היכולת הקריטית שנגרעה מאיראן בפעולה הנועזת בסוריה

מפעל הטילים האיראני שישראל תקפה בסוריה בחודש ספטמבר, נועד לייצר טילי קרקע-קרקע מדויקים מדגמי "פאתח 110" ו"עימאד", המונעים בדלק מוצק, עבור חיזבאללה ועבור הצבא הסורי. כך מפרסם רון בן ישי בווינט.

במפעל היו מספר "מערבלים פלנטריים" שהם חיוניים לייצור דלק רקטי מוצק. את המפעל מיקמו הסורים בתוך חללים תת-קרקעיים, חצובים עמוק בסלע בצלע הר. מדובר במערבלים שיש רק למעצמות.

מטרת התקיפה הישראלית לא הייתה להרוס את כל המפעל, אלא רק את המערבלים הפלנטריים שבלעדיהם לא היה אפשר לייצר דלק מוצק לטילים. דלק מוצק מאפשר לשגר טילים בלי תהליך של תדלוק שמסכן אותם בחשיפה ובנוסף הוא משפר מאוד את הטווח והדיוק של הטיל.

הפשיטה נערכה בלילה כשהשמירה והנוכחות במפעל היא מינימלית. קדמו לפשיטה כמה גלי הפצצה של חיל האוויר בקרבת המפעל שגרמו לשומרים להסתתר בתוך המפעל מתחת לקרקע ואז, תוך כדי ובחסות ההפצצה, הגיעו מספר מסוקי ינשוף ויסעור של חיל האוויר לקרבת הכניסה למפעל. לפי דיווחים, לא היה בצלע ההר משטח נחיתה מתאים, ולכן הכוח הראשון של שלדג, כוח ההשתלטות על הכניסה למפעל, השתלשל בחבלים ממש סמוך לשער. 

כוח ההשתלטות לא נתקל כמעט בהתנגדות. אנשיו אבטחו את הכניסה למפעל וסימנו את הדרך לחדרים שבהם היו המערבלים הפלנטריים, על פי תוכניות המתחם שהיו בידיהם. 

הפשיטה עצמה נמשכה בסביבות 20 דקות. כשהכוח חזר למסוקים והמריא, הופעלו מטעני הנפץ שהרסו את המערבלים ונטרלו למעשה את יכולת הייצור של המפעל. 

אחרי פעולת ההפצצה של צה"ל באיראן ב-26 באוקטובר, כבר לא נותרו כמעט בידי הציר השיעי מערבלי דלק מוצק, חוץ ממערבל אחד או שנים שנמצאים בידי החות'ים בתימן.