אימו של הלוחם שנפל אתמול בעזה: "כאילו מישהו תקע לי סכין בגב, לא הצלחתי לנשום"

הבשורה המרה על מותו של סמ"ר יהב הדר ז"ל, לוחם בסיירת הנח"ל, היכתה את משפחתו כרעם ביום בהיר. יהב נהרג אתמול (שני) בפיצוץ מבנה בבית חאנון שבצפון רצועת עזה, לצד ארבעה מחבריו לנשק. הוריו, שרון ואבי, שיתפו בזיכרונות האחרונים ובתחושות הקשות שקדמו לרגע הנורא שבו נודע להם על לכתו של בנם.

שרון, אימו של יהב, שיחזרה בדמעות לynet את השיחה האחרונה עמו, שהתקיימה ערב הפעולה שבה נהרג. "דיברתי איתו שלשום בערב. הוא היה מלא אדרנלין, אמר שהכול מעולה. כנראה שהם כבר ידעו על הפעולה הקרובה, ואמרו להם להתקשר להורים. בזמן השגרה לא דיברנו איתו, כי אין להם שם טלפונים. הוא דיבר על המשפחה, שאל מה קורה איתנו, מה עשינו, מה שלום האחיות שלו. ניסיתי להרגיע אותו, אמרתי לו שאני סומכת עליו, שהוא יהיה בסדר. לא ידעתי שזו הפעם האחרונה שאשמע את קולו".

סמ"ר יהב הדר ז"לצילום: דובר צה"ל

היום שלאחר השיחה, שבו נהרג יהב, החל עבור שרון בתחושות קשות במיוחד. "בשבע בבוקר התעוררתי עם כאב גב חד. זה היה כאילו מישהו תקע לי סכין בגב. לא הצלחתי לנשום. קמתי, ניסיתי לאכול ולשתות, להזיז את הגוף, אבל הנשימה לא חזרה לי. הבת שלי חשבה שאולי יש לי התקף לב, אבל סירבתי לנסוע לבית החולים. במקום זה, הלכתי לשכב במיטה – משהו שאני כמעט אף פעם לא עושה. רק אחרי שלוש שעות הודיעו לנו שהוא נהרג. אני יודעת עכשיו שבאותו רגע הרגשתי את מותו".

אבי, אביו של יהב, סיפר לynet על השיחות הקבועות עם בנו במהלך הלחימה, שבהן הדגיש את חשיבות הערנות בשדה הקרב. "כל הזמן אמרתי לו: 'תהיה ערני'. הוא תמיד היה מרגיע אותנו, אומר שהכול בסדר, שאין מה לדאוג, שהוא וחבריו שומרים אחד על השני. אפילו שלחנו לו חבילה, ובברכה כתבנו: 'תהיה ערני, שמור על עצמך ועל החברים שלך'. יום לפני התקרית הוא קיבל אותה. ואז, פתאום, הבשורה הגיעה. אין דרך להתכונן לזה".

היום, יממה לאחר קבלת ההודעה הטרגית, הכאב עדיין צורב בלב המשפחה. שרון סיפרה כי רק בבוקר הצליחה לבכות לראשונה. "אתמול הייתי בהלם. אני עדיין מנסה לעכל את העובדה שאני לא אראה יותר את יהב. שהוא לא יהיה חלק מהמשפחה שלנו. הוא היה כל כך מיוחד, כל כך משמעותי". אבי הוסיף: "אין ברירה, זו המציאות. הוא נלחם להגיע למקום הזה, עשה את כל מה שיכול, אבל זהו. אין כאן אופציה אחרת. אנחנו חיים במדינה מטורפת. העומס הזה – הוא פשוט בלתי נסבל".

בעיניים מלאות בכאב, אך גם בגאווה אין קץ, בחרו ההורים לזכור את יהב כגיבור שהקדיש את חייו למען מדינתו. "הוא היה נחוש ללכת בדרך הזו, הוא בחר לתת את כל כולו. אנחנו נמשיך לזכור אותו תמיד, אבל החיים שלנו לעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו", סיכמו.