חקירת תאונות 2015: חייבים גוף חיצוני

לאחרונה, בעקבות חשיפת שרשרת התלונות על קציני המשטרה, כולם מדברים על מח"ש. אלמלא, המחלקה לחקירות שוטרים, לא היינו נחשפים להיקפי הריקבון שפשה בקצונה המשטרתית הבכירה, מפקדים שפשעו לא היו נחקרים ומובאים לדין ותופעת התוקפנות כלפי שוטרות כפופות, לא היתה נעקרת מהשורש לנגד עינינו.

וכל כך למה? כיוון שכדי לחקור ביעילות ולרדת לשורשי האמת ללא משוא פנים, על מח"ש, לפי הגדרת המשימה שלה העולה מתיקון מס' 11 לפקודת המשטרה, להיות גוף חיצוני למשטרה. היא אינה יכולה להיות עוד מחלקה במשטרה, כיוון שאז תיפגע המוטיבציה שלה לחקור את פשעיהם של אנשיה שלה. מסיבה זו, כדי לבודדה מהלחצים הפנימיים הבלתי נמנעים, היא יחידה במשרד המשפטים ולא במשטרה.

וכעת האנלוגיה המתבקשת לעניינינו: מה ההבדל הגדול בין התלונות שחוקרת מח"ש לתלונות שאמורה לחקור יחידת חקר התאונות במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים? מבלי להמעיט במאום מחומרת הפגיעה שפוגעים קציני המשטרה בשוטרות הכפופות להם שחושפת מח"ש, מדובר בפגיעות בשוטרות. לא בפציעת שוטרות בחומרה ובוודאי שלא בהרג שוטרות. יחידת חקר התאונות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אמורה לחקור תאונות קטלניות, מרובות פצועים והרוגים, במטרה להפיק מהן את הלקחים הנדרשים ולמנוע את הקטל המיותר הבא.

דע עקא, חלק גדול מהתאונות הללו, מתרחשות בגלל מחדלי בטיחות חמורים שהאחריות להם נופלת דווקא על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. למשל, התאונה המחרידה האחרונה בכביש 31, בה מצאו את מותן שמונה נשים ועוד רבים ורבות שנפצעו. כידוע, כביש 31 הוא כביש שתשתית הבטיחות הגרועה בו הוזנחה במשך שנים. זהו כביש אדום שגבה את חייהם של עשרות רבות של אזרחים בשנים האחרונות, והטיפול בו מצד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הגיע מעט מדי ומאוחר מדי, ולצערנו, עד לפתרון הישים והקבוע של כביש זה, אנו עלולים להסתכן בנפגעים נוספים.

האם הגיוני שהיחידה לחקירת תאונות קשות במיוחד, תפעל במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים? אני מאמין שלא. בדיוק כמו שלא הגיוני שמח"ש תפעל מתוך המשטרה. ככה לא חוקרים מציאות לא טובה, במטרה לשנותה ולהפכה לטובה יותר. ככה מטייחים מחדלים ומגלגלים אחריות. הפקת לקחים כרוכה בהודאה בכשלים, ולאף אחד לא נעים להודות בכשלים של עצמו. לא כשהוא מטריד שוטרות ובוודאי שלא כשהוא מזניח בטיחות ותורם בכך תרומה מרכזית לאובדן חיי אדם.

לפי תוכנית העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גם את חקירת התאונות אמור לעשות גוף חיצוני שלא במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. מטרת החקירה אינה לאתר אשמים, (זה תפקידה של המשטרה), אלא לאתר כשלים. אלא שבמקום למנות ועדה המורכבת ממומחים שאינם מתוך המערכת, מינה משרד התחבורה ועדה מטעמו, שבעצם חוקרת את עצמה.

התהליך שכופה מח"ש על קצונת משטרת ישראל בימים אלה, קשה, מייסר, אבל אפקטיבי מאין כמוהו. האווירה מתנקה מהנורמה האתית הפסולה שאפיינה אותה וביטחונן הגופני האישי של שוטרות רבות משתקם. כדי שנצליח להעתיק את ההצלחה בתחום זה, של שמירת כבוד החיים, גם אל התחום החשוב בהרבה, של שמירת החיים עצמם, עלינו להקים מחדש את יחידת חקירת התאונות, מחוץ להשפעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

*הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת אור ירוק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!