"הותר לפרסום" זועקות האותיות. כך נראית מלאכת הקודש שלפני

כל פצוע וכל משפחה של חלל הם עולם ומלואו, והתפקיד של מערך הנפגעים, הוא קודם כל לנסות ולהיכנס לאותו עולם שזר לא יבין. הליווי המתמשך הופך אט אט לקשר מיוחד ואישי, אך מאחוריו עומדת שרשרת ענפה, המתחילה במטה חיל משאבי האנוש וחטיבת הנפגעים, ולה מטרה אחת: לתת לאלה שחייהם התהפכו ברגע כל מה שאפשר. 

החמ"ל

חמ"ל הנפגעים הוא נקודת ההתחלה במסע הסיוע הצבאי לכל משרת פצוע או חולה ולמשפחות חללי צה"ל. "אני מגיעה כל יום ומתפללת שלא תהיה לי עבודה", משתפת רב"ט מיכל סלע, מש"קית נפגעים בשיחה עם שירה הלמן באתר צה"ל. אך ברגע שמצלצל הטלפון האדום - כל צעד וצעד חייב להיות מדוד, רגיש ומדויק.

עם קבלת הדיווח על חלל או פצוע, המש"קית המטפלת אוספת את כל המידע הרלוונטי על האירוע ונסיבותיו, ומסייעת בעבודת החמ"ל באיסוף פרטי הנפגע וקרוביו. זאת כדי להיערך למסירת ההודעה על הפציעה או הנפילה בצורה הראויה ביותר.

עם השלמת שלב זה, נשלחים המודיעים לביצוע משימתם המורכבת. בעזרת המש"קית, הם מזהים את הבית הנכון - ודופקים בדלת. "תוך כדי שאת אוספת את כל הפרטים, את מתחילה ליצור תמונה מסוימת של החיים של הבן אדם ולראות גם דימיון ביניכם. הרי כמוך, יש לו הורים, אחים ובעל או אישה - רק שהם לא יזכו להיות יחד יותר", עוצרת לרגע רב"ט סלע, "ושם נופלת ההבנה, הוא הרבה יותר מה'הותר לפרסום'".

אך בזמן העשייה, אין ברירה אלא לשים את הרגשות בצד. "אנחנו צריכות לעבוד זריז ומדויק כדי שלמשפחות ולפצועים יהיה ליווי כמה שיותר מהר. מתנתקים מהקושי, ובסוף מוצאים את הזמן והמקום להתפרק", היא מתוודה, "וכשקשה, ותמיד קשה, אנחנו נעזרות אחת בשנייה".

השטח

במסגרת תפקידן, מפוזרות מש"קיות אחרות במדורי הנפגעים השונים של כלל החטיבות והחילות בצבא. הן מלוות את חולי ופצועי היחידה, מבקרות בבית החולים או בבתיהם, דואגות למימוש זכויותיהם ובנוסף גם מהוות גורם מקשר למתן המעטפת המיטבית לפצוע.

מרגע קבלת הדיווח, הן מבינות תמונת מצב ראשונית של הפצוע, יוצרות עמו קשר וממשיכות ללוות אותו. הפצועים, כך מספרת רב"ט רוני רוטשטיין מש"קית בחטיבת הנח"ל, נתקלים לראשונה במורכבויות שונות ורגישות, פיזיות ונפשיות: "אנחנו כאן כדי להקל ולסייע ככל הניתן מרגע הפגיעה ועד חזרתם ליחידה, הכרה במשרד הביטחון ואף לאחר מכן".

מעבר לכך, הן מהוות אוזן קשבת לאותם חיילים וחיילות. "ליוויתי עשרות פצועים שכל אחד מהם התמודד ומתמודד בצורה אחרת", היא אומרת, "אני מתאימה את אופן הליווי לצורך החייל, ובמקביל יוצרת קשר עמוק, ואפילו חברי בו הם מרגישים בנוח לשתף אותי במה שעבר עליהם". 

הקשר הזה, שמתחיל בשיחה אחת, הופך למשהו חזק שלעתים נמשך לתקופה גם לאחר סיום התהליך. "ליוויתי חייל במצב נפשי מורכב", מתארת רב"ט רוטשטיין, "עזרתי לו לקבל טיפולים ולהגיש בקשה להכרה באחוזי נכות במשרד הביטחון. לאחרונה הוא השתחרר משירות, החל לטפל בעצמו ולעבוד. מרגש אותי כל כך לראות את התהליך המשמעותי שהוא עבר".

מדור מאושפזים ומסופחים

בנוסף, יש מש"קיות המאיישות את המדורים השונים שמחברים אותן לגורמים החיצוניים והבירוקרטים בצה"ל. "אנחנו פועלות מול כל הפצועים בצבא ועוזרות להם לקבל את כל הזכויות שמגיעות להם", מציינת מש"קית במדור מאושפזים, רב"ט איילה תורג'מן, "בין אם זה סיוע כלכלי, סיפוק תעודות שחרור וכמובן ארגון אירועי הוקרה לנכי ופצועי צה"ל".

העשייה שלהן הולכת יד ביד עם השטח. לכל מתן סיוע, המש"קית בחטיבה יוצרת קשר עם המדור כדי להגיש בקשה. "לדוגמה, אנחנו מתעסקות הרבה בסיפוק תעודות ללוחמים שנפצעו לפני שהספיקו לסיים את מכסת החודשים ולקבל את התגמולים הראויים להם", מספרת רב"ט תורג'מן. 

סוגיה נוספת איתה הם מתמודדים היא חיילים שהיוו עוגן משמעותי בהתמודדות הכלכלית של משפחתם. במקרים כאלו, הפציעה עלולה למנוע מהם לעבוד, ובכך לפגוע בהכנסה של משק הבית. "יש לנו את היכולת להמליץ על סכומים גבוהים יותר למענקים, אף יותר מסיוע הת"ש שכבר יש להם. זה מדהים בעיניי שיש לי את האפשרות לעזור ולהשפיע ככה". 

החיילות במדור גם מסייעות למשפחות המאושפזים, שלעתים צריכות מקומות לינה וחניה כדי להיות קרובות לאהובם הפצוע, ובמקרים חמורים גם לספק טיפולים נפשיים. "המשפחה נשאבת לא פעם לטיפול, ולכן אנחנו שם כדי שיהיה מי שידאג גם להם וישאיר להם לחשוב רק על ההחלמה של היקר לליבם".

"את שומעת על התהליך שהם עברו מהרגע שהגיעו לבית חולים, כולל כל הניתוחים שעשו", היא ממשיכה, "את מתחברת אליהם, מרגישה את הרגשות שלהם: התסכול, העצב, הקושי של המשפחה. קשה שלא להישאב לזה".

לכן, כמו לכל המערך, גם להן יש מעטפת נפשית. "אנחנו נפגשות פעם בשבועיים עם אשת חוסן שעוזרת לנו לעכל את הדברים ולפרוק. בנוסף אני גם עושה המון עבודה עם עצמי. נכון, הסיפורים קשים, אבל התפקיד שלי בתוך זה הוא להיות שם ולעזור לאנשים הלאה. זה למה התגייסתי". 

מדור קשר

גם למשפחות הנופלים, המערך מציע מעטפת רחבה. "בראש סדר העדיפויות שלנו, להעניק להן את המענה הטוב ביותר עבור כלל הצרכים והבקשות", מספרת רב"ט נועה אביוב, מש"קית במדור קשר למשפחות "חרבות ברזל". "אנחנו מכירות את כל חללי המלחמה, את הסיפור האישי מאחורי כל שם ושם".

המדור מכתיב את הקצב לקציני הנפגעים של החטיבות והחילות, שמלווים את המשפחות לאורך השנים. כמו שאר מדורי המטה, הם בקשר ישיר מול הגורמים המלווים ומסייעים לספק למשפחות כל מה שיצטרכו. "אפשר להגיד שאנחנו המדור ה'שקוף', כי בסוף המשפחות לא אמורות לדעת מה אנחנו עושים", היא מחייכת, "אבל בסוף - המשמעות עצומה". 

העשייה של המש"קיות במדור קשר כוללת סיוע במגוון תחומים, כגון מענה לפניות, הנגשת זכויות וכדומה. "בהכשרה תמיד כולן אומרות שהן רוצות להיות בשטח", מעידה רב"ט אביוב, "אבל אליי המטה דיבר, בדגש על העשייה במדור קשר. זאת משימה כל כך חשובה שמתרחשת פה מאחורי הקלעים, וזאת תחושה מיוחדת לעשות הכל בשביל בן אדם שאפילו לא יודע מי את". 

לא הרבה מש"קיות במערך עוסקות בעולם הנופלים, שבדרך כלל יושב על כתפיי הקצינות, מה שרק מוסיף למורכבות במדור קשר. "זה לא פשוט", היא מתוודה, "כל חלל זה עולם ומלואו, עבור משפחה וחברים שלא יזכו לראותו יותר. להתעסק כל היום בשמות של החללים ואז לראות תמונה ברחוב או פוסט הנצחה באינסטגרם של אותו חלל - זה הדבר הכי קשה בתפקיד. אבל זו בעיקר זכות". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!