נצחון ל'יתד': לא יפרסם את מפלגת הנשים

בית המשפט העליון קיבל הערב (א'), את ערעור עיתון יתד נאמן נגד החלטת בימ"ש המחוזי בלוד לחייב את העיתון לפרסם מודעת בחירות של מפלגת הנשים החרדיות "בזכותן" של רות קוליאן.

עו"ד יעקב וינרוט שייצג את עיתון 'יתד נאמן', אמר ל'בחדרי חרדים': "בית המשפט קיבל את הטענות על סך הכתובים שלנו, וקיבל את העירעור לביטול הדרישה".

"את התביעה נגד 'יום ליום'", הוסיף, "הורידו היות והעיתון מתפרסם רק פעם בשבוע וזה כבר לא רלוונטי".

בית המשפט המחוזי בלוד קיבל ביום שישי האחרון החלטה תקדימית המאלצת את עיתון יתד נאמן לפרסם לפחות מודעת בחירות אחת מטעם מפלגת הנשים החרדיות "ובזכותן". השופט יעקב שפסר קבע כי גם העיתון "יום ליום" יחויב לפרסם את המודעה, לאחר ששני העיתונים סירבו לעשות זאת עד כה.

העותרת, רות קליאן, שמגובה על ידי המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן, פנתה תחילה לוועדת הבחירות המרכזית אך נדחתה. היא התבססה בתביעתה על עקרון שוויון הבחירות ואיסור ההפליה. הרשימה כבר קיבלה מהעיתונים הצעת מחיר, אולם לאחר שכבר הועברה המודעה, סורב הפרסום.

כאמור בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.

עו"ד עמית חדד: "המשיבות ניסו לכפות על העיתון פרסום העומד בסתירה עמוקה לקו הרוחני שלו. בית המשפט איזן נכונה בין זכותו של העיתון וקוראיו לאוטונומיה תרבותית לבין זכותה של מפלגת "ובזכותן - חרדיות עושות שינוי" לתעמולת בחירות. כפי שהובהר בבקשת רשות ערעור למשיבות פלטפורמות רבות בהן ניתן לפרסם את תעמולת הבחירות ואין הכרח שהתעמולה תעשה דווקא במסגרת יתד מאצן על אופיו הייחוד".

"הנושא מורכב ורגיש, והמשיבה – עם כל ההבנה למצבה – אינה יכולה לצפות כי בית המשפט "ידלג" על השיטה הקבועה והמקובלת" ציין השופט ניל הנדל בהחלטתו. "שוב נזכיר כי לא מדובר על אי הגשת התביעה העיקרית במועד, אלא על תביעה עיקרית שנכון למועד כתיבת שורות אלה טרם הוגשה כלל. התוצאה היא שהמבקשת לא קיבלה הזדמנות הוגנת לפרוס את מלוא טיעוניה בפני בית משפט קמא. אמנם, לעיתים אין ברירה אלא להעניק צו עשה זמני, אך בענייננו נראה כי המשיבה היא שהביאה למצב של "אין-ברירה" ולכן השלכותיו נופלות על כתפיה. לו נהגה אחרת, היה מקום לדון בסוגיה בעלת היבטים עקרוניים – תחילה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן, ובמידת הצורך, על ידי בית משפט זה".

השופט הוסיף לגעור בעותרים "ניכר כי אף המשיבה סבורה כי הסוגיה שהתעוררה חשובה ועקרונית. דווקא משום שמסכים אני לכך, אין להיעתר לבקשתה של המשיבה כפי שהוגשה. כאמור, אין בכך כדי להביע עמדה לכאן או לכאן בסוגיות המתעוררות, אלא שיש לעורר אותן במסגרות המקובלות של סדר דין ולא מחוץ להן".

"החלטתי, אפוא, לתת רשות ערעור ולדון בבקשות כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. תחת החלטת בית משפט קמא, הבקשה למתן צו עשה זמני נדחית. כמובן, אין בהחלטה זו למנוע מהמשיבה להגיש תובענה ככל שתחפוץ בכך. אין צו להוצאות"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!