הא"ב של הבחירות: סקרים, 'התקבצו', ווטסאפ וחב"ד

אוחנה. הציץ ונפגע. ביקר לכמה רגעים קצרים ברשימת הבית היהודי, אך בסוף פרש, והותיר טעם של גזענות במפלגה של ה'אחים'.

בחירה לדורות. קמפיין מבריק של 'תוצאות אפקטיביות', אשר השתדלו למרות המגבלות לפרוץ גם את תחומי הניו מדיה, גם אם היה צריך לגייס לשם כך את 'אוהדי יהדות התורה'.

בני תורה. או בשמותיהם האחרים, הפלג הירושלמי, עץ וכו', פילגו עצמם מדגל התורה, ולא השאירו עד הרגע האחרון הוראה ברורה מה להצביע, ש"ס, ג', יחד, פתק לבן, או כל האפשרויות נכונות.

ג'ובראן סלים. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20. הוועדה פסלה את מרזל וזועבי (ע"ע פסילה), ואף צינזרה שימוש בסלוגן של רשימת קץ, שקרא לשים קץ למסתננים.

דמוקרטיה. זהו שם המשחק. מי שיודע להשתמש בכלים, דואג לפסול, לעתור, לערער, להפגין ולמתוח את החוקים והתקנות עד קצה הגבול האפשרי. לעורכי הדין מהתחום לא היה משעמם בכלל לאחרונה.

דרעי. האריה שחזר לג'ונגל הפוליטי. ניסה באמצע לברוח, אבל המאהל כנראה שכנע אותו לחזור ולהשאר, למרות כל הקשיים, הפיצולים והסרטונים האישיים שהופצו נגדו. דרעי חוזר לכנסת, ועכשיו נראה אם גם המהפכה תחזור.

התקבצו גדולי ישראל. ג'ינגל בחירות מדליק של ג', המבוסס על השיר התקבצו מלאכים של יוסי גרין. הותאם לבחירות ובוצע על ידי שלמה כהן ואלי הרצליך יצא ללא ספק מוצלח וסוחף, וימשיך להתפזם לו מעתה ועד הלהיט הבא.

ווטסאפ. האפליקציה שהפכה להיות מרכזית, המושכת בחוטים ומשפיעה על דעת הקהל. חוסכת בדבק ופשקווילים ומאפשרת העברת מסרים, תמונות, אזהרות, חרמות וסרטונים בתוך שניות. העתבק.

זהו יום הבוחר. כל קול קובע, משננים לנו לאורך השנים. והשנה זה כבר הפך ל'לא תעמוד על דם רעך', קצת מלחיץ, אין ברירה, חייבים לרוץ להצביע לפחות פעם אחת.

חב"ד. מכיוון שאין הוראה של רבני חב"ד למי להצביע, אלא החובה להצביע למי שישמור על שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ, הפכו להיות מחוזרים על ידי כל המפלגות החרדיות, שניסו להוכיח שיעמדו על 3 השלמויות. אבל בסוף בחרו בחב"ד לצאת לקלפי ולפתוח דוכני תפילין ולחלק נש"ק...

טיבי אחמד. הפעם נראה שהיה קצת מאחורי הקלעים, ופינה את הזירה לכוכב החדש איימן עודה יו"ר הרשימה הערבית המשותפת. מסתבר שהסיעות הערביות השכילו לעשות את מה שהבוחרים החרדים היו חולמים שיקרה, איחוד של שלושת הרשימות מכל החוגים והעדות ונסיקה במספר המנדטים.

יאיר לפיד. את הציבור החילוני הוא איכזב, על הציבור החרדי הוא השניא את עצמו, והפך להיות 'זה או אנחנו או הוא'. איכשהו בציבור החילוני הוא עדיין שורד ומצליח לגרוף מנדטים, למרות הניהול הכושל שלו בתפקיד שר האוצר. כלפי הציבור החרדי הוא הפך להיות רך יותר ומקבל ולא מתחייב לא לשבת איתם בממשלה (אפילו מוכן לשקם!)

ישראל היום. העיתון של שלדון אדלסון, המהווה את השופר התקשורתי הימני יחסית לכל כלי התקשורת ובראשם ידיעות אחרונות, אשר האשים את נתניהו ואשתו כמעט בכל צרות היקום. סיקר באופן מגמתי את עצרת הימין והשמאל, וגרם לבסוף לנתניהו לצאת נגד נוני מוזס בהתקפה מפורשת.

כיפות. הסמל של הדתיים, הפכה להיות הסמל של המפלגות, כאשר אחת מהן החליטה לאחד את כל הכיפות: שחורה, סרוגה, חרד"לית, קטיפה ובד, כולן ב"יחד".

לא נבחרות לא בוחרות. נשים דתיות וחרדיות אשר החליטו לצאת במחאה על כך שאין נשים במפלגות החרדיות. הן לא הציעו אלטרנטיבה אלא ביקשו להשתלב ברשימות הקיימות. כרגע לא הצליחו, אבל ללא ספק הצליחו לעורר מודעות לנושא. ואפילו כינוי חיבה יש להן לא-ני-לא-בו.

מוצאי שבת. המועד הלא רשמי, שהפך למנהג קבוע של פרסום סרטוני הבחירות של המפלגות השונות. ביבי הגננת, ביביסיטר, בנט והטבחים ועוד ועוד.

מועצת הנשים. ש"ס הרימה את הדגל, בעקבות הביקורת מנשים חרדיות, והחליטו, אמנם לא לצרף נשים לרשימה עצמה, אבל לתת להן מקום של כבוד במועצת נשים. בראש עומדות הרבנית עדינה בר שלום ויפה דרעי, שמבטיחות לפעול למען המגדר והמגזר. נשאר לראות מה יעשו בעתיד.

נתניהו שרה. היתה על המוקד גם הפעם, וסבלה מהתקפות ממוחזרות אינסופיות וחסרות תקדים כמעט על עצם קיומה. אבל אל דאגה, בוז'י הבטיח שישמור על נתניהו מאוחדת.

סקרים. המצרך המבוקש של העונה על פיהם ישק דבר, וידגדג את אחוז החסימה. לא משנה כמה השתתפו, ואם זה סקר מקוון, או קלפי נודדת בתלמוד תורה הקרוב. הצד המוחמא ידאג תמיד להפיץ בכל דרך, ולכל קבוצה.

סיורים. זו התקופה שבה הפוליטיקאים יורדים לעם. סיורים בשכונות, בשווקים ובמרכזי הבילוי. ראש הממשלה ערך סיור מתוקשר במחנה יהודה. למרות שהשוק נחשב למגרש הביתי של הימין, נתניהו לא ממש נחשב ממבקריו הקבועים אי פעם. לעומתו, אריה דרעי סייר בשוק והעלה זכרונות מימי ילדותו, שהשפע היה קורץ ולא תמיד היה בידיו כסף לרכוש.

עצרת. בין כל האירועים הרבים, הפגנות הימין והשמאל, ריגשה את כולם העצרת בבני ברק, שאורגנה בתוך שעות מעטות והציפה את הרחובות בעשרות אלפי אנשים אל מול בימת הכבוד של גדולי ישראל. מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא?

עימות. ראשי המפלגות הגדולות, למעט הליכוד, המחנה הציוני ויהדות התורה, הגיעו לעימות טלוויזיוני, שהפך לזירת קרב. אני אשקם אותך אמר לפיד לדרעי והעלה את חמתו. אני לא אגרר אחריך אמר ישי לדרעי, וגרר זעם נוסף.

פסילה. המסלול הצפוי שעברו מרזל וזועבי, כאשר וועדת הבחירות פסלה אותם, ובג"ץ קיבל את הערעור והחזיר אותם להתמודד.

פרשנים. מקצוע מבוקש בציבור החרדי. רבים מהפרשנים משמשים בכובע אחר כמתמודדים, יועצים, דוברים ועוד. הגבולות מטשטשים, והדיונים מהתקשורת ממשיכים בווטסאפ (ע"ע).

צ. האות הכי שימושית על פתקי המפלגות, זכתה להיות פופולרית לאותיות המפלגות גם כאלו שמעולם לא שמעתם עליהן: מרצ, נץ, זץ, יץ, ףץ, קץ..... נשאר רק לצקצק בלשון ולראות על מי הגיע הקץ.

קול קורא. המסמך הדינאמי שפורסם ונגנז, הוחתם נערך וכיו"ב, אבל בשורה התחתונה עדיין מהווה נדבך מרכזי לבוחרים החרדים. עוד קול קורא היה הקול של בוז'י שהפך להיות נושא מרכזי בבחירות הללו. כל קול קובע?

ריטוש תמונות. הפוטושופ ותוכנות הגרפיקה הפכו לכלי שימושי לתמונות הנבחרים, עד שלעתים כל קשר ביניהן למציאות מקרי בהחלט.

רוטציה. הפתרון הזוגי של הרצוג ולבני שזכה לאינספור כינויים: ציבוז'י, בוז'יפי ואחרים. הביקורת על החיבור ההזוי, זכתה לתגובה כי לעתים השלם גדול מסך חלקיו. ליודעי ליבה בלבד. יממה לפני הבחירות, הודיעה לבני (שמשום מה נאלצה להסתתר רוב הזמן) שהיא לא תחייב את בוז'י לעשות איתה רוטציה, בניסיון כושל אחרון להטות את הכף.

שקופים. ללא ספק אחד המונחים החזקים שהוטבעו כאן, והפך למטבע לשון שימושית שתשאר תמיד למזכרת מהקמפיין של ש"ס, גם אם לא ממש גרף מנדטים.

שוקולד. רשימת יחד חילקה חפיסת שוקולד בכנס לנשים. פירגנה קוביה לכל יום שבוצעו משימות הפסח, וקוביה גדולה בסוף. התקשורת חגגה על השוביניזם לכאורה, וראשי המפלגה הבטיחו שהם עוזרים בבית, וגם לגברים יחלקו שוקולד. העם עדיין מחכה.

תתכוננו, כי עכשיו כבר מתחיל המירוץ לבחירות הבאות...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!