הנשיא הבא? השופט עמית הופיע בשם אחר בהליך משפטי ולא דיווח

פרשת ניגוד עניינים לכאורה של המועמד לנשיאות העליון: העיתונאי נטעאל בנדל חושף בynet כי בשנים האחרונות השופט יצחק עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון.

באחד מההליכים אף הוגש נגדו כתב אישום. כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים" – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.

על פי חשיפת 'ווינט', השופט עמית ואחיו חנוך דב גולדפריינד מחזיקים יחד בנכס בבניין ברחוב אילת 18, הנמצא בגבול שבין שכונת פלורנטין ליפו. מדובר במבנה ישן אך בעל פוטנציאל כלכלי בשל האפשרות שייצא לפרויקט פינוי-בינוי. ב-2018 פנתה העירייה אל בעלי הדירות בבניין, בהם השופט עמית בדואר רשום שהתקבל, ועדכנה אותם על פגעי בטיחות בבניין ועל חובתם לטפל בהם.

מאחר שפגעי הבטיחות לא טופלו, ב-2019 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כתב אישום פלילי נגד בעלי הדירות – ובהם באופן חסר תקדים גם שופט עליון. אלא שבאופן מפתיע במאי אותה השנה הודיעה העירייה לבית המשפט כי הוא חוזרת בה מהאישום רק כלפי השופט יצחק עמית, בעוד הוא יוסיף להתנהל נגד אחיו ונגד יתר הדיירים.

בהמשך תוקנו פגעי הבטיחות והעירייה חזרה בה מכתב האישום בעקבות בקשת האח, "לפנים משורת הדין". לדברי השופט עמית הוא ידע כי העירייה הגישה נגדו כתב אישום ובכל זאת ישב בשני תיקים שהיה צד להם בבית המשפט העליון. בשל חזרתה הפתאומית של העירייה מכתב האישום נגדו, שמו נמחק מרשימת הנאשמים במערכת "נט המשפט" (שמנגישה ברשת את המידע, התיקים וההליכים)

בסך הכול עמית היה צד - כנתבע וכתובע - בשלושה הליכים משפטיים אזרחיים והליך אחד פלילי שנוגעים להסכם פינוי-בינוי של הבניין ברחוב אילת. אלא שבעוד בכתב האישום שהגישה נגדו העירייה הוא מופיע בשמו הרשמי "יצחק עמית", הרי שבשלושת ההליכים האזרחיים שבאו אחריו, כולל בעתירה שהוא עצמו הגיש, הוא מופיע בשם משפחתו הקודם - יצחק גולדפריינד. כך נמנע במשך השנים פרסום ההליכים שניהל.

ייפויי הכוח שהוגשו בהליכים נשאו את השם יצחק גולדפריינד אך נחתמו על ידי אחיו חנוך. העניין נוהל על ידי אחיו עד שלהוציא אחד מבין עורכי הדין שייצגו אותו, השאר לא ידעו שהם מייצגים שופט עליון ונודע להם על כך רק בשיחה עם ynet. למרות שלדברי השופט עמית הוא חתם לאחיו על ייפוי כוח בו כתוב "יצחק עמית", הרי שבכל התיקים האזרחיים הוא מופיע כגולדפריינד ואף אחיו שחותם בשמו לא חותם בשם עמית אלא בשם גולדפריינד.

העובדה ששמו של עמית לא נודע כצד בהליכים לכאורה נוגעת לעניין נוסף: לפי חוק בתי המשפט, נשיא העליון קובע היכן יתנהל הליך ששופט הוא צד לו. לפי הפרקטיקה הנהוגה זה שנים, שופט שמהווה צד בהליך אזרחי צריך לדווח לנשיא העליון, או לנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן על מנת שזה ידווח לנשיא העליון. לאורך השנים, ישנן לא מעט החלטות שיפוטיות של נשיאי עליון בגין דיווחי שופטים על הליכים מסוג זה, ולפי החוק כך היה גם על השופט עמית לעשות.

לפי בדיקה מול הנהלת בתי המשפט, השופט עמית לא דיווח על אף אחד מההליכים האישיים שלו מ-2019 עד היום. כמו כן, הוא גם לא הוסיף את עורכי הדין שמייצגים אותו בהליכים לרשימת המניעויות שלו שמטרתה למנוע ניגוד עניינים.

היעדר הדיווח הוביל לכאורה לשרשרת ניגודי עניינים. בעתירה שהגיש השופט עמית למחוזי בתל אביב, ועסקה בקידום פרויקט פינוי-בינוי לבניין ברחוב אילת, דן השופט קובי ורדי. במקביל דן עמית בערעור שהוגש לעליון על פסק דין של ורדי בתיק אחר – ודחה את הערעור. יצוין כי קבלת ערעורים או דחייתם נספרות לשופטים, והן מהוות שיקול כאשר הם מועמדים לקידום.

ב-28 בפברואר 2024 פרסמה הוועדה לבחירת שופטים – שבה עמית היה חבר - כי השופט ורדי מועמד למינוי קבע במחוזי. לפי מקורות בוועדה, ורדי נכנס לרשימה כ"מועמד השופטים" לאחר דיון פנימי שהתקיים בין שופטי העליון בוועדה. זאת, כאמור, אף ש-ורדי דן בעתירה בנוגע לנכס שבבעלות עמית.

אין באמור טענה כלפי השופט ורדי שכפי הנראה לא היה מודע לכך שהוא דן בהליך שבו אחד הצדדים הוא השופט עמית. אך החובה על שופטים לדווח על הליכים אזרחיים (במקרה זה השופט עמית) נועדה למנוע ניגודי עניינים מסוג זה.

באחד ההליכים שניהל השופט עמית תחת השם גולדפריינד הוא יוצג על ידי משרד "רייסמן-גור" של עורכי הדין אמיר רייסמן ומורן גור. במסמכים שהגיש המשרד מופיע עו"ד גור כאחד המייצגים של עמית, וכך גם במערכת נט המשפט. בפועל המייצג היה עו"ד מאיר דויטש. לדבריו, אף ששמו של עו"ד גור מופיע כמייצג של עמית, הרי שלא היה לו כל קשר להליך. עו"ד גור מסר כי משרדו ייצג את השופט אך לא הוא באופן אישי.

אף שמשרד רייסמן-גור ייצג את עמית, הוא עצמו דן בשלושה הליכים שונים שניהל עו"ד גור בבית המשפט עליון. חוק בתי המשפט אוסר על שופט לדון בתיק שבו הוא מצוי בניגוד עניינים. לצורך העניין, מתקיים ניגוד עניינים גם כשבפני השופט מופיע עורך דין שמייצג בן משפחה שלו. נדגיש כי גם כאן אין באמור לעיל טענה כלפי עורכי הדין - אלא כלפי השופט עמית שמחובתו לדווח ולציין אותם ברשימת המניעויות שלו. יותר מכך, עמית היה נדרש לפסול עצמו מדיון באותם הליכים בהם היו מעורבים עורכי דינו.

על פניו, אין בדברים המוצגים כאן טענה כי השופט עמית ניסה להיטיב עם השופט או משרד עורכי הדין, אך לא ברור מדוע לא הצהיר על מעורבותו באותם הליכים כמתחייב, ובאופן שהעמיד אותו בניגוד עניינים.

מדוברות הרשות השופטת נמסר:

השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.

השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.  

בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ"ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תוכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.

לגבי ההליך הראשון – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו. במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם. ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.

לגבי ההליך השני - מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך הראשון. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.

בהליך השלישי – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר). כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.

לעניין "ההסתרה" כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עימו מעולם, לא שוחח עימו מעולם. ממילא, כאשר הנ"ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו"ד גור ייצג.

כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

באשר להליך הפלילי – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001. ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו. גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו. כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "כתב האישום הוגש ב-7 בפברואר 2019 נגד בעלי נכסים בבניין ברחוב אילת 18 בגין אי-מילוי דרישה לביצוע עבודות להסרת המסוכנות בבניין. לאחר שהעבודות בוצעו, כתב האישום בוטל בהחלטת בית המשפט ב-21 בינואר 2020".

ברקע המתווה המסתמן להרכב הוועדה לבחירת שופטים, אמור עמית להיבחר השבוע לנשיא בית המשפט העליון, וזאת חרף המחאה והיעדר התמיכה של שר המשפטים יריב לוין והממשלה בכלל.