אחד על אחד עם לייבל'ה • אגדת הרכילות נחשפת למעריצים

קרוב לשנתיים נהנים גולשי 'בחדרי חרדים' מדי שבוע מהמדור הפופולארי לייבל'ה, התיאור הססגוני של הרכילות החמה, בצירוף סקופים, חשיפות וחידות מפולפלות אינו מותיר צלחת צ'ולנט אחת על כנה, ורכילאי המגזר מתלחששים אודות זהותו המדויקת של האיש והאגדה.

במסגרת מדור 'אחד על אחד', וכמחווה מיוחדת לפורים, התבקש לייבל'ה לענות על השאלות הקבועות, בסגנונו הייחודי ובדרכו המופלאה, אך ללא תמונות. לייבל'ה מודע לסיכון שהוא נוטל לחשיפת זהותו, אך כל זה אינו שווה לו בלי מעטפה - רצוי עם מזומן - מהקליינטים הפוטנציאליים שיזהו את האובייקט ויבקשו קידום לנפשם.

איך הגעת לעיסוק בתקשורת?

"קשה לשים את האצבע במדויק על הרגע המכונן, מה גם שהיו כמה כאלה. כמו למשל הרגע בו השיק בנימין ווייס את 'פינת החי' האדמו"רית בבקהילה, במה שתפח בהמשך לארגז של חוברות כרומו סטייל חונא דייטש המיועדות למתקשים בקריאת טקסט ולחובבי 'והיו עיניך' בשעות הקטנות של ליל שבת נטול 'שלום זוכר'.

"רגע נוסף ובלתי נשכח הוא הרגע בו התקבלתי לעבודה ב'בחדרי חרדים'. אמנם יש באתר מגבלות כמו בוס שלא מוכן שישרבבו תמונה שלו למדור [ויש ללייבל'ה ארגז שלם בהמתנה], או בעיה פרסונלית של 'ועדת הרבנים של בחדרי חרדים' בפרסום תמונות נשים, ועדיין, התוצאות מדברות בעד עצמן, והד"שים זורמים מקוסטה ריקה ועד ניו זילנד, וזהו [לייבל'ה הבריז בשיעורי גיאוגרפיה בחיידר]".

מי המודל שלך? ומדוע?

"המודל כמובן ייחודי. אך לידיו של לייבל'ה התגלגל בבחרותו ספר משפחתי של אפרים קישון רח"ל, וממנו ינק בשעות הקטנות של הלילה בפנימיית הישיבה את סגנון הכתיבה החפרני אך לא בלתי נסבל עד כדי גיחוך של ממש. מודל נוסף רכש לייבל'ה בעיתונות החרדית, ממנה הבין כיצד אסור לעולם לכתוב ובאיזה טקסטים חדגוניים רצוי שלא להשתמש".

באלו תפקידים עבדת במהלך הקריירה?

"מיד לאחר שסיימתי את השנה של לצאת ידי חובת השווער בכולל, ולאחר שעיסוק בסידור מדפים בסופר וניקיון חדרי מדרגות נפסל על הסף מחמת עצלות יתירה, וכל השאר דרשו בגרויות ושאר ירקות שאסרו גדולי ישראל של היומונים החרדים, נראה מקצוע העיתונות ללייבל'ה כמוצא טבעי של כבוד. מלבד זאת הוא משלים הכנסה בשידורי פאנלים אל תוך הלילה בקווי נייעס, ייעוץ ואסטרטגיה, וליקוק לכל מי שארנקו תפוח דיו".

"כל הגדול מחבירו..."
אלו הישגים גדולים או חשיפות בולטות תרצה לציין.

"וואו, זה קשה. היה את המעקב הדרמטי אחרי מסע ההרזיה המופלא של פינדרוס ויהושע פולק, לעומת מסע נשנוש ההערינג הלא פחות מופלא של הראיס הבני ברקי חנוך זייברט. אפשר לציין גם את הפינה הקבועית השבועה של שייעל'ה ויינברגר, שבעקבותיה לייבל'ה אפילו שקל לשנות את הפסבדון באופן רשמי לשייעל'ה, אך על כל אלה מאפילה החשיפה הגדולה מכולן, התיעוד ההיסטורי של רגעי הדרמה והמתח בהן נצפה העוזר השלישי של הח"כ הרביעי כשהוא חונך את הרכב החדש שהוציא ליומיים השכרה מאוויס".

רגעי שיא ושפל.

"רגע שיא היה כאשר הסבתי על צלחת כבד וקרקרים בפתיחת טיש ליל שישי ב'היימישע עסן' והאזנתי באקראי לשיחת חולין של תלמידי חכמים - שני צ'יקבערים ממיר שעסקו בריתחא דאורייתא ממדור לייבל'ה האחרון, וכמעט שלא התאפקתי לגשת ולתקן אותם בפרטים ולהעמיד דבר על תילו נאה ומזוקק.

"רגע שפל, היה 5 דקות אחר כך, כשהמלצר המקומי שמהווה מקור בלתי נדלה לחומרי רכילות עסיסיים, הגיע עם צלחת הצ'ולנט והכריז בקול 'לייבל'ה, הצ'ולנט שלך הגיע'".

קשר מיוחד לאחד או יותר מגדולי ישראל

"מפאת רגישות העניין נאמר זאת כך, כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".

קוים אדומים?

"אין, להוציא ההצקות של הועדה הרוחנית וכאמור לעיל".

היעדים: ביקורת עיתונות וצ'ולנט [יחי ההבדל הקטן]
איזה עיתונים אתה קורא?

"פנאי פלוס, הפלס, פורבס ומגזין האינטרנט של מאקו".

האם יש עתיד לפרינט החרדי?

"לפי חישובי לייבל'ה, קצב הגידול של העיתונות החרדית עומד על כ-30% עיתונים חדשים לשנה, מינוס 30% עותקים בשנה, ובחישוב כולל, תוך כעשור ייעלם הפרינט לחלוטין. לייבל'ה מבטיח להיות שם וללוות אותו בדרכו האחרונה".

לאן אתה שואף להגיע?

"להוסיף למדור השבועי טור ביקורת עיתונות, פינת ביקורת צ'ולנט ו-50% לשכר נטו".

לאיזה שדרן אתה אוהב להאזין? ובכלל מי השדרנים הטובים בעיניך?

"ובכן, זה ברור, לשדרן ההוא נטול האינטרסים הפוליטיים, זה שלא משדר התרמות לארגוני צדקה ונמנע מלהרדים את המאזינים, יודע לשאול את השאלות הקשות גם כשהמרואיין הוא נתניהו ואינו מזכיר יותר מפעם ביום את אריה דרעי או אלי ישי. כן, בסוף נפל לכם האסימון, לייבל'ה לא משתמש במוצר שנקרא רדיו".

מילה [או יותר] על האינטרנט החרדי, אנשיו והשפעותיו.

"אין הנחתום מעיד על עיסתו, אפילו שזה וואחד עיסה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!