כך תכננו ב'אגודה' להטיל מרות על העיתונים
פיסת היסטוריה: פרוטוקול מ-65 של ישיבת אגודת ישראל חושף פרטים מעניינים על הפוליטיקה החרדית והסיעות דאז • צפו
- אלי יעקובי
- י"ח אדר התשע"ה
- 2 תגובות
מרכז אגודת ישראל לפני כמה שבועות, לא הרבה השתנה. צילום: משה גולדשטיין
הסכם היסטורי פנימי שנחתם בין נציגי 'אגודת ישראל' לקראת הבחירות לכנסת השישית בשנת תשכ"ו (1965) ונחשף לאחרונה מציג תכנית פנימית מהפכנית של המפלגה לביטול הסיעות המרכיבות אותה – תכנית שלבסוף לא יצאה אל הפועל. בנוסף עומד המסמך על מקומם של העיתונים בציבור החרדי.
במסמך שכותרתו "פרטי כל" (שמו העברי והלא-שמיש של 'הפרוטוקול') נכתב בסעיף ד' כי "הוחלט להכין הסכם של רצון טוב מצד כל הסיעות על נקיטת אמצעים מעשיים אשר יביאו בסופו של דבר לביטול משטר הסיעות בתנועה".
ב"סיעות", מתייחס הסעיף, כמובן, לסיעה המרכזית של גור, לסיעת שלומי אמונים של הציבור החרדי בירושלים, לסיעת צעירי אגודת ישראל שייצגה את הציבור הליטאי, ולסיעה המאוחדת של ויז'ניץ. כאמור, למרות הסעיף הנ"ל, "משטר הסיעות" ב'אגודת ישראל' עדיין חי ובועט.
עניין נוסף שלא השתנה מאז כתיבת המסמך, מלפני כ-50 שנה, הוא היחס אל העיתונות החרדית. בסעיף ח' של המסמך מסכימים הנציגים "להרכיב ועדה משמעתית שתטיל את מרותה על העיתונות של התנועה (שהיוותה, למעשה, את העיתונות החרדית של התקופה)". בין העיתונים המנויים ככאלה ש"תוטל עליהם מרות" נמצאים: 'דגלנו' הליטאי של צעירי אגודת ישראל, ו'המודיע' החסידי.
לצד זאת, בין השורות, מספר המסמך על ניסיון לשלב את צא"י הליטאית בתוך אגודת ישראל. בסעיף ז' של המסמך מסכימים נציגי 'אגודת ישראל' "להתחיל בקרוב בצעדים ממשיים למען השגת הסדרת עניין השתלבות תנועת צא"י בתוך המסגרת הכללית של התנועה". השתלבות שבסופו של דבר לא התממשה.
הפרוטוקול ההיסטורי מסכם את ישיבתם של נציגי הסיעות השונות של 'אגודת ישראל' דאז, וביניהם, ח"כ מנחם פרוש ואביו ר' משה פרוש, מנהיגי 'שלומי אמונים', וח"כ שלמה לורינץ, מנהיגה של צא"י, ז"ל. המסמך נחתם בהתחייבותם של הנציגים לקבל על עצמם את ההסכמות שהושגו ולקיימן "ברוח טובה ובהבנה הדדית".
המסמך ההיסטורי יעמוד למכירה השבוע בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.
מצ"ב צילום הפרוטוקול ההיסטורי באדיבות בית המכירות הפומביות 'קדם', ירושלים.
במסמך שכותרתו "פרטי כל" (שמו העברי והלא-שמיש של 'הפרוטוקול') נכתב בסעיף ד' כי "הוחלט להכין הסכם של רצון טוב מצד כל הסיעות על נקיטת אמצעים מעשיים אשר יביאו בסופו של דבר לביטול משטר הסיעות בתנועה".
ב"סיעות", מתייחס הסעיף, כמובן, לסיעה המרכזית של גור, לסיעת שלומי אמונים של הציבור החרדי בירושלים, לסיעת צעירי אגודת ישראל שייצגה את הציבור הליטאי, ולסיעה המאוחדת של ויז'ניץ. כאמור, למרות הסעיף הנ"ל, "משטר הסיעות" ב'אגודת ישראל' עדיין חי ובועט.
עניין נוסף שלא השתנה מאז כתיבת המסמך, מלפני כ-50 שנה, הוא היחס אל העיתונות החרדית. בסעיף ח' של המסמך מסכימים הנציגים "להרכיב ועדה משמעתית שתטיל את מרותה על העיתונות של התנועה (שהיוותה, למעשה, את העיתונות החרדית של התקופה)". בין העיתונים המנויים ככאלה ש"תוטל עליהם מרות" נמצאים: 'דגלנו' הליטאי של צעירי אגודת ישראל, ו'המודיע' החסידי.
לצד זאת, בין השורות, מספר המסמך על ניסיון לשלב את צא"י הליטאית בתוך אגודת ישראל. בסעיף ז' של המסמך מסכימים נציגי 'אגודת ישראל' "להתחיל בקרוב בצעדים ממשיים למען השגת הסדרת עניין השתלבות תנועת צא"י בתוך המסגרת הכללית של התנועה". השתלבות שבסופו של דבר לא התממשה.
הפרוטוקול ההיסטורי מסכם את ישיבתם של נציגי הסיעות השונות של 'אגודת ישראל' דאז, וביניהם, ח"כ מנחם פרוש ואביו ר' משה פרוש, מנהיגי 'שלומי אמונים', וח"כ שלמה לורינץ, מנהיגה של צא"י, ז"ל. המסמך נחתם בהתחייבותם של הנציגים לקבל על עצמם את ההסכמות שהושגו ולקיימן "ברוח טובה ובהבנה הדדית".
המסמך ההיסטורי יעמוד למכירה השבוע בבית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים.
מצ"ב צילום הפרוטוקול ההיסטורי באדיבות בית המכירות הפומביות 'קדם', ירושלים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות