הלכה שבועית: הסיבה לפטור פלטה חשמלית מטבילת כלים

הסיבה לפטור פלטה חשמלית מטבילת כלים

נושאי השיעור

פטור טבילת כלים למדפי הזכוכית שבמקרר • האם מחובר לחשמל דינו כקרקע • מגשים והרשת שבתנור • מזלג חשמלי • קומקום חשמלי • כירה חשמלית • צלחת שבמקרוגל • סכין של שחיטה • האם אמרינן רוב תשמישו בטבילת כלים • הביאור במושג רוב תשמישו בכל התורה כולה • אלו כלים נחשבים לכלי סעודה שמתחייבים בטבילת כלים

מדפי זכוכית במקרר

בשיעור הקודם דיברנו לגבי חיוב ופטור טבילת כלים למטחנת בשר ומיקסר. וכן ראינו מה הסיבה לפטור את מדפי הזכוכית שבמקרר, מדוע אינם טעונים טבילה, אע''ג שיש מיני פירות ושאר מאכלים שמניחים ישירות על המדפים ללא כלי שיפסיק ביניהם, ולכאורה יתחייבו בטבילה. הבאנו הסברות והטעמים לפטור את המדפים שבמקרר, ולפי''ז פטרנו אף שאר כלים כגון מגשי התנור ומיחם של שבת ועוד.

פלטה חשמלית

הזכרנו בשיעור הקודם גם דין של פלטה חשמלית. שהרי העולם אינו נוהג להטביל את הפלטה של שבת, ואע''פ שרוב העולם מניח חלות ומיני מאפה ישירות על גבי הפלטה, ולכאורה הפלטה חייבת בטבילה, ומדוע העולם נוהג שלא להטבילה.

רוב תשמישו

באחרונים הביאו כמה וכמה טעמים לפטור הפלטה החשמלית מחיוב טבילת כלים. יש שהביאו לפטור הפלטה מדין רוב תשמישו, שהרי רוב תשמיש הפלטה היא בסירים ומיעוט גם בחלה, שהרי החלה מניח כמה דקות ואילו הסירים מניח הרבה זמן, ולפי''ז רצו לפטור הפלטה מטבילת כלים.

מאכלים ראויים ללא הכלי

עוד הביאו טעם לפטור הפלטה מחיוב טבילת כלים. מאותו פטור לגבי הטוסטר שאינו צריך טבילה, וסברתם מכיון שהלחם המתחמם בטוסטר ראוי לאכילה אף ללא הטוסטר, ולכן אין הטוסטר נחשב לכלי סעודה. ולפי''ז הביאו שהוא הדין בפלטה של שבת שאינה חייבת בטבילה דהרי המאפים והחלות שמניחים עליה, הם ראוים לאכילה אף ללא החימום, ולכן אין לפלטה שם של כלי סעודה, ואינה חייבת בטבילה.

סברה דחויה

אלא שכבר האחרונים דחו סברה זו. ועוד שהרי זו סברא פלא, שהרי כל כלי סעודה הפשוטים שחייבים טבילה כגון סכין ומזלג, הרי משתמשים בהם במאכלים הראוים למאכל אף ללא הסכין והמזלג, וא''כ מה הסברה לומר דכלי שמשתמש בו במאכל הראוי לאכילה אינו נחשב לכלי סעודה. ואף שהזכרנו בשיעור הקודם שכלי שאינו משתמש עמו ממש בשעת מאכל צריך שהכלי יתקן את המאכל כדי להתחייב בטבילה. אולם גם כאן הטוסטר ודאי מתקן את האוכל יותר מכפי שהיה ומדוע לא נחייב אותו.

מחוברת לחשמל

עוד הביאו טעם לפטור הפלטה החשמלית של שבת מחיוב טבילת כלים, דכיון שהפלטה היא מחוברת לחשמל, ואין אפשרות להשתמש בה אלא ע''י החשמל, יש לה דין של כלי מחובר, וכל המחובר אינו טעון טבילת כלים.

לפי''ז קשה

אלא שלפי''ז יוצא כל כלי המחובר לחשמל אינו טעון טבילת כלים, דלכולם יש דין של מחובר לקרקע. אלא שסברא זו קשה מנשוא ועוד ידובר בה בשבוע הבא בעזהי''ת.

כלי המיטלטל

בשיעור שעבר הבאנו את דברי הערוך השולחן (סימן קכ סעיף לט) שסבר לפטור הכלים שדרך שימושם במחובר כמו מגשי התנור, מכיון שכלי סעודה אמורים בפרשה ועליהם נאמר חיוב טבילת כלים, וכלי סעודה היינו דווקא דבר המיטלטל, ואילו דבר שאינו מיטלטל אין עליו שם כלי סעודה, לפי''ז הבאנו הסברא לפטור אף הפלטה החשמלית שכיון שאין עליה שם כלי סעודה כיון ששימושה רק במקום קבוע ולא ע''י טלטול, וכלי סעודה אמורים בפרשה, וממילא הפלטה פטורה מטבילת כלים.

דברי היד אפרים

וכיוצא בזה כתב היד אפרים טעם לפטור הקדרה שבתוך התנור. והביא בשם שו"ת שבו"י סי' ל"א קדרה חדשה של נחושת שקורין הע"ל טא"פ שקובעין בתנור בית החורף צריך טבילה כיון שלוקחים ללוש הפת וליקח לתבשילין ונותנין ממנו לשתות טיי"א והו"ל כלי סעודה, והמנהג שא"צ טבילה ונתן טעם למנהג כיון שקובעין אותן בתנור והתנור קבוע בקרקע ולא נעשו לכתחילה להשתמש בהם אלא במחובר ואין מטמאין בשום טומאה ומכ"ש בטומאה זו. ולפי''ז אף הפלטה, כיון שכל שימושה אינו אלא בשימוש קבוע יהיה לה דין כמו מחובר, ואינה טעונה טבילה.

המגשים והרשת שבתנור

ובאמת לפי סברה זו אפשר לתת טעם מדוע אין חיוב לטבול הפלטה החשמלית, ולפי''ז היה נראה שגם מגשי התנור אינם טעונים טבילה. אלא שהעירו שהרי יש דרך להוציא ולהכניס מגשי התנור ולהשתמש בהם, וא''כ אין עליהם שם של שימוש קבוע, ולכן נראה דרק הרשת שבתנור שנמצאת תמיד בתנור וכל כלים כיוצא באלו שדרך שימושם רק בקבוע אינם טעונים טבילה.

כך כתב מרן

בשבת האחרונה הייתי אצל הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט''א ואמרתי לו הסברא לפטור הפלטה של שבת מטבילת כלים ע''פ דברי הערוך השולחן, והסכים לסברה זו. ובאמת מרן זיע''א בספרו הליכות עולם (ח''ז עמ' רנו) כבר כתב סברה זו לפטור כלים שאין דרכם בטלטול כיון שאין עליהם שם של כלי סעודה, דכל כלי סעודה היינו דבר המטלטל אבל כלי הקבוע אין לו שם של כלי סעודה.

צלחת שבמקרוגל

וכן הביא הרב אויערבך סברה זו,בשו''ת מנחת שלמה (ח''ב סימן סו) ולפי''ז פטר אף כלים הקבועים כגון המקרר והמדפים שבתוכו וכו'. ולפי''ז יש לפטור הצלחת שנמצאת במקרוגל, שהרי שימושה קבוע בתוכו, ולכן אף ששם עליו פרוסות לחם ומפשיר אותם, מ''מ אינם בכלל כלי סעודה כי שימושם קבוע ם דוקא.

מזלג חשמלי

לפני בערך ארבעים שנה דיברתי עם אחי הגה''צ רבי משה לוי זצוק''ל, שאלתי אותו האם צריך להטביל מזלג חשמלי (פעם היה נפוץ שהיו מחממים איתו כוסות מים). הוא אמר שאין צריך להטבילו מכיון שרק כלים חייבים בטבילת כלים, אבל המזלג יש לו שם של אש ולא של כלי, ואש אינה חיבת בטבילה.

צ'יפסר חשמלי

כיוצא בזה אפשר לומר לגבי צ'יפסר חשמלי, הוא בנוי עם ספירלות ומעליו רשת נשלפת. פעם אמר לי מישהו שהוא טבל את הצ'יפסר וחיכה שבוע עד שהיה ראוי לשימוש שוב. ולפי דברינו זה אינו, שהרי את הספירלות לא חייבים להטביל דאין עליהם שם של כלי, אלא שם של אש ורק הרשת והכלי הנירוסטה חייב בטבילה, ושם אין קשר לחשמל ואין צריך להמתין ולא כלום.

קומקום חשמלי

ולפי''ז צריך לומר דחיוב טבילת כלים לקומקום חשמלי אינו מדין התחתית של הקומקום, שהרי התחתית זה האש, ואינה טעונה טבילה, אלא מכיון שלקומקום יש כלי קיבול ודפנות גבוהות, לכן יש חיוב טבילת כלים לקומקום חשמלי. ובאמת שפעם היה נפוץ קומקום חשמלי שכולו עשוי מפלסטיק, והגוף חימום שהוא ממתכת היה גלוי, ולא היה צריך להטביל אותו, רק מי שמחמיר בכלי פלסטיק, אך כיון לא מצוי קומקום כזה.

כירה חשמלית

לפי''ז אפשר לומר דאף כירה חשמלית שמניח עליה מאכל מגולה ללא כלי, אינו טעון טבילה, דהרי הכירה החשמלית בנויה בפנים מספירלות של אש, ורק מפאת הסכנה התקינו עליה כמין חתיכת פח שחורה כדי שלא תהיה האש מגולה, וא''כ לפח זה יש שם של אש ולא של כלי, ולכן אינו טעון טבילה כלל. כי הכיסוי המתכת הוא חלק מהאש.

הפלטה דינה כאש

ולפי''ז אפשר לומר עוד טעם אף בפלטה חשמלית, כיון שהפלטה בנויה מספירלות שעליהם מונחת חתיכת פח, ופח זה למה שמו אותו, כדי שלא תהיה האש גלויה, שלא יגיע לידי סכנה, נמצא שהפלטה אינה טעונה טבילה, שהרי יש לה שם של אש ולא של כלי, ורק הכלים עם שם של כלי טעונים טבילה.

רוב תשמישו

מה שרצו לפטור האחרונים את הפלטה מדין רוב תשמישו, דהיינו כיון שרוב הזמן הפלטה משמשת למאכלים שאינם ישירות על הפלטה אלא על גבי כלי כדרך העולם שמניחים סירים, וכיון שרק מעט מהזמן מניחים מאכלים ישירות על הפלטה, א''כ רוב שימושה בכלים ואינה טעונה טבילה. כך סברו כמה האחרונים, אלא שצריך לעיין האם יש פטור לגבי טבילת כלים מדין רוב תשמישו או שמא לגבי טבילת כלים תמיד יהיה חייב דכל ששייך בה שימוש של חיוב אף בדרך עראי חייב להטבילה.

סכין של שחיטה

הנה ראינו גבי סכין של שחיטה את דברי המרדכי שמוכיח מהגמ' בחולין (ח:) שסכין של שחיטה לא צריך טבילה. הגמ' בחולין (ח:) אומרת שאם לקח סכין מהגוי וליבנה, מותר לשחוט בה. המרדכי מוכיח מדברי הגמ' דכיון שלא אמרה הגמ' שמדובר שלקח מהגוי וליבנה והטבילה, משמע שאין חיוב טבילה בסכין של שחיטה, ומכאן יש להוכיח דסכין של שחיטה לא צריך טבילה.

לאו כלי סעודה

עוד מוסיף המרדכי  דכלי סעודה אמורין בפרשה וסכין של שחיטה לאו כלי סעודה, ולכן אינו צריך טבילה. שהרי כדי להשתמש בה אפילו בצונן צריך להדיחה קודם ולכן אינה קרויה כלי סעודה. ומה שהבהמה חזיא לאכילה ע''י השחיטה, ואולי זה יחייב את הסכין בשחיטה, אומר המרדכי כיון שעדיין צריך בישול, ואין הבשר ראוי לאכילה כך, אינו טעון טבילה.

ראיה א'

ולכאורה צריך להבין אם הולכים בכל כלי אחר רוב תשמישו, וכלי שעל פי רוב תשמישו בדבר שאינו טעון טבילה, אינו חייב בטבילה, מדוע המרדכי היה צריך ראיה וטעם מדוע סכין של שחיטה אינו טעון טבילה, והרי זה פשוט שאינו טעון טבילה, שהרי ודאי שבדרך קבע ורוב הפעמים משתמשים בסכין של שחיטה לשחיטה ולא למאכלים סתם, וא''כ מדוע צריך סיבה לפטור סכין של שחיטה מחיוב טבילת כלים. אלא בהכרח שלגבי טבילת כלים, אין נפקא מינה כמה פעמים השתמש בכלי לגבי חיובו, ומה רוב שימושו, דבכל עניין שמשתמש בכלי עם מאכלים אף בדרך עראי, חייב טבילה. וסברא זו שכתב המרדכי הביא האו''ה בשם הראבי''ה.

פטור מטבילה מדין שאול

הבית יוסף (סימן קכ') מביא את ההגהות אשר''י שכותב שישראל שלקח כלים מגוי חייב בטבילה אבל אם שאל ממנו או שכר ממנו אינו צריך טבילה. ומביא עוד דין שישראל שלקח מהגוי כלים לסעודה ולא הטבילם ובא חבירו והשאילם ממנו חייב בטבילה, דכיון שנתחייבו אצל הראשון בטבילה אף השני חייב בטבילה. ואומר ההגהות אשר''י אבל אם לקחו הישראל הראשון כדי לחתוך בו קלפים, ובא חבירו והשאילו ממנו לסעודה אינו חייב בטבילה, כיון שהכלי שאול בידו.

ראיה ב'

ולכאורה צריך להבין. דהרי אם הכלל בטבילת כלים שהולכים אחר רוב תשמישו, ואם רוב שימושו בדבר שאינו חייב בטבילת כלים אף אם שימושו מעט בדבר שחייב בטבילה, אינו חייב בטבילה. מדוע היה צריך ההגה' אשר''י לפטור הכלי מכיון ששאול הוא ביד השני. והרי היה צריך לומר דכיון שרוב שימושו הוא לחתוך בו קלפים ורק מעט חבירו משאילו לחתוך בו מאכל אינו טעון טבילה. אלא בהכרח דלגבי טבילת כלים לא אמרינן הכלל שהולכים אחר רוב תשמישו, ואף מעט שימושו מחייבו בטבילת כלים. וכן פסק הרמ''א (סימן קכ ס''ח) דישראל הראשון שלקח לקלפים אסור לו להשתמש לסעודה אף לעראי.

דעת הפרי חדש

הפרי חדש חולק על הראיות שהבאנו וסובר שבחיוב טבילת כלים גם אומרים שהולכים אחר רוב תשמישו. ואומר דאף למ''ד שסובר שבכל כלי אזלינן בתר מיעוט תשמישו, כ''ז רק לגבי הכשר כלים. דכיון שהכלי בלע מעט בכלי ראשון, להיכן תלך בליעה זו ללא הכשר, ולכן סבר אותו מ''ד ללכת אחר מיעוט תשמישו, אבל לגבי טבילת כלים ודאי מודה שאזלינן בכל כלי בתר רוב תשמישו ורק אז יתחייב בטבילת כלים.

מהו רוב תשמישו

אלא שהאמת דאף לדעת הפרי חדש שאמר דאזלינן בדיני טבלת כלים בתר רוב תשמישו, כאן בנדון שלנו גבי פלטה יודה שהפלטה אינה נפטרת מחיוב טבילה מדין רוב תשמישו. שהרי כבר אמרנו בהלכות הגעלת כלים שרוב תשמישו אינו נמדד לפי שעות או לפי אחוזים. דהיינו אם השתמש בכלי 49 פעמים בכך ו51 פעמים בכך, מחפשים מה היה רוב השימוש, זה אינו. שהרי רוב תשמישו היינו דרך שימושו, והיינו שימוש עראי או שימוש קבוע. דדבר שמשתמש בו בדרך קבע ודאי יחשב לרוב שימושו ואף אם באחוזים הוא פחות מהשימוש האחר, כיון שהוא בדרך קבע. כי כל שהוא דרך שימושו אף אם הוא נטל''פ צריך לו הכשר.

הפרי חדש יודה בפלטה

ולפי''ז ודאי בנדון שלנו גבי פלטה יודה אף הפרי חדש, דכיון שדרך העולם להניח באופן קבוע את הלחם ומיני מאפה ישירות על הפלטה, לא יעלה על הדעת לומר שנפטור אותה מחיוב טבילה כיון שיותר שעות נמצאים שם סירים שאינם מחייבים את הפלטה בחיוב טבילה. אלא ודאי שמדין רוב תשמישו ודאי הפלטה חייבת בטבילת כלים כדין כל הכלים החייבים בטבילת כלים. ואין לנו אלא להגיע לסברות האחרות לפטור הפלטה, או מכיון שהיא אינה נחשבת לכלי סעודה, דכלי סעודה היינו דבר המיטלטל והפלטה שימושה רק בקבוע. או מדין שיש לה דין של אש, ואש אינה חייבת בטבילת כלים.

המשך דין רוב תשמישו בשבוע הבא בעזהי''ת.

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!