על סף הכחדה: המאמץ להציל את הצמח שגדל רק כאן
לשון שור נגבית הוא צמח נדיר מאוד והוא גדל רק בישראל, בשנים האחרונות מספר הפרטים של הצמח הלך ופחת, וכיום נותרו פחות מ-50 פרטים בטבע, מה הגורם לכך? ומהו הצמח הנוסף שנמצא גם הוא בסכנת הכחדה?
![על סף הכחדה: המאמץ להציל את הצמח שגדל רק כאן](https://storage.bhol.co.il/media/Storage/776601_tumb_800X480.jpg)
הצמח לשון שור נגבית, שיח נמוך ממשפחת הזיפניים, פורח מאמצע החורף ועד לסוף האביב. הפרחים קטנים ובצבע כחול סגול עז. בית הגידול הטבעי שלו בחולות מישור ימין.
בשל נדירותו, נעשו מאמצים רבים ללמוד על המין להרבות אותו ולגדל פרטים בגן מקלט. למאמץ ההגנה על לשון השור נגבית שותפים אנשי רשות הטבע והגנים, מתנדבים, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומו"פ מדבר וים המלח, אנשי מכון וולקני ובנק הגנים הישראלי.
![חן טופיקיאן, רט"ג](https://storage.bhol.co.il/media/Storage/776602.jpg)
ניטור קבוע מלווה את הממשק להגנה על לשון השור הנגבית בגן המקלט שנמצא בגן לאומי ממשית, ובשטח הטבעי. בשנת 2024, נספרו כ-23 פרטים בגן מקלט ובאתר הטבעי נספרו 28 צמחים בלבד. מספר הפרטים הגדול ביותר היה בשנת 2019 נספרו 112 פרטים.
הסיבה העיקרית לירידה הגדולה במספר הפרטים בשטח הטבעי היא סחיפת קרקע שנגרמת מהפרשי הגבהים בין השטח הטבעי לקו תשתית שעובר בסמוך. בקיץ האחרון, בוצעה פעולת שיקום לעצירת סחיפת הקרקע ומניעת המשך ההתחתרות של הערוצים החוליים. ברשות הטבע והגנים עורכים תוכנית, ביחד עם רשות ניקוז לטיפול הנדסי בבעיית הפרשי הגבהים. הרשות יוצאת לתהליך ארוך שייקח מעל שנתיים, במימון של כ-90,000 ₪ בשת"פ עם בנק הגנים הישראלי כדי לאושש את האוכלוסייה.
ד"ר עינב מייזליש גתי, מבנק הגנים הישראלי, מסבירה: "למדנו רבות בעשור האחרון על המין לשון שור נגבית – כיצד לאסוף נכון את הזרעים שלו מהבר, כיצד להנביט ולגדל אותו בתנאי משתלה, מי המאביקים ומפיצי הזרעים הטבעיים שלו ואלו מחלות צמחים יכולות לגרום לקריסתו במערכות חצי מלאכותיות.
![זהבה סגל](https://storage.bhol.co.il/media/Storage/776603.jpg)
כעת במסגרת הפרויקט לאישוש האוכלוסייה בבנק הגנים ייצרו עשרות אלפי זרעים ועשרות צמחים והם ישתלו בחלקה חדשה בגן המקלט בממשית, במטרה לאסוף מצמחי גן המקלט כ-50,000 זרעים על מנת להשיב לשטח המשוקם."
מרב לבל, אקולוגית צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים מוסיפה: "ראינו בשנה גשומה שהייתה נביטה רבה, אבל רוב הנבטים לא שרדו את השנה אחרי שהייתה שחונה. ככל הנראה צריך רצף של לפחות שנתיים גשומות על מנת לאפשר נביטה והתבססות הנבטים. בנוסף אנחנו רואים בניטור כי פרח אירוס ירוחם כמעט ולא פורח בשנים האחרונות."
המעבדה של ד"ר יובל ספיר מנטרת את אוכלוסיית אירוס ירוחם בשמורה כבר שנים רבות, מספר עבודות מחקר במעבדה בוצעו על פרטים מסומנים באוכלוסייה מהיבטים שונים: שונות בצבע, גנטיקה, גודל פרח ומאביקים. כיוון שיש להם מעקב של שנים עוקבות אחר אותם הפרטים, יש להם גם מידע על פריחה ופירות של אותם הפרטים.
![שרית פלצי מיארה, רט"ג](https://storage.bhol.co.il/media/Storage/776604.jpg)
״ההערכה היא שהשנה לא תהיה פריחה של האירוסים בשמורה, כי כמות הגשמים מאוד נמוכה עד כה, ובנוסף, כנראה שגשמי הסתיו (אוקטובר-נובמבר) הם שקובעים את עוצמת הפריחה. כך היה גם המצב שנה שעברה, מיעוט גשמים ומיעוט פריחה, כך שזו תהיה שנה שנייה ברצף. גם -2022 הייתה שנה שחונה והאירוסים בשמורה לא פרחו. אני מעריך שרצף של שנים שחונות יוביל לצמצום בגודל האוכלוסייה, שכן המשאבים לא מספיקים להשרדות, וללא פריחה ופירות אין התחדשות של האוכלוסייה״ מסביר יובל.
ד״ר יפתח סיני, אקולוג מרחב גליל עליון ברשות הטבע והגנים מספר: "אנו נמצאים בתחילת החורף ואיתה פריחת החורף. אנו רואים כי שילוב של מעט ימי גשם לצד ימים חמים וקרים משפיעים גם על תחילת פריחת החורף כפי שניתן לראות בשלב זה. אנו רואים פחות שקדיות וכלניות ביחס לחורף הקודם, הרקפות נמצאות בתחילת הצמיחה, היקינתונים טרם פרחו ניתן לראות את העלים שלהם בשלב זה. באזור הים תיכוני נראה כי הצמחייה מתאימה למשרעת גשם רחבה בשלב זה ייתכן שנראה שינוי בגובה הצמחים."
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות