תיעוד של פעם בחיים: עיט בסכנת הכחדה צד ארנבת
פקח רשות הטבע והגנים תיעד תצפית נדירה ביותר של עיט זהוב צד ארנבת בערבה התיכונה. תיעוד שכזה הוא אוצר אמיתי עבור חוקרי טבע וחובבי ציפורים, שכן העיט הזהוב, מין בסכנת הכחדה חמורה, נצפה פחות ופחות בשטחי ישראל
משש דיין פקח איזורי בערבה תיכונה ברשות הטבע והגנים זכה לתיעוד של פעם בחיים - עיט זהוב שתפס ארנבת והוא ניזון ממנה
״במהלך סיור פיקוח שגרתי בערבה תיכונה הבחנתי מרחוק בחיה שלא הצלחתי לזהות בשלב הראשון. התקרבתי בזהירות ונדהמתי לראות דרך עדשת המצלמה שמדובר בתופעה נדירה שזכיתי לתעד, עיט זהוב שתפס ארנבת והוא ניזון ממנה. מדובר במין בסכנת הכחדה חמורה שכמעט ולא נצפה בארץ.״
ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי העיט הזהוב הנו העיט הגדול ביותר שמקנן בישראל. הוא ניזון בעיקר מיונקים בינוניים וקטנים דוגמת שפן סלע, ארנבת ושועל אך צד גם חרדונים וצבים אותם הוא נושא אל על ומשליכם מגובה רב על מנת לפצח את שריון הגב שלהם. העיטים הזהובים מקננים בנוף הררי מבותר, מצוקים וקניונים. כיום אתרי הקינון הם באזורים מדבריים ומדבריים למחצה.
העיט הזהוב נמצא בסכנת הכחדה חמורה ביותר. בסוף שנות ה-80 הוערכה אוכלוסייתו בכ-40 זוגות, אך מאז הצטמצמה אוכלוסייתו באופן דרמטי, והיא עומדת כיום על כ9 זוגות בלבד (זאת לאחר שב-2018 הגיעה לשפל של 6 זוגות). ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי הגורמים הבולטים לירידה במספר הפרטים בישראל הם התחשמלות, חמיסת קינים, הפרעות לקינון על ידי מטיילים וכן פגיעה מהתחשמלות או צייד בעת שוטטות הצעירים בארצות שכנות.
במסגרת פרויקט "פורשים כנף" המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, מבוצע ניטור הדוק לקינון, הצבת שמירה על קינים הסובלים מחמיסה והפרעות וממוגנים עמודי מתח באזורים בהם תועדה התחשמלות.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות