פרנסה וילדים: הסודות הנסתרים של 'זאת חנוכה'

"זאת חנוכה" הוא הכינוי ליום השמיני והאחרון של חג החנוכה, בו מדליקים את כל שמונת נרות החנוכייה. יום זה נחשב לעת רצון מיוחדת ולזמן של סגולה יוצאת דופן לתפילות, בקשות וישועות. במשך דורות סיפרו רבים על ניסים וישועות שחוו בזכות תפילה כנה מול אור הנרות ביום זה. אבל למה דווקא היום הזה?

מקור השם "זאת חנוכה"

השם נובע מפרשת הקריאה בתורה ביום זה, הכוללת את הפסוק: "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל" (במדבר). יום זה חותם את הקרבת הנשיאים, המשקפת שלמות וסיום המצווה.

חוגגים במירון בזאת חנוכה תש"פצילום: דוד כהן, פלאש 90

המשמעות הרוחנית של היום

1. זמן סגולה לתשובה:
   לפי תורת החסידות, התשובה אינה מסתיימת ביום הכיפורים או בשמיני עצרת. הבעל שם טוב לימד שחנוכה הוא הזדמנות נוספת לתיקון ולחתימה טובה, במיוחד למי שלא ניצל את ימי התשובה בתשרי.

2. המספר שמונה – מעל הטבע:
   ביהדות, המספר שמונה מסמל את העל-טבעי, את מה שמעבר לטבע הגשמי (המיוצג בשבעת ימי הבריאה). ביום השמיני של חנוכה, מתגלה אור רוחני גבוה, שמסוגל להשפיע על כל תחומי החיים ולפתוח שערים של שפע וישועה.

3. חיתום הדין:
   כמו ש"הושענא רבה" הוא חיתום חג הסוכות ו"נעילה" חותמת את יום הכיפורים, כך "זאת חנוכה" חותם את חג החנוכה ואת ההארה הרוחנית שהתחילה בראש השנה.

זאת חנוכה בחצר פינסק קרליןצילום: שוקי לרר

מנהגים ייחודיים

• שריפת הפתילות והשמן:
  ביום "זאת חנוכה" שורפים את השמן והפתילות שנותרו, כפי שנפסק בהלכה לגבי – "הוקצה למצותו". השמן והפתילות שנותרו נחשבים כמיועדים למצווה, ולכן נהוג לשורפם בתום החג. בקהילות רבות נוהגים לעשות זאת ברוב עם עם אמירת פרקי תהילים המסוגלים. ויש שהקפידו לשורפם דווקא ביום, כשריפת הנותר מן הקדשים שאינה אלא ביום, וכן מנהג קרלין. ויש שנהגו בזמן השריפה לומר את מזמור ס"ז בתהלים ("למנצח בנגינות מזמור שיר") שמופיע בצורת מנורה בסידורים. 

• סעודת מצווה:
  בחלק מהחסידויות נהוג לערוך 'טיש' גדול לציון סיום מצוות הדלקת הנרות, כפי שנאמר במדרש: "עושין סעודה לגמרה של תורה". ובכך חוגגים את סיום מצוות החנוכה.

שריפת הפתילות בחצר תולדות אהרןצילום: שוקי לרר

סגולות היום

1. זרע של קיימא:
   לפי ה"בני יששכר", יום זה מסוגל לתפילות לזכות בילדים. וכך הוא כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'".

2. שפע ופרנסה:
   "זאת חנוכה" הוא עת רצון מיוחד לברכת פרנסה ושפע גשמי. ה"אמרי נועם" מציין את יום זה כעת רצון בדומה לשמיני עצרת המסמל גשם וגשמיות.

3. כפרת עוונות:
   יום זה נחשב לעת רצון מיוחדת לכפרת עוונות ותשובה, בדומה לימים הנוראים. האר"י הקדוש מלמד ש"זאת חנוכה" הוא יום סיום חנוכת המזבח, ומסוגל לתיקון רוחני עמוק. וכך בספר "בית אהרן" על חנוכה מובא: "נר השמיני של חנוכה היא אותה בחינה עצמה של שמיני עצרת, ולכן אומרים הצדיקים שבחנוכה היא גמר חתימה". רבי דוד שפירא מדינוב, בנו של ה"בני יששכר", אמר שאביו אמר בשם צדיקים שמראש חודש אלול עד חנוכה מאירה ברקיע כעין תבנית יד הפשוטה לקבל בעלי תשובה.

4. קדושת הנרות:
   ההתבוננות בנרות ביום זה נחשבת לזמן מיוחד לתפילה ולבקשה. על פי החסידות, האור שמאיר ביום זה הוא "אור מקיף", המסוגל לשנות גורלות ולהשפיע על כל השנה.

הגר"ח קנייבסקי בהדלקת נר חנוכהצילום: שוקי לרר

רמזי גאולה

חכמת הסוד קושרת את שמונת נרות החנוכה לשמונה נימי הכינור של המשיח ולגאולה העתידית. יום זה מזכיר את חנוכת המזבח בבית המקדש ומסמל תקווה להתחדשות רוחנית ולבניין המקדש השלישי במהרה בימינו.

למעשה...

"זאת חנוכה" מסכם את ימי החנוכה ומסמל שלמות רוחנית, תיקון והארה מיוחדת.

"זאת חנוכה" הוא יום מיוחד, המשלב שמחה, קדושה והארה רוחנית עמוקה. זהו הזמן להתבונן בנרות, לבקש ישועות, לערוך חשבון נפש ולהתחזק באמונה ובשמחה. ולנצל כראוי את היום המסוגל לישועות גדולות ולהארה על כל השנה.

חג חנוכה שמח!