ברכת היופי של האביב: על ברכת האילנות

במסורת היהדות, אחד הביטויים הבולטים לעובדה שנו עתה בימי האביב, הינו הנוהג של 'ברכת האילנות'.

כבר רב יהודה אומר בגמרא כי מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".

להלכה אכן ברכה זו נאמאת רק על אילנות פורחים, אך אם כבר נתנו פירות לא יברך עוד. שכן ברכה זו נאמרה על האביב, על ההתחחדשות, לא הפרי. על יופיה של הבריאה ולא על התועלת והפרי שבה.

עם זאת על הברכה להיאמר על פרחים מלבלבים של עץ מאכל, ולא על עצי סרק. ולפחות שניים.

מנהג הספרדים להוסיף על הברכה: "הללויה הללו את ה' מן השמים", "שיר המעלות בשוב ה'", קדיש על ישראל.

מנהג הספרדים: להוסיף המזמורים: תהלים כט, תהלים קכו, תהלים קמח ותהלים קכב.
ליהנות בהם בני אדם.

לסיום אומרים:

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלינו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נקיים מצות תרומות ומעשרות וכל מצות התלויות בארץ אשר הנחלת לאבותינו, היא ארץ זבת חלב ודבש, ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש, כאשר צויתנו בתורתך על ידי משה עבדך.

אנא ה', למען שמך הגדול, הגדל חסדך עמנו, וקיים לנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י משה עבדך:
ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשבע, וישבתם לבטח בארצכם:

וקיים בנו את הדבר אשר הבטחתנו ע"י ישעיה נביאך: ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד, ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל: ונאמר: ובנו בתים ויָשָבו, ונטעו כרמים ואכלו פרים:
וקיים בנו אשר הבטחתנו על ידי עמוס נביאך: הנה ימים באים, נאם ה', ונגש חורש בקוצר, ודורך ענבים במושך הזרע, והטיפו ההרים עסיס, וכל הגבעות תתמוגגנה: ושבתי את שבות עמי ישראל. ובנו ערים נשמות ויָשָבו, ונטעו כרמים ושתו את יינם, ועשו גנות ואכלו את פריהם:
וקיים בנו אשר הבטחתנו ע"י יחזקאל נביאך: והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה, למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגויים: ונאמר: ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה, כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו, לחדשיו יבכר, כי מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!