חופשת לידה לפני הלידה: האם ישראל תיישר קו עם מדינות המערב?

'בחדרי חרדים' עם הצעה חדשה הקוראת להאריך את חופשת הלידה (דמי הלידה מביטוח לאומי) בחודש נוסף, החל מהחודש התשיעי להריון. חודש נוסף זה יאפשר לנשים לנוח ולהתכונן ללידה, ישפר את בריאותן ובריאות תינוקן.

השבועות האחרונים להריון הם תקופה קריטית, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. נשים רבות חוות תסמינים כמו נפיחות, קשיי נשימה, אי נוחות רבה ושינויים במצב הרוח. עבודה במשרה מלאה או חלקית בתקופה זו עלולה להחמיר את התסמינים ולהוות סיכון לבריאות האם והעובר.

החודשים האחרונים להריון מלווים לעיתים קרובות בעייפות, כאבים והתמודדות עם אתגרים פיזיים ונפשיים. נשים רבות מתארות תקופה זו כתקופה של שינויים מאתגרים, המחייבים התאמה הן בחיים האישיים והן בעולם העבודה.

מצד אחד, נשים רבות מודעות לחשיבות המנוחה והכנה נכונה ללידה, אך מצד שני, הצורך הכלכלי עלול לגרום להן להמשיך לעבוד גם בחודשים האחרונים להריון. מצב זה עלול להוביל לתחושת עומס, חרדה ופגיעה ברווחה הנפשית והפיזית.

מצד שני, ישנן נשים החשות כי יציאה מוקדמת לחופשת לידה עלולה להיות משעממת ומנותקת מהחיים המקצועיים. הן מעדיפות להמשיך להיות פעילות ולעבוד עד הרגע האחרון.

האתגרים שעומדים בפני נשים בהריון מתקדם משתנים בהתאם לסוג העבודה. בעוד שנשים העובדות במשרדים עשויות להתמודד עם קשיים בריכוז ועייפות, נשים העובדות במקצועות פיזיים יותר, עלולות לחוות קשיים פיזיים גדולים יותר.

בישראל, נשים זכאיות לחופשת לידה בתשלום בת שלושה וחצי חודשים. בעוד שבמדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה, נשים נהנות מחופשת לידה ארוכה יותר, המאפשרת להן להתאושש מהלידה, על פי החוק במדינת ישראל, עובדת זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות (שרק חלק ממנה הוא בתשלום) במידה והייתה מועסקת באותו מקום עבודה, או אצל אותו מעסיק, שנה לפחות. אך דמי הלידה שינתנו לה מביטוח לאומי הוא על שלושה וחצי חודשים בלבד.

חוק עבודת נשים מעניק לנשים בהריון את הזכות לצאת לחופשת לידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער. למרות שהאפשרות לצאת לחופשה מוקדמת עשויה להישמע אטרקטיבית, חשוב להבין את ההשלכות הכרוכות בכך.

יציאה מוקדמת לחופשת הלידה כרוכה בקיצור אוטומטי של תקופת חופשת הלידה שלאחר הלידה. משמעות הדבר היא כי תקופת ההורות המוקדשת לטיפול בתינוק החדש תתקצר בהתאם.

נוסף על כך, החוק בישראל אוסר על הכנסת פעוטות למעון טרום חינוכי לפני גיל שלושה חודשים. הגבלת גיל זו מקשה על נשים המעוניינות לשוב לעבודה זמן קצר לאחר הלידה, שכן הן נדרשות לספק טיפול לתינוקן באופן עצמאי או להיעזר בסיוע של בני משפחה או מטפלות פרטיות.

'בחדרי חרדים' עשה צעד נוסף בכדי להקל על מגזר הנשים ופנה למספר חברות הכנסת עם ההצעה.

חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) התנגדה להצעה ואמרה כי "ההצעה להאריך חופשת לידה בחודש נוסף תפגע קשות בנשים ובפוטנציאל העסקה שלהן בשוק העבודה החופשית. אני לא שותפה לתאוריה כי עבודה בחודש תשיעי פוגעת חלילה בתינוק והייתי נזהרת מאד מלהיבנות מטיעון שכזה".

"ובאשר לתקציב הכרוך בכך." הוסיפה גוטליב: "התקציב אינו בור ללא תחתית ובהיעדר מקור תקציבי, ממילא הדיון בהיתכנות החוק הינו תאורטי."

עוד הוסיפה גוטליב: "אציע מעומק ליבי כאמא לשלושה ילדים ב״ה, שכל חיי ניהלתי קריירה. מי שבאמת חפצה להתקדם בשוק הפרטי חייבת לשלב חיי עבודה וגידול ילדים. זה מורכב מאד על גבול הבלתי יאומן, אך נשים מאז ומעולם יכולות לעשות הכל.

אני בעד שילוב נשים במשרות הבכירות והחשובות ביותר במשק ולכן החוק המוצע יסיג נשים לאחור ויסגור להן דלתות שכ"כ התאמצנו לפתוח."

השרה מאי גולן (הליכוד) הגיבה להצעה ואמרה: "ראשית, המשרד לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה רואה בהרחבת חופשת הלידה לחודש התשיעי מהלך חשוב שיש לשקול אותו בכובד ראש. יחד עם זאת, יש לבחון את הנושא לעומקו מבחינת ההשלכות הכלכליות, החברתיות והתעסוקתיות. אני תומכת ביוזמה שתבטיח שמירה על בריאותן וזכויותיהן של הנשים, תוך יצירת מנגנונים שימנעו פגיעה בשוק העבודה ובמעסיקים."

"חשוב לציין" אומרת גולן: "שהזכאות לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי ניתנת עבור 15 שבועות בלבד, גם אם תקופת הלידה וההורות ארוכה יותר. לפיכך, אם העובדת בוחרת להתחיל את החופשה לפני הלידה, תקופת הזכאות לדמי לידה תכלול את הימים שנוצלו לפני הלידה.

לצד זאת. דווקא כעת כשאנו ניצבים בפני אתגרי תקציב ממשלתי חדש  ומצב לחימה ממושך, חיזוק התמיכה בנשים הרות עשוי להוות נדבך משמעותי בשימור החוסן החברתי והקהילתי, במיוחד באזורים המושפעים ישירות מהלחימה. אני סבורה שיש להתחיל בתוכנית פיילוט שתתמקד בנשים באזורים המושפעים ישירות מהלחימה, בנשים במקצועות פיזיים או עתירי לחץ, ובנשים בסיכון רפואי גבוה. פיילוט זה יאפשר לבחון את האפקטיביות של המדיניות ואת התאמתה לצרכים השונים, ויספק תובנות משמעותיות לקראת הרחבה עתידית של המהלך."

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) הגיבה בחיוב להצעה וכתבה: "זכותן של נשים הרות לחוות את ההיריון ואת הלידה באופן בטוח ורגוע היא בסיסית. כיום, החוק בישראל מאפשר לנשים להתחיל את חופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, כאשר התקופה הכוללת של חופשת הלידה (לפני ואחרי הלידה) תלויה בוותק במקום העבודה – 26 שבועות לנשים עם ותק של שנה ומעלה, מתוכם 15 שבועות בתשלום, ו-15 שבועות לנשים עם ותק של פחות משנה.

אני סבורה שיש מקום לפתוח בדיון מחודש בנושא הזה ולבחון את הרחבת חופשת הלידה. חשוב לעשות זאת תוך שמירה על איזון תקציבי ותוך יצירת מנגנונים שיבטיחו כי הזכאות תיושם בצורה שוויונית ויעילה "

"לצד זאת," מוסיפה ביטון: "מדינת ישראל צריכה להתחיל בתהליך דואלי שמטרתו למצות את כושר ההשתכרות של משפחות מרובות ילדים. חופשת לידה היא מרכיב חשוב, ויש למדינה דרך להתקדם לעבר הסטנדרטים הנהוגים במדינות המערב. עם זאת, הדבר יתאפשר רק באמצעות שינויים מבניים שיבטיחו חלוקה שוויונית של הנטל התקציבי על כלל הציבור הישראלי."

עוד אומרת ביטון: "אני מודה לאתר 'בחדרי חרדים' על הפנייה בנושא החשוב הזה. לצערי, כשאין מספיק נשים חרדיות סביב שולחן קבלת ההחלטות בממשלה ובמסדרונות הכנסת, הנושאים שחשובים להן לא מקבלים את המענה הראוי. דווקא מהמגזר שמדבר כל כך הרבה על ערכי המשפחה, הייתי מצפה לראות יותר דאגה לנשים ולרווחתן. אנחנו ב'יש עתיד' נבחן את הנושא לעומק ונעשה כל שביכולתנו כדי שהקולות האלו לא יישארו מחוץ לשיח הציבורי."

ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) הגיבה בחיוב להצעה ואמרה: "כיום החוק מאפשר לנשים בהריון לצאת לחופשה עד שבעה שבועות לפני הלידה, אך שבועות אלו מתקזזים מחופשת הלידה שמגיעה להן לאחר הלידה. אני מסכימה לחלוטין עם החשיבות הרבה שבמתן מנוחה לנשים כבר בחודש התשיעי להריון, מתוך דאגה לבריאותן ולבריאות התינוק.

"לצערי", אומרת עטייה: "במצב הכלכלי הנוכחי ובצל הגירעון התקציבי והמלחמה, קשה לקדם חקיקה שדורשת משאבים תקציביים משמעותיים, אך אני מחויבת להמשיך ולחפש פתרונות שיקלו על נשים בהריון."

עוד הוסיפה עטייה: "במקביל, אני מקדמת הצעת חוק שתאפשר לנשים בהריון חניה שמורה וייעודית ליד מוסדות רפואיים, מרכזים מסחריים וממשלתיים, כדי להקל עליהן בביצוע סידורים בתקופה זו. בנוסף, הגשתי לאחרונה הצעת חוק להסדרת קצבה לנשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה, שתאפשר להן לקבל סיוע בלי לעבור ועדות ביטוח לאומי מתישות.

אני מאמינה שחשוב להמשיך לפעול בכל דרך לשיפור תנאי החיים של נשים בהריון ולאחר לידה, ואני רואה בכך שליחות אישית."

חברת הכנסת קטי שטרית (הליכוד) הגיבה להצעה ואמרה: ״כאמא, כחברה בועדה לקידום מעמד האישה בכנסת וכאישה שמקיימת אורח חיים דתי - אני רואה לנגד עיניי את הזכות להביא חיים לעולם כעליונה.

הזכויות שמגיעות לנשים באשר ללידה לרבות חופשה ותגמולים כספיים, נקבעות על ידי שר העבודה באמצעות המוסד לביטוח לאומי."

עוד הוסיפה שטרית: "מעל לכל ספק, ברור לי כי ישנם מקרים אישיים הנדרשים לקבל החרגה ועל המעסיק חלה החובה להכיל זאת.

לפיכך, במקרים שבהם היולדת מצויה בשמירת היריון, החוק קובע כי מבוטחת הנמצאת שלושים ימים ברציפות בשמירה תהיה זכאית לגמלה. כמו גם, חלקית."

"לגופו של עניין," אומרת שטרית ומבהירה: ישנן יולדות אשר מעדיפות לעבוד עד המועד הסמוך ללידה ומנגד ישנן יולדות שהדבר מהווה קושי עבורן. המשמעויות להרחבת החוק והכלתו על הכלל, עשויות לייצר מצב מעגלי בו נשים שאינן זקוקות/רוצות לצאת לחופשה מקדימה, יעשו בו שימוש ובכך יהוו נטל כלכלי על ציבור משלמי המיסים.

"יחד עם זאת," מסיימת שטרית ואומרת: סבורה אני כי אכן יש לתת את הדעת אודות הרחבת חופשת הלידה, כך שיולדות במקרים ייחודיים (כפי שיקבעו ע״י קריטריונים מוגדרים) יהיו זכאיות לחופשה החל מחודש תשיעי״.

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הגיבה בחיוב להצעה ואמרה: "החוקים הנוכחיים הנוגעים לחופשת לידה בישראל חייבים להיות מעודכנים לשנת 2024. במדינות רבות בעולם אישה הרה זכאית לצאת לחופשת לידה החל משבוע ה-30 להריונה.

זהו נושא חשוב ביותר והשינוי חייב להתבצע בהקדם על ידי חקיקה ממשלתית ובתמיכת הכנסת - קואליציה ואופוזיציה."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!