דניאלה גלבוע: "קרינה, נעמה, לירי ואגם ברכנו 'הגומל' בבית הכנסת"
דניאלה גלבוע שנחטפה בנחל עוז ושוחררה בעסקה חושפת לראשונה את הגהינום שעברה: "תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי. לא רציתי להתייאש ולהיפרד"

דניאלה גלבוע, ששבה בפעימה השנייה של עסקת החטופים, כתבה היום פוסט באינסטגרם על ימי השבי ועל חזרתה. דניאלה ששבה עם ארבע חברותיה שנחטפו יחד איתה כתבה: "איזו שנה הזויה עברה עליי, אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני חושבת שקודם כל אגיד תודה לאנשים שבמשך שנה ושלושה חודשים תמכו במשפחה שלי, שלא עזבו ולא התייאשו או איבדו תקווה".

גלבוע כתבה: "תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות, תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי. לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום זאת התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת".
גלבוע המשיכה: "התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה, כי הרגשתי שלא הייתי יכולה לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן. לא הייתה יכולה להיאחז בביטחון שאולי ייתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא להיאחז בביטחון שאולי תיתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים, ולא להיאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות".
"ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה. אתמול בבוקר קראנו אני, קרינה, נעמה, לירי ואגם את ברכת 'הגומל' בבית הכנסת. לרגע הזה חיכיתי מהיום ששרדתי את 7 באוקטובר. להודות להשם שכנגד כל הסיכויים הציל אותנו מהדבר הנורא מכל. לפני שמונה ימים, אחרי 477 ימים בשבי, נפגשתי סוף סוף עם האהובים שלי, עם המשפחה שחשבתי עליה ודאגתי לה יותר משדאגתי לעצמי. עם האנשים שהיו איתי שם אומנם לא פיזית אבל בלב, שלא ויתרו ועשו הכל כדי שאחזור. הם חיזקו אותי כל הזמן אפילו בלי שהם ידעו. תודה לכם משפחה יקרה שלי. תודה לכם חברים וחברות אהובים שנלחמו עלי עד שאחזור".
היא הוסיפה: "תודה לכל החיילים הגיבורים שנלחמו באומץ לב ענק ולאלו שמסרו את נפשם במטרה אחת גדולה מול העיניים: למצוא ולהחזיר את כולם הביתה. את כל אחד ואחת מאיתנו. אני כל כך מעריכה ואוהבת אותכם ושולחת לכם חיזוקים גם להמשך, אתם אלופים".
לסיום כתבה: "בעזרת השם ממש עוד מעט נזכה לראות את כולם, את כל החטופים החיים והמתים, בבית עם המשפחות והאהובים שלהם שוב. אסור לוותר עכשיו, זה עוד לא נגמר כי יש עדיין אנשים שצריכים לחזור ומי כמוני יודעת שאתם, עם ישראל, אלה שנלחמים בכל הכוח נותנים להם את התקווה הקטנה בחושך הגדול. חשוב לי לסיים ולהגיד שאני מוכירה תודה על ההזדמנות המדהימה שקיבלתי לחיות ולהנציח את כל החברות והחברים שנרצחו באכזריות מהחמ"ל ונחל עוז יהי זכרם ברוך ולא אפסיק עד סוף חיי. אוהבת אתכם מאוד".

הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות