היסטוריה מתוחה: הדרישה של אירלנד והסירוב של נתניהו בשנות ה-90

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בדבלין שנים לפני שהפך לראש ממשלת ישראל, במטרה להקים שגרירות ישראלית בבירה, אותה שגרירות שנסגרה לאחרונה. בפברואר 1990, נתניהו היה סגן שר החוץ בממשלת יצחק שמיר - הליכוד ואירלנד כיהנה כנשיאה הקהילה האירופית דאז (EC).

הארכיון הלאומי בדבלין פרסם כי משרד החוץ האירי הכין פרופיל קצר של הקריירה של נתניהו, כדי שפקידים אחרים יוכלו להכיר את נתניהו שיהפוך בהמשך לדמות חזקה בפוליטיקה הישראלית.

פגישתו עם שר החוץ האירי גרי קולינס התקיימה בדבלין ב-21 בפברואר 1990. נתניהו אמר אז שקיימת "תחושה טבעית של אהדה כלפי ישראל בקרב העם האירי", אך היחסים לא היו טובים לאחר שחיילים אירים נהרגו בלבנון בזמן ששירתו ביוניפי"ל באותן שנים.

על פי דיווחים בלבנון באותם ימים, ההתקפות הללו הגיעו ממיליציות לבנוניות שקיבלו תמיכה מישראל. על פי העיתון היהודי הבריטי Jewish News, נתניהו אמר לקולינס כי 95% בישראל מתנגדים לשאיפות הפלסטיניות למדינה, והגן על סירוב ישראל לסגת מהשטחים שכבשה מאז 1967.

האירים טענו שישראל מעודדת עולים חדשים לגור בהתנחלויות, נתניהו טען שזה לא נכון. שר החוץ קולינס ציטט הצהרה של ראש ממשלת ישראל דאז, יצחק שמיר, בכנסת שבוע קודם, שבה אמר כי יחזק את ההתנחלויות היהודיות באמצעות "יהודה, שומרון, עזה והגולן".

בזמן הפגישה, אירלנד הייתה אחת המדינות הבודדות באירופה שלא החזיקה שגרירות ישראלית, וגם לא הייתה לה שגרירות בישראל. נתניהו אמר אז שאירלנד חשובה לישראל מכיוון שלישראל יהיו בקרוב שגרירויות בכל המדינות החדשות במזרח אירופה, נתניהו אמר שהוא לא רוצה שאירלנד תישאר מאחור.

בשנת 1992 נפגש קולינס עם המועצה היהודית של אירלנד. ג'ו בריסקו, שאביו רוברט בריסקו היה מעורב בהברחת נשק לאירלנד במהלך מלחמת העצמאות האירית, אמר לו כי הקהילה היהודית נתפסת כ"פרוקסי לנוכחות ישראל רשמית" באירלנד והיא מואשמת במעשיה של ישראל.

שגרירות ישראל באירלנד נפתחה בדצמבר 1993, ושלוש שנים לאחר מכן נפתחה שגרירות אירלנד בישראל.

עם זאת, ישראל הודיעה לאחרונה כי תסגור את שגרירותה בדבלין, ושר החוץ גדעון סער האשים את אירלנד ב"רטוריקה אנטישמית" ובחציית "כל קו אדום ביחסיה עם ישראל". אירלנד הכירה במדינה פלסטינית, והכריזה על כוונה להתערב בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי.