מי שנזקק לאלימות מראה על רפיון רוחני | עו''ד רוני פאלוך על תקיפת האלוף

בסוף השבוע האחרון התרחש מקרה מצער ומקומם בעיר בני ברק. האלוף דוד זיני, מפקד זרוע היבשה בצה”ל, הותקף על ידי קבוצת אנשים הלבושים כלבושי חרדים, לכאורה בשל תפקידו כמפקד על קבוצת חרדים שהתגייסו לאחרונה לצה”ל.

אך חשוב להבהיר: לא משנה מה היה הרקע המדויק לאירוע או אילו נסיבות קדמו לו—שום תירוץ אינו מצדיק אלימות. אין זה דרכה של תורה, לא של לומדיה, לא של מקיימיה ולא של בניה. זו גם אינה דרכה של דרך ארץ, אשר קדמה לתורה.

אלימות, בין אם פיזית, מילולית או כל פגיעה אחרת, אינה מקובלת בשום אופן. מי שבחרו להרים יד על אדם אחר, מונעים מבורות ומחוסר הבנה בסיסית של ערכי היהדות. הם אינם מייצגים איש זולת עצמם. אין אף גורם אחראי—רבני, תורני, פוליטי או ציבורי—המגבה התנהגות פסולה שכזו.

הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר באלוף זיני, איש צבא ותיק, שמקדיש את חייו לביטחון עם ישראל. גם מי שמאמין—ואני נמנה עימם—שהזכות העליונה היא לשבת באוהלה של תורה, יודע כי מי שאינו מתאים לכך חייב לשאת בנטל הביטחון ולהגן על כלל אזרחי ישראל.

ייתכן שסגנון חייו של האלוף זיני והשקפת עולמו שונים מאלה של תוקפיו, אך אין בכך כל הצדקה לפגיעה בו. תפקידו הוא שליחות של אחריות לאומית. חז”ל כבר לימדו אותנו: “רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו” (אבות ג’, ב’). התורה שלנו מבוססת על ערכים של שלום, כפי שנאמר: “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום” (משלי ג’, י”ז), וגם: “דברי חכמים בנחת נשמעים” (קהלת ט’, י”ז).

אני לא מרגיש צורך לומר שאני מתבייש במעשיהם, כי הם אינם מייצגים את הציבור החרדי. הם אינם מייצגים 99.99% מהציבור שנראה כמותם, והאמת היא שהם כנראה גם חסרים את התובנה הבסיסית שתאפשר להם להתבייש במעשיהם.

נשאל את עצמנו בכנות: כיצד היו מגיבים אותם אנשים לו אדם חרדי היה מותקף בעיר אחרת? ודאי שהתגובה הייתה קשה ונחרצת. לכן, על כולנו—חרדים וחילונים, דתיים ומסורתיים—להמשיך ולבקר באגפיה השונים של החברה החרדית, להכיר את החינוך, את הערכים, את התורה ואת ההווי המיוחד שלה. יש לנו במה להתגאות, ואין לחשוש מקבוצות שוליות וקיצוניות.

התנהגות אלימה אינה מעידה על חוזק, אלא דווקא על חולשה. מי שנזקק לאלימות כדי להביע את עמדתו, מעיד על רפיון רוחני, מוסרי ואישי.

עלינו לזכור תמיד: דרכנו היא דרך של נועם, כבוד ושלום. זו מהות היהדות, וזו הדרך שעל כולנו לצעוד בה.