לוין לבג"ץ אחרי התחקיר על יצחק עמית: "אין מנוס מדחיית כינוס הוועדה"

שר המשפטים יריב לוין פנה היום (רביעי) לבית המשפט העליון וביקש לאפשר לו לדחות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי לבדוק את הטענות על יצחק עמית, המועמד להיות נשיא בית המשפט העליון, זאת אחרי התחקיר שפורסם ב'ווינט' נגדו המעלה חשדות לניגודים עניינים.

נזכיר כי לפני לעמלה מחודש, בג"ץ קבע כי על שר המשפטים יריב לוין להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה עד לתאריך ה-16 בינואר. על פי פסיקת בג"ץ עד מחר אמור לוין למנות נשיא לעליון.

בתחילת השבוע, העיתונאי נטעאל בנדל חשף ב-ynet כי בשנים האחרונות השופט יצחק עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון.

באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום. כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים" – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.

על פי חשיפת 'ווינט', השופט עמית ואחיו חנוך דב גולדפריינד מחזיקים יחד בנכס בבניין ברחוב אילת 18, הנמצא בגבול שבין שכונת פלורנטין ליפו. מדובר במבנה ישן אך בעל פוטנציאל כלכלי בשל האפשרות שייצא לפרויקט פינוי-בינוי. ב-2018 פנתה העירייה אל בעלי הדירות בבניין, בהם השופט עמית בדואר רשום שהתקבל, ועדכנה אותם על פגעי בטיחות בבניין ועל חובתם לטפל בהם.

מאחר שפגעי הבטיחות לא טופלו, ב-2019 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כתב אישום פלילי נגד בעלי הדירות – ובהם באופן חסר תקדים גם שופט עליון. אלא שבאופן מפתיע במאי אותה השנה הודיעה העירייה לבית המשפט כי הוא חוזרת בה מהאישום רק כלפי השופט יצחק עמית, בעוד הוא יוסיף להתנהל נגד אחיו ונגד יתר הדיירים.

בהמשך תוקנו פגעי הבטיחות והעירייה חזרה בה מכתב האישום בעקבות בקשת האח, "לפנים משורת הדין". לדברי השופט עמית הוא ידע כי העירייה הגישה נגדו כתב אישום ובכל זאת ישב בשני תיקים שהיה צד להם בבית המשפט העליון. בשל חזרתה הפתאומית של העירייה מכתב האישום נגדו, שמו נמחק מרשימת הנאשמים במערכת "נט המשפט" (שמנגישה ברשת את המידע, התיקים וההליכים)

בסך הכול עמית היה צד - כנתבע וכתובע - בשלושה הליכים משפטיים אזרחיים והליך אחד פלילי שנוגעים להסכם פינוי-בינוי של הבניין ברחוב אילת. אלא שבעוד בכתב האישום שהגישה נגדו העירייה הוא מופיע בשמו הרשמי "יצחק עמית", הרי שבשלושת ההליכים האזרחיים שבאו אחריו, כולל בעתירה שהוא עצמו הגיש, הוא מופיע בשם משפחתו הקודם - יצחק גולדפריינד. כך נמנע במשך השנים פרסום ההליכים שניהל.

ייפויי הכוח שהוגשו בהליכים נשאו את השם יצחק גולדפריינד אך נחתמו על ידי אחיו חנוך. העניין נוהל על ידי אחיו עד שלהוציא אחד מבין עורכי הדין שייצגו אותו, השאר לא ידעו שהם מייצגים שופט עליון ונודע להם על כך רק בשיחה עם ynet. למרות שלדברי השופט עמית הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח בו כתוב "יצחק עמית", הרי שבכל התיקים האזרחיים הוא מופיע כגולדפריינד ואף אחיו שחותם בשמו לא חותם בשם עמית אלא בשם גולדפריינד.

העובדה ששמו של עמית לא נודע כצד בהליכים לכאורה נוגעת לעניין נוסף: לפי חוק בתי המשפט, נשיא העליון קובע היכן יתנהל הליך ששופט הוא צד לו. לפי הפרקטיקה הנהוגה זה שנים, שופט שמהווה צד בהליך אזרחי צריך לדווח לנשיא העליון, או לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן על מנת שזה ידווח לנשיא העליון. לאורך השנים, ישנן לא מעט החלטות שיפוטיות של נשיאי עליון בגין דיווחי שופטים על הליכים מסוג זה, ולפי החוק כך היה גם על השופט עמית לעשות.

לפי בדיקה מול הנהלת בתי המשפט, השופט עמית לא דיווח על אף אחד מההליכים האישיים שלו מ-2019 עד היום. כמו כן, הוא גם לא הוסיף את עורכי הדין שמייצגים אותו בהליכים לרשימת המניעויות שלו שמטרתה למנוע ניגוד עניינים.

היעדר הדיווח הוביל לכאורה לשרשרת ניגודי עניינים. בעתירה שהגיש השופט עמית למחוזי בתל אביב, ועסקה בקידום פרויקט פינוי-בינוי לבניין ברחוב אילת, דן השופט קובי ורדי. במקביל דן עמית בערעור שהוגש לעליון על פסק דין של ורדי בתיק אחר – ודחה את הערעור. יצוין כי קבלת ערעורים או דחייתם נספרות לשופטים, והן מהוות שיקול כאשר הם מועמדים לקידום.

ב-28 בפברואר 2024 פרסמה הוועדה לבחירת שופטים – שבה עמית היה חבר - כי השופט ורדי מועמד למינוי קבע במחוזי. לפי מקורות בוועדה, ורדי נכנס לרשימה כ"מועמד השופטים" לאחר דיון פנימי שהתקיים בין שופטי העליון בוועדה. זאת, כאמור, אף ש-ורדי דן בעתירה בנוגע לנכס שבבעלות עמית.

אין באמור טענה כלפי השופט ורדי שכפי הנראה לא היה מודע לכך שהוא דן בהליך שבו אחד הצדדים הוא השופט עמית. אך החובה על שופטים לדווח על הליכים אזרחיים (במקרה זה השופט עמית) נועדה למנוע ניגודי עניינים מסוג זה.

באחד ההליכים שניהל השופט עמית תחת השם גולדפריינד הוא יוצג על ידי משרד "רייסמן-גור" של עורכי הדין אמיר רייסמן ומורן גור. במסמכים שהגיש המשרד מופיע עו"ד גור כאחד המייצגים של עמית, וכך גם במערכת נט המשפט. בפועל המייצג היה עו"ד מאיר דויטש. לדבריו, אף ששמו של עו"ד גור מופיע כמייצג של עמית, הרי שלא היה לו כל קשר להליך. עו"ד גור מסר כי משרדו ייצג את השופט אך לא הוא באופן אישי.

אף שמשרד רייסמן-גור ייצג את עמית, הוא עצמו דן בשלושה הליכים שונים שניהל עו"ד גור בבית המשפט עליון. חוק בתי המשפט אוסר על שופט לדון בתיק שבו הוא מצוי בניגוד עניינים. לצורך העניין, מתקיים ניגוד עניינים גם כשבפני השופט מופיע עורך דין שמייצג בן משפחה שלו. נדגיש כי גם כאן אין באמור לעיל טענה כלפי עורכי הדין - אלא כלפי השופט עמית שמחובתו לדווח ולציין אותם ברשימת המניעויות שלו. יותר מכך, עמית היה נדרש לפסול עצמו מדיון באותם הליכים בהם היו מעורבים עורכי דינו.

על פניו, אין בדברים המוצגים כאן טענה כי השופט עמית ניסה להיטיב עם השופט או משרד עורכי הדין, אך לא ברור מדוע לא הצהיר על מעורבותו באותם הליכים כמתחייב, ובאופן שהעמיד אותו בניגוד עניינים.