מ'חכמי לובלין' ועד זכרון מאיר • מתולדותיו

אבותי התמימים והישרים
הגר"ש וואזנר זצ"ל נולד בווינה שבאוסטריה בב' אלול תרע"ג להוריו הרב יוסף צבי הלוי וואזנר זצ"ל ולאמו מרת רחל ע"ה לבית משפחת שיף. אותם מכנה הגר"ש זצ"ל בהקדמתו לספרו "שו"ת שבט הלוי" – "אבותי התמימים והישרים".

אודות אמו מסופר, כי בצעירותה ניחנה אמו בקול נדיר ומיוחד אשר נשא חן באוזני כל שומעיו, שמועה זו הגיעה לאוזני אחד ממנהלי המקהלות החשובות באירופה, כשמיד פנו אליה בהצעה מזהירה להצטרף ולשיר כסולנית במקהלה, מה תפקיד שמן הסתם היה מכובד מאוד, הגיעה הנערה לביתה ושחה באוזני הוריה את ההצעה הקוסמת, אביה היה אובד עצות ולא ידע מה הוא יכול לעשות בכדי למנוע מביתו לשיר באופרה.

באותו הזמן שהה בוינה כ"ק האדמו"ר מבויאן זצ"ל. הלך האב לשאול את פי האדמו"ר מה עליו לעשות. השיב לו הרבי, כי ברצונו לפגוש את הנערה.

כשהגיע הנערה לפני הרבי שאל אותה הרבי, למה רוצה את לשיר באופרה? השיבה לו, כי לדעתה זהו יהיה קידוש ד' מאוד גדול, כשיראו בת חרדית שיכולה לשיר כמו גדולי הזמר שלהם.

השיב לה הרבי, נעשה עסקה. את רוצה לשיר, כדי שישמעו את הקול שלך... אם את מוכנה לוותר על זה, אני מבטיח לך שיהיה לך בן, שיזכה להאיר את עיני ישראל בתורתו שישמעו עליו מתחילת העולם ועד סופו!

בוינה למד תורה ממורו ורבו, אותו כינה הגר"ש זצ"ל – מורי ורבי אלוף – הגה"צ רבי שמואל דוד הלוי אונגר זי"ע בעמ"ס נאות דשא, וכן מרבו הגה"צ רבי יוסף אלימלך כהנא זי"ע בעמ"ס שו"ת מהרי"א הכהן.

בחרותו
את לימודיו ועמלו בתורה בימי בחרותו עשה הגר"ש זצ"ל בישיבת חכמי לובלין, שם קנה את תורתו מהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל אשר נודע לימים כמחולל רעיון הדף היומי, אותו החזיק הגר"ש זצ"ל לרבו המובהק, והיה מעלה את זכרו בכל הזדמנות, כשגולת הכותרת היתה הקמת ישיבת חכמי לובלין, כפי שיסופר בהמשך, בבחינת שם ושארית לזכרו של מורו ורבו. כיום נחשב הגר"ש זצ"ל לאחרון תלמידיו. כמו כן נקשר הגר"ש זצ"ל בקשר מיוחד למשגיח הישיבה הגאון רבי שמעון מזליכוב זצ"ל אשר נודע בקנאותו ובחריפות דעתו, עליו כותב הגר"ש זצ"ל לימים "שהיה ס"ת שלם בנגלה ובנסתר".

נישואיו

מרן הגר"ש זצ"ל נישא בזיו"ר לרעייתו הרבנית מרת רבקה ע"ה למשפחת גלבר החשובה, אשר יחד איתה הקים את ביתו וממנו ילדיו וצאצאיו, כמו כן עמדה לצידו בנאמנות ובהקרבה גדולה בכל שנות הרבצת התורה והעמדת הישיבה, מרן הגר"ש מעיד על רעיתו בהקדמה לספרו "שו"ת שבט הלוי" כי היא "עומדת אתי בכל התקופות, והיא אשר זכותה הוא שאוכל להרביץ תורה לרבים מעודי עד היום". לאחר זמן מה מעת נישואיו עלה מרן הגר"ש זצ"ל לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק ירושלים.
בארץ ישראל

בירושלים התגורר הגר"ש זצ"ל ברחוב הושע. שם למד אצל המהרי"ץ דושינסקי זי"ע, ועשה שימוש חכמים אצל הרב מטעפליק הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי זי"ע. כן כיהן כמו"צ העדה החרדית בשכונת כרם אברהם (איזור גאולה) וכן למד בכולל "אהל תורה" יחד עם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, יצוין כי באחד מביקוריו האחרונים אצל מרן הגרי"ש זצ"ל העלה הגר"ש זצ"ל את זכרונותיו מתקופת לימודיהם בכולל בשנת תש"ד, באומרו "זכורני שכשלמדנו יחד בכולל "אהל תורה" היה הרב אלישיב לומד כל שעות היום בעמידה ברציפות, ואף פעם לא ישב, כמו שלמדו תורה בזמן חז"ל".

בירושלים הוציא מרן הגר"ש זצ"ל את ספרו הראשון ס' הלקט על הרמב"ם.

בראשות הישיבה ורבנות זכרון מאיר

את סיפור תולדות יסוד הישיבה ורבנות שכונת זכרון מאיר גולל מרן הגר"ש זצ"ל גולל מרן הגר"ש זצ"ל בעת משאו בכינוס תלמידיו לרגל מלאות שישים שנה ליסוד ישיבת "חכמי לובלין", "בפועל נוסדה הישיבה בשנת תש"ז אך בכח - במחשבה בשנת תש"ו, כשעדיין גרתי בירושלים עיה"ק הגיע אלי שליח מצווה מהחזון איש זי"ע ועכ"י (ככה"נ רבי יעקב הלפרין. מ"ו) שקורא לי לזכות ולבוא לזכרון מאיר שנתייסד על שם מורי ורבי מלובלין זי"ע לקבל עלי את עול הרבנות בזכרון מאיר והסביבה, ואת עסק הרבצת התורה במסגרת ישיבת חכמי לובלין". יצוין כי רבנות זו של מרן הגר"ש זצ"ל היא היחידה אותה מינה מרן החזון איש זי"ע בארץ ישראל. מיני אז לא משה ידו של הגר"ש זצ"ל מתחת ידו של בעל החזו"א.

לאחר פטירתו, הורה אף מרן החזו"א זי"ע, כי הגר"ש זצ"ל הוא זה שיהיה אחראי על חלוקת צוואתו. לימים, בעקבות סיפור שנתפרסם לאחר פטירת מרן החזו"א זיע"א שאמר, כי לחזו"א לא היה ש"ס והיה לומד מהש"ס של אנשים אחרים, כותב מרן הגר"ש זצ"ל במכתב כי סיפור זה הוא שקר מוחלט, וכי הוא, הגר"ש זצ"ל, היה זה שחילק את ספריו של החזו"א ואכן היה לו למרן החזו"א ש"ס פרטי.

את תפקיד רבנותו כמרא דאתרא קיבלו וכיבדו כל תושבי שכונת 'זכרון מאיר' ואף מחוצה לה, ליטאים כחסידים, פולנים כיוצאי הונגריה, אשר היו משחרים לפתחו לשמוע דבר ה' זו הלכה, הן בענייני איסור והיתר והן בהלכות טומאה וטהרה ובכל מקצועות התורה.

יצוין עוד לדוגמא כי לישיבת פוניבז' השוכנת בתחום הגיאוגרפי של שכונת 'זכרון מאיר' היה למרן הגר"ש זצ"ל קשר מיוד ואיתן, דבר זה התבטא כשבכל מאורע שהתקיים בישיבה, היה הגר"ש זצ"ל לראשון הדוברים מדין מרא דאתרא. קשרים מיוחדים נודעו לו עם ראשי הישיבה וכן עם תלמידיה אשר היו באים לשמוע את שיעוריו בהלכה ובאגדה. זכורים לכל ביקוריו של מרן האבי עזרי זיע"א במעונו של הגר"ש זצ"ל בכל חג ומועד, כמו כן היה נוהג בעל האבי עזרי זיע"א בכל ערב פסח לעלות לביתו של הגר"ש זצ"ל למכור את חמצו אצל הגר"ש זצ"ל כדין מרא דאתרא.

מלבד משרתו הרמה של הגר"ש זצ"ל כמרא דאתרא על כל המשתמע מכך, כיהן הגר"ש זצ"ל כראש ישיבה במתכונת מלאה, תוך מסירת שיעורים ושיחות והעמדת תלמידים לתורה ותעודה. כשבין בוגרי הישיבה נודעים הגר"מ הלברשטאם זצ"ל חבר בד"צ העדה החרדית הגרמ"ש קליין דיין בבית דינו של הגר"ש זצ"ל ורבה של שכונת אור החיים הגרש"א שטרן ועוד.

יצוין כי במכון "מעיינות הלוי" ישנה ספריית קלטות ובה למעלה מחמשת אלפים משיעוריו של הגר"ש זצ"ל שנמסרו לציבור הרחב שומעי לקחו ולתלמידי הישיבה.
נישואיו בזיו"ש

בעש"ק כ' טבת תשנ"ו נסתלקה לבית עולמו רעייתו הרבנית מרת רבקה ע"ה. מרן הגר"ש זצ"ל היה שבור עד למאוד בעקבות פטירת רעייתו אשר היתה עזר כנגדו בכל מפעל הרבצת התורה וההוראה. מסופר כי בעת שהגיע הגה"ק המקובל רבי חיים משה מנדל זצוק"ל, אשר לו היה קשר מיוחד עם מרן הגר"ש זצ"ל, לביקור תנחומים אצל הגר"ש זצ"ל, פנה למשמשיו באומרו "עוד מעט הוא התחתן", וחזר על כך שוב. ואכן לא עברו ימים ארוכים ומרן הגר"ש זצ"ל בא בקשרי השידוכין עם הרבנית הצדקנית מרת חנה יוטא תבלחט"א בת הגה"צ רבי אהרן דוד הכהן קהאן זצ"ל ואחות כ"ק האדמו"ר רבי אברהם יצחק מתולדות אהרן זצוק"ל. כשכעת נעשה הגר"ש לדודם של האדמורי"ם לבית תולדות אברהם יצחק ותולדות אהרן שליט"א.

קהילות "שבט הלוי"

במשך כל השנים, במקביל להתפתחות הישיבה התפתחה לה קהילת "שבט הלוי" כשמו של ספרו של הגר"ש זצ"ל, בה התקבצו תלמידי וחסידיו של הגר"ש זצ"ל תחת הנהגתו, כשלקהילה זו מלבד מרכזה בעיר בני ברק ישנם סניפים רבים ברחבי הארץ והעולם, כשכולם עומדים תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בירושלים בשכונת גבעת משה שם היה נוהג הגר"ש זצ"ל לשהות כמידי שנה מספר שבועות, וכמו כן באשדוד, באלעד, במודיעין עילית, בביתר עילית, בבית שמש ובארצות הברית. כשהמוסדות כוללים בעיקר בתי כנסת וכוללי אברכים. כשאת ילדיהם שולחים תלמידיו בדרך כלל למוסדות כלל חסידיים.

בבני ברק מחנכים בני הקהילה את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, אשר נוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, שהיה חבר בבית דינו של הגר"ש זצ"ל, וכיום עומד תחת נשיאותו והכוונתו של הגר"ש זצ"ל, כשהגר"ש זצ"ל נוהג לפקוד את הת"ת באירועים ובהזדמנויות שונות.

בהנהגת הכלל

אהדה רבה זכה מרן הגר"ש בכל חלקי הציבור החרדי והדתי כולו, דעותיו והשקפת עולמו התקבלו אצל כל בני היהדות החרדית כולם. דברים שנשא מרן הגר"ש זצ"ל בכינוס התלמידים בשנת תשס"ז נותנים טעם לדברים האמורים, באותו הכינוס פרס הגר"ש זצ"ל את משנתו והנהגתו בהרבצת ובהנחלת התורה לרבים באומרו: "מעולם לא חילקתי בין קהילה לקהילה או בין מדינה למדינה, כי אם לומדים תורה לשמה, שוב אין לחלק בין סגנון לימוד התורה בין אשכנז לפולין וליטא וכיו"ב, כפי שמורגל בפי הבריות, כי הרי תורה לשמה הוא מטבע העובר בכל הארצות".

דברים מיוחדים אלו המסבירים את דרכו של מרן הגר"ש זצ"ל בהרבצת התורה לכל רבדי הציבור החרדי כולו, מבטאת את אהדה הרבה לה זכה מרן הגר"ש מכלל הציבור החרדי כולו, אהדה זו אשר חצתה מגזרים, ליטאים חסידים בני עדות המזרח כשאף בחוגי הדתי לאומי התקבל הגר"ש זצ"ל כפוסק בכל קנה מידה.

אמנם הגר"ש זצ"ל לא התערב מעולם בענייני הבחירות לכנסת ולא הביע את דעתו על כך, וכמו כן ביתר השאלות הנוגעות לעניינים, עובדה זו הקנתה למרן הגר"ש זצ"ל מעמד של כבוד, תוך השפעה מרובה אף בקרב חוגי סאטמאר והעדה החרדית. אך הגר"ש זצ"ל לדרכו מעולם לא השתייך לחוגים אלו באופן רשמי, כפי אשר לא ראה עצמו משויך לכל חוג מסוים אחר.
יצויין שכשהיו נושאים אשר נגעו לשמירת צביונו של הציבור החרדי בארה"ק הן בענין גזרת גיוס בחורי הישיבות, חיטוטי שכבי, גזירת ניתוחי מתים, עניין הגיורים כהלכתם ועוד, נודע הגר"ש זצ"ל כלוחם מלחמות ה' ברמה, והביע את דעתו בפומבי, וכשעמדו על הפרק עניינים אלו השתתף הגר"ש זצ"ל בעצרות מחאה שהתקיימו הן ע"י חוגי העדה החרדית והן ע"י אגודת ישראל וכדו' ושם היה בראש הדוברים.

ידועה עמידתו האיתנה על שמירת צביונו של הציבור החרדי מפני פרצות הזמן והתקדמות הטכנולוגיה, וכמו כן בענייני צניעות וקדושת בת ישראל, אשר משאותיו ודברותיו בעניינים אלו שנאמרו בזמנים ובאירועים שונים, משוננים אצל כל מורות ותלמידות בית יעקב בארץ ובעולם כולו, ומהווים אבן דרך בהעמדת צביונן של בנות יעקב.

יצויין כי הגר"ש זצ"ל כיהן אף כנשיא ועד הישיבות, וכיו"ר ועדת הרבנים של בית הרפואה מעייני הישועה, כשהגר"ש זצ"ל קובע את צורת אופיו וניהולו הרוחני של בית החולים כפי דעת התורה וההלכה. כמו כן כיהן כנשיא ועד הרבנים לענייני צדקה וקופת העיר.
ספרי שבט הלוי

הגר"ש זצ"ל נודע כפוסק הגדול ביותר בקרב הציבור החסידי ויוצאי הונגריה בפרט, וכאחד מגדלי הפוסקים בציבור החרדי בכלל. כאשר כל גדולי ישראל ופוסקי הדור נועצו והתחשבו בדעתו, והיו שולחים הן את שאלותיהם האישיות ושאלות תלמידיהם לפתחו.

לאור זאת נתחבר ספר השו"ת, שו"ת שבט הלוי, המונה למעלה מעשרה חלקים אשר אוצרים בתוכם את כל מכתבי הגר"ש זצ"ל בהלכה, אשר נשלחו לכל שומעי לקחו ושואליו ברחבי הארץ והעולם ובהם פסקים אשר הרעישו את העולם בהופעתם. יצוין עוד כי כל הספרים מדברי תורתו יצאו תחת שם זה "שבט הלוי".

בשנת תשנ"ט הוקם על ידי תלמידיו מכון "מעיינות הלוי", המופקד על ההוצאה לאור של דברי תורתו. המכון הוציא את שיעוריו מן השנים תשנ"ח - תשס"א וכן את "שבט הלוי - מפתחות" על שו"ת שבט הלוי ו"שבט הלוי - חנוכה".

מתוך סדרת הספרים "שבט הלוי על התורה", בהוצאת המכון, יצא בשנת תשע"ד החלק הראשון על חומש בראשית.

בשנת תשע"ב החלו חברי המכון להוציא לאור את שיעוריו העיוניים בסוגיות הש"ס בסדרת ספרים הקרויה גם היא "חידושי שבט הלוי" - על הש"ס.

ספרי "תורת הלוי" על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו, יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן תלמידו הגרש"א שטרן.

ספרו "שיעורי שבט הלוי" מבוסס על סיכומי שיעורים שמסר בהלכות נידה אותו ערך וסידר לדפוס הגר"מ גרוס גאב"ד חניכי הישיבות בני ברק אשר נודע כתלמידו המובהק של הגר"ש זצ"ל.

בניו וצאצאיו

זכה מרן הגר"ש זצ"ל שנתקיים בו בחיי חיותו המאמר "כל מי שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם מובטח לו שאין תורה פוסקת מזרעו לעולם שנאמר לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו". כשרובם המכריע של בניו ורבים מנכדיו מכהנים במשרות תורניות נכבדות בהרבצת תורה ודרכי ההוראה לאלפי ישראל, ובכך ממשיכים את השושלת המפוארת לתפארת הדורות.

בכור בניו הינו הגאון רבי חיים מאיר הלוי וואזנר אשר כיהן לצידו כר"מ בישיבת חכמי לובלין
עד עזיבתו לכהן פאר כרב קהל חסידי סאטמאר בלונדון. כשבשנת תשס"ט עלה חזרה לארה"ק להתגורר לצד אביו הגר"ש זצ"ל לעמוד לימינו בהנהגת הישיבה וקהילות שבט הלוי בארה"ק.
וכן בניו הנוספים הגאון רבי יוסף צבי, הגאון רבי משה יהודה, הגאון רבי בן ציון וואזנר המכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בבית שמש, הגאון רבי אברהם אליהו וואזנר - המכהן כרבה של קהילת שבט הלוי במודיעין עילית, הגאון רבי מרדכי אלימלך וואזנר - מכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בבורו פארק שבברוקלין.

חתניו: הגאון רבי ישראל אונגר זצ"ל משיכון סקווירא שבארצות הברית. נפטר בשלהי תשס"ט משפעת החזירים. חתנו הגאון רבי אברהם יעקב איצקוביץ - מכהן כרבה של קהילת שבט הלוי בירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!