בג"ץ פסל את הסעיף שאפשר לבן גביר להתוות מדיניות בתחום החקירות: "דורס את רצון הבוחר"

בית המשפט העליון פרסם היום את הכרעתו בעתירות שעסקו בתיקון לפקודת המשטרה, שהעניק לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, סמכויות נרחבות, כולל קביעת מדיניות חקירות המשטרה. ההחלטה משמרת חלק מהסעיפים בתיקון, אך מבטלת את הסעיף אשר העניק לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות.

תיקון פקודת המשטרה, שאושר בכנסת בינואר 2023 כחלק מההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה, הגדיר מחדש את מערכת היחסים בין השר לביטחון לאומי לבין המשטרה. בין היתר, התיקון קובע כי "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה", ומעניק לשר סמכות לקבוע את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה.

התיקון עורר התנגדות בטענה כי הוא פוגע בעצמאות המשטרה ועלול להוביל לפוליטיזציה של עבודתה. חמש עתירות הוגשו לבג"ץ נגד התיקון, כאשר היועצת המשפטית לממשלה עצמה תמכה בביטול הסעיף אשר מקנה לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות.

בעתירות נטען כי הסעיף מאפשר את התערבותו של השר בעבודת המשטרה – "התערבות שמגלמת פגיעה בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל ובזכויות אדם". היועצת המשפטית לממשלה סברה כי יש להורות על ביטול סעיף 8ד, אשר  מקנה לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות; ביחס ליתר הוראות התיקון, היועצת סברה כי יש לאמץ פרשנות מקיימת שתבטיח הגנה על זכויות אדם ותמנע פוליטיזציה.

השופטים פסקו פה אחד כי שאר הסעיפים לפקודת המשטרה - שקובעים בן השאר כי המשטרה נתונה למרות הממשלה, וכי מפכ"ל המשטרה יפעל "בהתאם להתוויות המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר" - יישארו על כנם, תוך הדגשה כי אין בתיקון כדי לפגוע בעצמאות המשטרה. 

עם זאת, בדעת רוב, הוחלט על ביטול סעיף 8ד, שאיפשר לשר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות הפליליות. השופטים קבעו כי סעיף זה פוגע בזכויות החוקתיות של חשודים ואינו עומד בפסקת ההגבלה בחוקי היסוד.

ההחלטה מותירה בידי השר סמכויות להתוות מדיניות כללית בנושאים שאינם נוגעים ישירות לעבודה המבצעית של המשטרה, אך מגבילה כאמור את מעורבותו בתחום הרגיש של החקירות הפליליות.

השר לביטחון לאומי איתמר מסר בן גביר בתגובה להחלטת בג"ץ: "בג"ץ שוב הופך את עצמו את עצמו לריבון, ודורס את רצון הבוחר. ההחלטה החמורה של בג"ץ לעקר את פקודת המשטרה נועדה לעקר את השר מסמכויותיו, ולנסות להקנות לפרקליטות והיועמ"שית שליטה במשטרה. במדינה דמוקרטית מי שמתווה מדיניות למשטרה הוא השר הממונה עליה, אבל את בג"ץ זה כמובן לא מעניין".