בכירה באיחוד האירופי: "משקיעים הרבה כסף בהגנה על יהודים"

קתרינה פון שנורביין מונתה בדצמבר 2015 למתאמת הנציבות האירופית הראשונה למאבק באנטישמיות. פון שנורביין ניסחה את אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים שאומצה ב-2021 וכעת היא מיישמת אותה בתפקידה. היא קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב במאי שנה שעברה, "זה כבוד עצום עבורי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אולם למעשה זו העבודה שלי. בתוך הצונאמי הנוכחי של האנטישמיות, אני נחושה להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותי בנציבות האירופית בכדי לפעול למען חברה נקייה מאנטישמיות, שנאה, אי צדק או אפליה, על מנת שהחיים היהודיים באירופה יפרחו. שיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות מובילות כמו בן-גוריון הוא נכס יקר מפז בשאיפתי זו", אמרה פון שנורביין, דבריה צוטטו באתר האוניברסיטה.

מתאמת הנציבות האירופית קיימה ביוני 2023 קיימה ביקור ב"גנזך קידוש השם" בבני ברק, מוסד המתעד את ההיסטוריה היהודית לפני השואה. לאחר שפרסמה את הביקור, פון שנורביין הותקפה ברשתות החברתיות על ידי ארגונים פלסטיניים, רבים מהם טענו כי "המעשים שמעוללת ישראל לפלסטינים" חמורים לכאורה "באותה המידה כמו אלה שהתחוללו בתקופת השואה".

קתרינה פון שנורביין מתאמת האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות התייחסה לנושאים הבוערים בנושא אנטישמיות באירופה, ועל ההתחייבות של אירופה להגן על יהודים ברחבי היבשת.

היא נשאלה על כך שיהודים מותקפים ברחבי אירופה, במיוחד בעלי חזות חרדית, חובשי כיפה, או כל סממן יהודי אחר כמו שרשרת מגן דוד.

אכן, "זה בלתי מתקבל על הדעת ש-80 שנה לאחר תום השואה, יהודים לא יכולים להסתובב בבטחה באירופה ולהציג בפומבי את יהדותם. אנטישמיות והתקפות על יהודים אינן מתקבלות על הדעת. אנו מודעים למצב והבהרנו שאירופה וכל המדינות החברות בו עומדות לצד הקהילה היהודית". 

היא אמרה: "אנחנו, באיחוד האירופי, עובדים על הנושא הזה בכל הרמות: ברמה האירופית, הלאומית והמקומית. בשנת 2021 אימצנו את האסטרטגיה הראשונה אי פעם של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים ומאז 24 מתוך 27 המדינות החברות באיחוד האירופי אימצו תוכניות לאומיות משלהן. החקיקה הקודמת של האיחוד האירופי חוקק חקיקה המטפלת בדברי שטנה באינטרנט, כולל אנטישמיות, הגדלנו את המימון לאבטחת מוסדות יהודיים, אנו משתפים פעולה בפעולות ארוכות טווח בנוגע לחינוך על השואה, אנטישמיות ותרבות ומסורות יהודיות. כך שיש יוזמות מוצלחות, אבל במקביל, למרבה הצער, תקריות אנטישמיות ממשיכות לקרות ואנחנו פועלים ללא לאות כדי להעלים אותן". 

הבכירה באיחוד האירופי נשאלה על הקלות בה אנטישמים משתחררים ממעצר, לעיתים ללא כתב אישום כלל, בדגש על כך שכמעט תמיד התגובות של הרשויות במדינות אירופה די דומות: "התוקף עם בעיה פסיכיאטרית" או "נבדקים כל מיני כיוונים" וכך האנטישמים חומקים מעונש.

קתרינה פון שנורביין דחתה את הדברים בתוקף: "כל מקרה ייבחן לגופו על פי שלטון החוק. מדינות חברות מעמידות לדין בהתאם לחקיקה הלאומית שלהן. באזורים מסוימים בגרמניה, גם אם המעשים אינם בלתי חוקיים, יש השלכות על העבריינים (כגון פעילות באתר הנצחה). העמדה לדין עקב תקריות אנטישמיות נלקחת ברצינות רבה ברחבי האיחוד האירופי".

מפקדת משטרת ברלין, ברברה סלוויק, הזהירה את היהודים לפני חודשיים מכניסה לאזורים מסוימים בבירת גרמניה. הבכירה מהאיחוד האירופי התייחסה לכך: "אין ספק שיש מקומות כאלה, זה קיים וזה לא מקובל. בכל מדינות האיחוד האירופי יש תכניות הגנה ואבטחה מיוחדות לקהילות יהודיות. אנחנו משקיעים הרבה כסף בהגנה על יהודים, יש מקומות עם אבטחה הדוקה. המטרה של כל הפעולות שלנו היא להבטיח שיהודים יוכלו להמשיך את חייהם בהתאם למסורות הדתיות והתרבותיות שלהם, חופשיים מדאגות ביטחוניות".

קתרינה פון שנורביין ציינה כי הנציבות האירופית מעניקה למדינות האיחוד האירופי עשרות מיליוני אירו כדי להעלות את המודעות לחיים ולתרבות היהודית באירופה, ולקדם את המודעות והחינוך לשואה. זה כולל גם הגנה טובה יותר על אתרים ומרחבים ציבוריים יהודיים.

היא הזכירה את דבריה של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שאמרה בעבר: "אנחנו רוצים לראות את החיים היהודיים פורחים שוב בלב הקהילות שלנו, ככה זה צריך להיות. האסטרטגיה שלנו היא צעד בשינוי האופן בו אנו מגיבים לאנטישמיות. אירופה יכולה לשגשג רק כאשר גם הקהילות היהודיות שלה משגשגות".

קתרינה פון שנורביין התייחסה לכך שלפני השואה היו כ-9.5 מיליון יהודים באירופה, ושכיום האוכלוסייה היהודית באירופה עומדת על 1.5 מיליון, מספרים לא מעודדים, כאשר יהודים עוזבים את אירופה בשל אנטישמיות.

"הקהילות היהודיות ברוב מדינות אירופה הן קטנות. זו תוצאה ישירה של השואה וזו גם הסיבה לכך שהאיחוד האירופי כמוסד רואה לעצמו אחריות לטפח חיים יהודיים, ולתמוך בשמירה על המורשת והתרבות היהודית.

לרגל יום השואה הבינלאומי ו-80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, קתרינה פון שנורביין ביקשה להעביר מסר ליהודי אירופה.

"האיחוד האירופי עושה מאמצים רבים כדי להבטיח שיהודים באירופה יהיו בטוחים ויוכלו לנהל את חייהם ללא דאגות ביטחוניות, כמו אזרחים אירופאים אחרים. חשוב להבין כיצד האנטישמיות פועלת כיום. לדוגמה: זה לא רק בלתי מתקבל על הדעת שיהודים באירופה מוחזקים כאחראים לפעולות של מדינת ישראל, זה גם אנטישמי".

בנימה אישית אמרה קתרינה פון שנורביין כי לפני מספר ימים אירחה בבריסל, בירת האיחוד האירופי, את "זיכרון בסלון" עם ניצולת השואה מלה טריביץ' בת ה-94, לרגל 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה והריכוז הנאצים אושוויץ-בירקנאו ב-27 בינואר. הוזמנו 40 איש, ו-60 הגיעו כי רבים הביאו ילדים או חברים. יתרה מזאת, הנציבות האירופית גם כיבדה השבוע רשמית את קורבנות השואה באמצעות כנס זיכרון השואה "זוכרים את העבר. מעצבים את העתיד", בו סיפרה ניצולת שואה את סיפורה האישי. "הכנס הוכיח את החשיבות והמשמעות של הנצחת השואה, ואת הדרישה הגדולה לשמוע עדויות של ניצולים כל עוד זה אפשרי. כמו שאמר אלי ויזל – "מי ששומע עד הופך לעד". זאת אחריותנו להיות עדים בעתיד".