הפגיעה ביפו? כיצד פועל טיל בליסטי – ומהו הקושי ביירוטו?

ברקע כישלון היירוט של הטיל הבילסטי ששוגר בסוף השבוע מתימן וגרם לנזק כבד ביפו, ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מאפיין את הטיל הבליסטי ומסביר על הקשיים ביירוטו.

"פגיעת הטיל הבליסטי ששוגר מתימן בבית הספר ברמת אפעל, ובערב שבת – ביפו, מעורר את הצורך בדבר מחשבה "מחוץ לקופסה" על מנת לשפר את שכבות ההגנה של מדינת ישראל כלפי איומים בליסטיים", הוא כותב.

לדבריו, "בחינת הנזק מהפגיעה ברמת אפעל מראה כי לא מדובר בנזק אגבי, אלא כנראה בפגיעה ישירה של הראש הקרבי או של חלק מגוף הטיל במבנה בית הספר, שרק בדרך נס לא הסתיימה באסון. במקרה של נפילת הטיל ביפו, מדובר בכישלון היירוט ובפגיעה ישירה. לאורך המלחמה התרחשו אירועים דומים, לדוגמא הפגיעה הישירה של שבר טיל שנורה מלבנון בבניין ברמת גן, או חלקי טיל בליסטי ששוגר מתימן שנפלו באזור מודיעין ב-15 בספטמבר האחרון. חשוב לציין כי הפגיעה של שברי טיל או של גוף הטיל היא בעלת פוטנציאל הרס ניכר עקב משקלם הרב ומהירות הפגיעה בעת החדירה לאטמוספירה, שעשויה להיות בטווח ההיפרסוני – מעל מאך 5".

"בעקרון", הוא מסביר, "טיל בליסטי מורכב ממנוע, גוף טיל שמכיל דלק, אלקטרוניקה, מערכות בקרה ומחשבים, מערכות ניווט וחישה וראש קרבי. המנוע מאיץ את הטיל במהירות רבה תוך פליטת חום רב, להבת בעירה וענני עשן ובגמר בעירת הדלק, המנוע ניתק מגוף הטיל אשר ממשיך בהאצה במסלול בליסטי חוץ-אטמוספירי. בהגיעו לשיא הגובה, גוף הטיל מתחיל בגלישה מהירה לעבר המטרה, ולעיתים תוך הפעלת אמצעי הטעיה כנגד יירוט אפשרי. בשלב זה הטיל עשוי לשחרר את הראש הקרבי, שהוא בדרך כלל בעל יכולות תמרון מסוימות, ואז הקושי ביירוט "נקי", ללא נזק ישיר או אגבי (משברי טיל המטרה או הטיל המיירט), הוא רב".

הד"ר מסביר כי "על מנת למנוע נזק אגבי או נזק עקב החטאת טיל המטרה, יש ליירט את הטיל המשוגר הרחק מהיעד אליו הוא משוגר, ובמקרה של טיל בליסטי המשוגר לעבר ישראל מאיראן או מתימן, הכוונה ליירוט מחוץ לאטמוספירה, הרחק משטח מדינת ישראל, כך ששברי טיל המטרה, הראש הקרבי שלו או שברי הטיל המיירט יפלו בשטחו של האויב.

הדבר מצריך שימוש במערכות גילוי וזיהוי רגישות של הלהבה ועננת העשן בעת שיגור הטיל, מערכות איכון מסלולו, בשילוב מערכות שליטה ובקרה עם יכולות חישוב ויכולות עיבוד נתונים מהירים וכמובן טיל מיירט מהיר. על מנת להימנע מהפתעות המעקב חייב להיות רציף, רצוי מעקב מהחלל באמצעות רשת תקשורת מהירה ומערכות לוויינים עם סנסורים רגישים, בדומה למערכות ההתרעה האמריקאיות במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991".

לסיום הוא כותב כי "ניתוח והבנה של מה שקרה חשוב למערכת הביטחון על מנת לשפר ולשדרג את מעטפת ההגנה של מדינת ישראל כנגד איומים של טילים בליסטיים מתקדמים."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!