הלכה שבועית: טבילת כלים לסכין יפנית שחותך בה עוגה

טבילת כלים לסכין יפנית שחותך בה עוגה

נושאי השיעור

פטור טבילת כלים לפלטה חשמלית • מהו רוב תשמישו והאם שייך לאומרו לגבי טבילת כלים • מגש מתכת שלפעמים מניחים עליו מאכלים • סכין שחותך בה ניירות ובא לחתוך בו מאכל באופן חד פעמי • סכין יפנית שרוצה לחתוך בו עוגה • חיתוך עוגה ע''י מברג • מייחד כוס של שתיה לעטים • פטור מטבילה למכונת קפה • חיוב טבילה לקומקום חשמלי • טבילת כלים למיחם • האם מחובר לחשמל דינו כקרקע • מנורת לילה בדין מוקצה בשבת • כלי סעודה שעומדים בגמ''ח להשאלה אם חייבים טבילה • כלים שבחנות ככלי סחורה  

רוב תשמישו

בשיעור הקודם הזכרנו שישנם אחרונים שרצו להתיר להשתמש בפלטה חשמלית גם ללא טבילה, למרות שמניחים עליה חלות ושאר מיני מאפה, מפני שהסתמכו שמסתכלים בכל כלי אחר רוב תשמישו, וכיון שרוב תשמיש הפלטה אינו בהנחת מאכל ממש על גבה אלא מניחים המאכל עם הקדרה ואין מגע בין המאכל לפלטה, לפיכך אינה חייבת בטבילה. דכלי סעודה היינו שיש מגע בין המאכל לכלי.

ייעוד הכלי קובע

וביארנו באר היטיב לדחות טענה זאת מכל וכל, דאף שישנם הסוברים דהולכים לפי רוב תשמיש הכלי, (וכפי שנתייחס לזה בהמשך), מכל מקום בנדון הפלטה לכו''ע מפני סיבה זאת היתה חייבת הפלטה בטבילה, שהרי המושג רוב תשמישו הן לענין הגעלת כלים והן לענין כלי החייב טבילה, הוא מה ייעוד הכלי, אם יעודו להשתמש בו בכלי ראשון או בכלי שני, וכאן אם יעודו להשתמש באופן ישיר בכלי או רק להניח עליו קדרה. וכפי שהארכנו בזה בספר גדרי המועדים (ח''א פ''ו ס''ז). והפלטה כיון שהיעוד שלה הוא גם להניח עליה חלות וכיוצא בזה, לכו''ע חייבת בטבילה (מפני טעם זה). ומה שאמרנו רוב תשמישו היינו כשאין יעוד כזה אלא קרה מקרה והשתמש בו בצורה שכזו.

מגש מתכת  

לפיכך מגש מתכת שרוב תשמישו הוא שמניחים עליו כוסות וקערות על מנת להגיש על השולחן, ומיעוט תשמישו להניח עליו פירות וכיוצא בזה ישירות על המגש, הרי הוא חייב בטבילה לכל הדעות.

שימוש חד פעמי ללא טבילה

וכן כלי סעודה דהיינו שמשתמשים בו לאכילה, אך משום מה לא הספיק בעה''ב להטביל אותו, לכו''ע אסור להשתמש בו באופן עראי, כלומר פעם אחת, דכלי החייב בטבילה יש איסור להשתמש בו, מה לי פעם אחת ומה לי באופן קבוע.

סכין לחיתוך ניירות

המחלוקת בשימוש עראי הכוונה בכלי שהשימוש שלו הוא למטרה שלשמה אין צריך טבילה כי מחמת השימוש הקבוע שלשמה רכש את הכלי אי אפשר לקרוא לו כלי סעודה, ורק בצורה עראית פעמים משתמש בו גם לצורך סעודה, כגון סכין שקנה אותה לצורך חיתוך ניירות ופעם או פעמיים בצורה עראית משתמש בו גם למאכל בזה נחלקו אם צריך טבילה.

מחלוקת הפר''ח והפר''ת

דעת הפרי חדש (קכ ס''ח) דאזלינן בתר רוב תשמישו ולכן אם הכלי אצלו ככלי עבודה ולא ככלי סעודה מותר להשתמש באופן עראי לסעודה גם ללא טבילה. אולם דעת הפר''ת (שם) דלא אזלינן בתר רוב תשמישו ואסור להשתמש בו אפילו בעראי לצורך סעודה. ובאמת שכן כתב הרמ''א (שם) בפירוש.

ראיה א'

בשיעור הקודם הבאנו לזה כמה הוכחות מדברי הראשונים. הבאנו את המרדכי (חולין ח:) שכתב להוכיח שסכין של שחיטה אינה טעונה טבילה ואי אפשר לקרותה כלי סעודה כי גם אם ירצה להשתמש בה לסעודה צריך קינוח והדחה, וכ''כ האיסור והיתר וכן פסק השו''ע (סימן קכ ס''ה). ואם הולכים אחר רוב תשמישו, מדוע צריך הוכחות שסכין של שחיטה לא צריך טבילה, הלא סכין זאת עומדת עיקרה לשחיטה ולכן שמה סכין של שחיטה וא''כ פשוט שאינה צריכה טבילה. אלא ודאי דגם מה שעיקרה עומד לצורך דבר שלא צריך טבילה, אסור להשתמש בה באופן עראי לסעודה הגם שזה רק מיעוט תשמישו.

ראיה ב'

גם הבאנו ראיה מדברי  הבית יוסף (ס''ח) שהביא את דברי ההגהות אשר''י שישראל שלקח מהגוי סכין לחיתוך קלפים והשאילה לישראל אחר לסעודה, אין הישראל השני צריך להטביל כיון ששאול הוא אצלו. משמע דאם לא היה שאול אלא קנוי, אף שעומד לקלפים אסור להשתמש בו באופן עראי לצורך סעודה. וזהו פסק הרמ''א (שם ס''ח) דהישראל הראשון אסור להשתמש בו לצורך סעודה אף בעראי. וכן דעת הגאון יבי''א (ח''ז חיו''ד ס''ט), עי''ש.

כלי שדרכו לצרכי סעודה

אולם בכלי שאין דרך העולם להשתמש בו לצורך סעודה אלא רק לכלי עבודה אף שכעת בא האדם בצורה אקראית להשתמש בו לסעודה, בזה יש להקל להשתמש בו גם ללא טבילה. ובזה גם מודה הפר''ת. דעד כה עסקו הראשונים בסכין שהוא עצמו בדרך כלל משתמשים בו לסעודה והוא יחדו לקלפים ובזה נחלקו מה הדין אם משתמש בו בצורה עראית, אבל כלי שכלל לא משתמשים בו לסעודה אלא לעבודה יש להקל. והסברה בזה דאי אפשר להחיל עליו שם של כלי סעודה בגלל מה שעשה חד פעמי שהרי בטלה דעתו אצל כל אדם.

אם מייחדו לסעודה

אבל אם מייחד את הכלי לצורך סעודה אף שהוא משונה, ודאי שיש כח לבעה''ב להחיל עליו שם של כלי סעודה וחייב בטבילה.

סכין יפנית

לפיכך, סכין יפנית שמייחד אותו לצורך חיתוך דבק נייר וכיו''ב ולא לצורך סעודה, אסור להשתמש בו אפילו באופן עראי לצורך סעודה, כי יש דרך בעולם להשתמש בו לאכילה כגון לחתוך בו פיתות וכיו''ב.

חיתוך עוגה ע''י מברג

אולם אם יקח מברג וירצה לחתוך בו עוגה וכיו''ב, אם לא יחדו לכך אלא לעבודה, בטלה דעתו אצל כל אדם ומותר להשתמש בו למאכל באופן עראי ללא כל טבילה.

כוס שתיה שמניח בה עטים

הלוקח כלי שעומד לסעודה וכעת רוצה להשתמש בו לא לצורך סעודה (בצורה עראית עד שיטבילנו), כגון כוס שקנאה לצורך שתיה, וכעת רוצה ליתן שם עטים וכיו''ב, כתב האיסור והיתר דאין להשתמש בו, דכיון שחל עליו שם של כלי סעודה, אסורה כל השתמשות בו עד שיטבילנו ויעלה אותו מטומאת הגוי לטהרת ישראל.

פטור פלטה חשמלית

ומכל מקום בעניין הפלטה כבר מילתנו אמורה בשיעור הקודם דאין צריך להטבילה, כיון שכלי סעודה היינו שימוש שהוא נייד, כלומר משתמש בו על ידי שינוע ממקום למקום. אבל כלי שתשמישו בצורה נייחת דוקא במקום המיועד לו ותו לא, אין נחשב לכלי סעודה.

מכונת קפה

ולפי זה יש לנו גם להתיר שלא להטביל מכשירי קפה שעומדים במטבח במקומם ומקרבים את הכוס אליהם, דגם בהם השימוש הוא במקום קבוע.

קומקום חשמלי

אולם קומקום חשמלי אין דינו כן, שהרי אחר שרתח מוזג ממנו לכוס כלומר מטלטל אותו כדי למזוג ולא שמקרב הכוס אליו, הרי ששימושו בצורת טילטול וה''ל כלי סעודה. וכ''ש קומקום חשמלי נשלף שודאי הקומקום עצמו יש רגילות שמביאים אותו לשולחן והו''ל ממש כלי סעודה וחייב בטבילה.

מיחם

מיחם שמטרתו להרתיח ממים ולוקח ממנו מים חמים ע''י הברז המובנה במיחם, יש לחלק אם הוא מיחם קטן או מיחם גדול. מיחם קטן צריך טבילה שהרי כשנגמר המים מטים אותו כדי להוציא ממנו עוד מים, וא''כ אי אפשר לקרותו שתשמישו תמיד במקומו, משא''כ אם הוא גדול שאין דרך לטלטלו כלל אין צריך טבילה.

מחובר לחשמל

ישנם אחרונים שרצו לפטור את הפלטה וכל כלי חשמלי מטבילה משום שכיון שעיקר השימוש של הכלי הוא בחיבורו לחשמל נחשב הדבר למחובר לקרקע ומבטל ממנו שם של כלי ולכן לא צריך טבילה. כ''כ בשו''ת חלקת יעקב (ח''א סימן קכו) והביאו בספר הליכות עולם (ח''ז עמ' רסו). אולם סברא זו קשה, וכי כלים אלו אינם מקבלים טומאה מחמת זה. ואף מו''ר עט''ר בהליכות עולם לא סמך על סברה זו, ולכן שם בס''ט כתב להצריך טבילה בקומקום חשמלי, ועוד לו שם (עמ' רנז בהערות) עי''ש. וכן עיקר.

מנורת לילה אינה כמחוברת

גם לענין מוקצה במחובר כבר העלנו בספר גדרי המוקצה דאף שאין מוקצה במחובר מ''מ היינו דווקא אם מחובר ממש. כגון מנורת לילה הקבועה עם ברגים בקיר ואינו מטלטלה ממקומה כלל. אבל כל כלי חשמל המחוברים ע''י התקע, ודאי אסור לטלטלם, ולכן פלטה המחוברת לחשמל אסור לטלטלה בשבת ואין להקל מדין מחובר לקרקע.

כלי סעודה של גמ''ח

לפי מה שביארנו כלים העומדים לגמ''ח שאין להם בעלים ידועים לצורך שימוש מאכל, הלוקח מגמ''ח זה הרי הוא פטור מטבילה דכיון שאצל בעה''ב נחשב לכלי סחורה הפטור מטבילה, ומה שכעת משתמש לצורך סעודה אינו אלא שאול אצלו, דמי ממש למה שכתב בהגהות אשר''י דמקרה זה פטור מטבילה, וכ''כ הט''ז, אלא שהמחיר לטובלם בלא ברכה וחשש לדעת האיסור והיתר שחלק על דעת ההגהות אשר''י, אולם אנן קי''ל כדעת הגהות אשר''י ולכן פטורים מטבילה וכן מנהג העולם.

כלים שבחנות ככלי סחורה

ולפי זה כל כלי הנמצא למכירה בחנות, יש עליו שם של כלי סחורה ואינו חייב בטבילה עד שיקנו אותו, (ועוד ידובר בנושא זה) ולפיכך המוכר אם ''עושה טובה'' ומטביל את כל הכלים שעומדים למכירה עוד קודם המכירה, לא עשה ולא כלום.  

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!