הרצוג: על הממשלה לקחת אחריות על נושא הבטיחות בדרכים

ב-9 במרץ 2015, קיימה עמותת "אור ירוק", בשיתוף "מידע כנסים", את הכנס הבינלאומי השנתי של העמותה, בהשתתפות בכירים מהארץ ומהעולם בתחום התחבורה במטרה להבין ולהסביר, מדוע לא רק הנהג אשם בתאונות הדרכים בישראל. הכנס התקיים באולם הקונגרסים אווניו בקרית שדה התעופה בלוד.

בין הנואמים בכנס, היה גם יו"ר מפלגת המחנה הציוני ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שציין את חשיבות המאבק בתאונות הדרכים: "הנתונים מוכיחים שבשנתיים האחרונות ישנה עלייה מדאיגה במספר ההרוגים. הממשלה נכשלה ביעד שהציבה לעצמה. על הממשלה לקחת אחריות על הנושא ולא להפיל את התיק על הגורם האנושי, על הממשלה לקחת אחריות ולהחליט שהיא קובעת שזה נושא בעדיפות לאומית. אני כאן כדי להתחייב להציב את נושא המאבק בתאונות הדרכים בעדיפות לאומית".

בנוסף דיבר שר התחבורה ישראל כץ, שציין כי ייקח זמן עד שכל התשתיות בישראל יטופלו: "גם בהשקעה חסרת תקדים לא פותרים בבת אחת את מה שהטורקים והאנגלים ואבות המדינה לא עשו במשך שנים". בנוסף פנה שר התחבורה ליו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ד"ר יעקב שיינין בבקשה לתת לאגף התנועה את את הניידות שהובטחו להם: "שחרר להם את הניידות, תן להם את ה- GPS, בוא נגביר את האכיפה".

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' דיבר על נושא העלייה המדאיגה במספר תאונות הדרכים בשנת 2015: "פתיחה קטלנית כמו בשנת 2015 לא הייתה - עלייה של 80% בהשוואה לשנה קודמת. זה נתון מדאיג, עצוב שכולנו, שר התחבורה, השר לביטחון פנים, ראש הממשלה – כולם צריכים לעשות משהו, זו לא גזירה משמיים". בנוסף הביע השר את דעתו על מצלמות המהירות: "עברתי מצלמה, מצלמה, הן נמצאות בכבישים אדומים, במקומות שבהם הם לא סוחטים כסף אלא מורידים את הרגל מהגז".

יו"ר ומייסד עמותת אור ירוק אבי נאור, ציין כי "הרשות הלאומית מתפקדת באופן חלקי ביותר ואינה ממלאת את תפקידה. תקציב הרשות הולך ויורד, כרגע הוא עומד על 230 מיליון, פחות מחצי לעומת מה שהוחלט בזמנו, תקציב של 550 מיליון". בנוסף הוא ציין את יתרונות מצלמות האכיפה: "ההערכות הן שאם תיושמנה בארץ הכמות המומלצת של מצלמות המהירות אנו יכולים לצפות בירידה בשיעור ההרוגים והפצועים בסדר גודל של לפחות 10%. עלות ההרוגים בתאונות דרכים בישראל היא כ- 10 מיליארד ₪. המשמעות היא שהצבת המצלמות תוביל לחיסכון במשק של כמיליארד ₪ בשנה".

ד"ר יעקב שיינין, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דיבר גם הוא על העלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים: "נכון להיום, המצב מדאיג. ב- 12 החודשים האחרונים אנו עומדים על 345 הרוגים מהם 129 הולכי רגל. ירדנו מתחילת המאה מ- 15.7 הרוגים למיליארד ק"מ והיום אנו נמצאים ב- 6.1. נכנסנו לעולם המפותח, אנו עדיין במקום 12 ואנחנו רוצים להיות במקום 5". בנוסף הוא ציין כי יש להתחיל להתקין בכבישים את הדור החדש של מצלמות המהירות: "בואו נלך למצלמות שנמצאות באוסטרליה, ניו זילנד, אוסטריה – מצלמות קטע, שמכסות את כל הכביש. אנחנו מוכנים לקנות את המצלמות הישנות אבל במקביל לקנות את החדשות".

מנכ"ל עמותת אור ירוק שמואל אבואב הסביר, כי הבעיה המרכזית היא מוקדי הסיכון בכבישים: "במחקר שנערך נמצא, כי טיפול במוקדי הסיכון הביא לירידה של 33% במספר ההרוגים. הממשלה קבעה שצריך 400 מיליון שקלים כדי לטפל במוקדי הסיכון בישראל ובפועל יש פחות מ- 200 מיליון ₪".

לאחר הנאומים, התקיימו כמה פאנלים מרתקים בנושאים הבוערים בבטיחות בדרכים. בפאנל הראשון, בנושא מצלמות האכיפה, אמר השופט בדימוס עזרא קמא, יו"ר הועדה לקביעת מיקומי מצלמות מהירות, כי הוא חושב שהשקיפות במיקומי המצלמות היא חשובה למאבק בתאונות הדרכים: "אני כן חושב שאנשים צריכים לדעת איפה המצלמות כדי שינהגו במהירות המותרת כי זו המטרה של המצלמות. אנשים שיידעו שיש מצלמות ושיידעו שעליהם לנהוג במהירות המותרת. השקיפות מחייבת דווקא כן לעודד ולומר איפה מוצבות המצלמות".

בפאנל שנערך בנושא אופניים חשמליים, ציינה מיטל להבי – סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, את הרצון של העירייה לאכוף בעצמה את התקנות החדשות של האופניים החשמליים: "מאז 2013 אנחנו בדיונים ללא ספור עם משטרת ישראל, אנחנו מבקשים לאכוף את התקנות בעצמנו, תנו לנו להחזיר את הבטחון במדרכות אצלנו בערים. יש לנו פקחים, אנחנו רוצים לאכוף ולהחזיר את הסדר למדרכות". היא הוסיפה, כי בעירייה אף מעוניינים לקחת על עצמם לסגור חנויות אופניים שמוכרות אופניים בלתי חוקיים: "עירית תל אביב מוכנה לקבל על עצמה גם את האכיפה על מכירת האופניים. אנו מוכנים לקחת את זה במסגרת רישיון עסק – חנות אופניים שתמצא מוכרת אופניים בלתי חוקיות תיסגר. זה ענף שצריך לעשות בו סדר".

בתגובה, אמרה נצ"מ שרית פיליפסון – ראש מחלקת תביעות באגף התנועה של משטרת ישראל כי הסיבה לכך שסמכויות האכיפה לא ניתנו לעיריות הן הבחירות לכנסת: " מי שהעלה את הרעיון של הענקת סמכויות אכיפה לפקחים הייתה משטרת ישראל שביקשה סמכות אכיפה מקבילה לפקחים. החוק היה אמור להיות מחוקק עד סוף 2014 אבל בגלל פיזור הכנסת החוק לא חוקק. הבנו שעד שלא תקום ממשלה, החוק הזה, כמו נושא חבישת קסדה וקורקינט חשמלי לא יבוא לידי מיצוי".

בפאנל האחרון שעסק בנושא היסח דעת בנהיגה בדגש על שימוש בטלפון הסלולארי תוך כדי נהיגה, אמרה ד"ר ציפי לוטן, המדענית הראשית של עמותת אור ירוק: "חוק הדיבורית נתן לגיטימציה לשימוש בטלפון, פעם זה היה רק שיחות טלפון והיום זה הרבה מעבר לזה. הבעיה היא לא להחזיק את המכשיר ביד אלא הפניית הקשב לשיחה וזה נותן את האשליה שזה בסדר לדבר ואין שום בעיה עם זה". בנוסף היא ציינה כי מעסיקים צריכים לקחת אחריות ולשנות את הנורמה לפיה צריכים להיות זמינים גם בזמן נהיגה.

באותו הפאנל, אמר סנ"צ אילן ידגר – ראש מדור תאונות דרכים במשטרת ישראל כי העלאת גובה הקנס בגין שימוש בסלולארי בזמן נהיגה עלול להביא לירידה במספר הדוחות: "אם הקנס היה עולה ל- 3,000 ₪ מבחינה פסיכולוגית לשוטרים יהיה יותר קשה לתת אותם. ככל שהקנס גבוה יותר המפגש בין האזרח לשוטר יהיה קשה יותר ופחות דוחות כאלה יירשמו. בנוסף אם נעלה את הקנס הרבה דוחות יגיעו לבית המשפט וצריך גם את זה לקחת בחשבון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!