בתמרונים הסבוכים בכבישי בני ברק וירושלים. ביונדאי התחשבו בנהגים והשתדלו לצייד את הרכבים שלהם, גם הקטנים ברשימת אבזור נאה הכוללת 4 חלונות חשמליים (פרט לא ברור בסיגמנט הזה), תאים לרוב בכל גודל ובכל מקום בתא הנהג, גג נפתח (בגרסאות המאובזרות) והגה מאובזר בלחצנים שמישים.

הרוחב שלה ראוי לשבח גם כן. 1.73 מטר רוחב הוא נתון בהחלט יפה שדגמי מכוניות רבות, אפילו משפחתיות, לא מגיעים אליו.

ה-i20 המעודכנת חביבה למראה. היא קיבלה את פני הדג של יונדאי, אבל איכשהו מזכירה יותר את ה-i10 הקטנה (והישנה יותר) מאשר את ה-i30 החדשה, אבל נאה יותר מאחותה הקטנה. מאחור תמצאו יחידות תאורה חדשות ונגיעות עיצוב קלות, שמשלימות עיצוב נאה יותר מבעבר, אך עדיין בצד הסולידי של הסקאלה. בפנים עדיין נמתחים משטחי פלסטיק קשיח, פשוט ושחור, אך הקונסולה ופתחי המיזוג הכסופים משפרים את התחושה בתא באופן ניכר.

בכל הנוגע ליציבות על הכביש, מדובר ביציבות סטנדרטית. המהמורות לעומת קשים מאוד, ואם אינני טועה הם מעניקים מכה הגונה למי שלא ממש יאט לפני פסי האטה, יותר מרכב ממוצע.

לסיכום, יונדאי מציעה כאן רכב נחמד. נעים למראה מבחוץ ומבפנים ושווה את ה-79,000 ₪ שעולה גרסת הבסיס. המרווח שלה מצויין והאבזור טוב יותר מהמתחרות בקטגוריה.

אין לה משהו מפוצץ שמייחד אותה על פני המתחרות באופן דרסטי, מלבד אולי המרחב, אך יש לה בעיה מציקה של רעש מהמנוע שכדאי ליונדאי לעשות יותר כדי למנוע אותו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!