יגשרו על הפערים? ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון נוסף על חוק הגיוס

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום (שני) דיון נוסף על חוק הגיוס. הדיון היום התמקד בסעיפים 26 יב – 26 טו שעוסקים בנושא מיהו "בוגר מוסד חינוך חרדי" ובסוגיית היעדים.

בפתח הדיון התפתח עימות בין משפחות חטופים לבין ח"כ איתמר בן גביר, שהטיחו לעברו כי כשהצביע נגד העסקה למעשה הרים יעד בעד להרוג חיילי צה"ל וח"כ בן גביר השיב: "כמה דם העסקה הזו עולה לנו?". 

יו"ר הוועדה ח"כ אדלשטיין אמר בתחילת הדיון על החוק: "קיימתי ישיבה עם מנהל הוועדה והיועצת המשפטית לוועדה, תוך התלבטות כנה באיזה סדר ללכת, חשבנו שלא נכון בהכרח ללכת לפי סדר הסעיפים אלא דווקא לפי הדבר הבסיסי של ההגדרות. זה חוק לא פשוט, ההגדרות מאוד חשובות, לא הכל פוליטיקה. יש פה המון פרטים קטנים, הגדרות וניסוחים שאם לא נעשה את זה נכון החוק לא יהיה אפקטיבי." 

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס אמר: "אני מאמין בשילוב של ספרא וסייפא, במשפחה שלי עשו במלחמה הזו למעלה מ1500 ימי מילואים. למעלה מחמישים אחוז מהנופלים הם בוגרי מוסדות הציונות הדתית ואני גאה להיות חלק מהמגזר הזה.

הציבור החרדי רואה בלימוד התורה ערך עליון. מטבע הדברים לא כולם לומדים יום ולילה. שני האתגרים הגדולים מול הציבור החרדי זה השקפת עולם שמבכרת את לימוד התורה וחשש מתהליך של חילון. הצלחת הגיוס יכולה להתקיים רק בתנאים שיענו על האתגרים הללו.

באשר לתיקון 26, נזכיר שטיוטת הצעת החוק נוסחה על בסיס ועדה שכינס ליברמן. אני סבור שמבנה החוק מתאים גם למציאות שלאחר ה7.10 עם הגדלת יעדי הגיוס באופן משמעותי והותרת גיל הפטור על 26 ולא להוריד אותו ל21 כי הצורך בסד"כ גובר על השיקולים הכלכליים שהיו אז.

זה לא מקרי שהחוק דיבר על יעדים ולא מכסות של מספר מסוים שיוכלו ללמוד תורה. כולם יודעים גם בקואליציה וגם באופוזיציה שנושא המכסות הוא שובר עסקה.

אני רוצה להתייחס לטענות החריפות שהעלה המשנה ליועמ"שית, בדיון הקודם. לגבי דיון רציפות החוק מאפשר להחיל דין רציפות ובתהליך הזה מעולם לא צירפו חוות דעת משפטית לזה. 

טענה שנייה הייתה שהיות ששר הביטחון לא העביר ליועמ"שית את עמדתו מדובר בפגם תהליכי חמור. פגם תהליכי חמור זה כשהיועצת המשפטית לממשלה מנחה את היועצת המשפטית למשרד שר הביטחון לא לשתף פעולה.

כשהוא אומר לוועדה, ישחקו הנערים לפנינו, בסוף אני אטען בבג"ץ שזה חוק פסול בענייני זה פגם תהליכי חמור. כשגלנט היה כאן והציג עקרונות כמעט זהים גיל לימון לא אמר מילה.

מלאכת החקיקה היא בסמכות הוועדה ובכל סעיף שיידון כאן אנחנו נשקף את עמדת הממשלה, שתהיה מקובלת על ראשי הסיעות החרדיות. אנחנו סבורים שללא מרחבי הסכמה, לא תצליחו בכפייה ובעצם תהפכו את כל הציבור החרדי לפלג הירושלמי

הנושא הכי אקוטי זה הסד"כ, נוצר פה בלבול שהוצג כמחלוקת מלאכותית בין שר הביטחון לצה"ל. יש שלושה מושגים שונים, הראשון הוא הצורך בהגדלת הסד"כ בסדיר, יש מושג שני וזה יכולת קליטה של החרדים בצה"ל, ומושג שלישי זה פוטנציאל הגיוס בפועל של חרדים.  

התהליך שיביא לכך שהחרדים יתגייסו הוא מדורג שצריך להתקיים במרחבי הסכמה אחרת יקרה מה שקורה היום שאתם שולחים צווים והם לא מתגייסים. כשצה"ל אומר שהוא צריך עשרת אלים הוא לא מתכוון רק מחרדים אלא גם מהעלאת השירות הסדיר ל36 חודש, העלאת גיל הפטור ועוד."

המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון הגיב: "לגבי דין הרציפות, ההצעה הייתה חריגה במובן הזה שלרוב מי שמגיש את דין הרציפות זה אותו שר, במקרה הזה השר שהגיש אותה לא סמך את ידו, וזו הצעה מ2022. 

מזכיר הממשלה הודיע לבג"ץ בעתירות שתהיה הצעה ממשלתית ביוני, עבודת המטה הממשלתית הזו לא קרתה. הממשלה לא קיבלה שום החלטה על הצעת החוק הזו. הממשלה קיימה דיון על ההצעה הזו? שמעה את גורמי המקצוע? זה נושא מאוד מורכב ואם הממשלה חושבת שהצעת חוק מ2022 היא לא אקטואלית היא צריכה לקיים דיון עם גורמי המקצוע ולהציג את ההצעה בפני הוועדה."

ח"כ בני גנץ שכשר ביטחון הגיש את ההצעה עליה חל דין הרציפות: "אנחנו פה נמצאים ב6.10.23, שבכלל לא עוצר וניגש למהות של הדבר הגדול שקרה כאן. בנושא דין הרציפות, נראה לי שהחלת רציפות נועדה לקחת משהו כמעט גמור ולא משהו מהותי שהשתנו לגביו יסודות מהותיים בהתרחשות ומחייב בחינה מחודשת. אי אפשר לקחת טריק משפטי, להתעלם מדבר כל כך מהותי שקרה בחברה הישראלית ולהמשיך כי יש איזה שהוא סעיף שמאפשר את זה. היה מצופה שאחרי האסון הגדול של 7.10 היינו עושים משהו אחר מהיסוד."

הממונה על התקציבים באוצר אמר כי כאשר נוסחה ההצעה הזו, המטרה לא הייתה להגדיל את הגיוס אלא מטרה כלכלית לסייע לשוק התעסוקה והוסיף: "בזמנו כשניסחנו את ההצעה לא הוצג צורך של עשרת אלפים חיילים." עוד אמר כי לכל חודש מילואים יש השלכות ברמת המאקרו וכי כל חוק שיגובש המטרה הכלכלית שלו צריכה להיות לצמצם את ימי המילואים ואת זה עושים דרך חיילי חובה. עוד אמר כי החוק הקיים אינו רלבנטי, כי אין טעם בסנקציות קולקטיביות ומערך הסנקציות שאינם אישיות אינו אפקטיבי, וכי עבודה דרך יעדים זה לא משהו שצלח בעבר.