ירון זליכה: אף אחד לא מדבר על זה - עוד שבועיים כולנו נרגיש את זה בכיס

זהו נושא שכמט לא מדובר בתקשורת בימים אלה, בזמן שהכותרות המרכזיות עוסקות במלחמה, בפוליטיקה, בחוק הגיוס ובמשפט נתניהו, בתחילת שנת 2025 הולכות לנחות על הציבור שורה של גזירות כלכליות שכולנו נרגיש אותן בכיס.

זה מתחיל במע"מ, המס שכולנו משלמים בכל רכישה של כל מוצר, יעלה מ-17% ל-18%, בנוסף החשמל צפוי להתייקר ב-3% לפחות, הארנונה תתייקר ב-5.3%, מחירי המים יעלו ב-3.4%, התייקרות נוספת תירשם במחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית. כמו כן תשלומי הביטוח הלאומי יעלו ב-0.8% ומס הבריאות יעלה ב-0.15%. ובנוסף, הביטוח הלאומי הקפיא את עדכון קצבאות הילדים, כך שהסכומים יישארו זהים לאלה של שנת 2024. 

"התקפה חזיתית על האזרח הישראלי"

"מה שקורה בראשון לינואר זו התקפה חזיתית על האזרח הישראלי משלושה כיוונים", אומר בשיחה עם 'בחדרי חרדים' פרופסור ירון זליכה, ראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר.

לדבריו: "הכיוון הראשון זה עליות מיסים ומחירים בפיקוח ממשלתי, החל ממע"מ, דרך מס יסף (מס על שכירים בעלי משכורות גבוהות) וכלה במס מיוחד על חברות קטנות שנקרא בעגה האוצרית מס רווחים כלואים, שזו עוד אפליה, כי הרווחים הכלואים של החברות הגדולות לא מעניינים אותם. בנוסף עולים גם תעריפי הארנונה אפילו רטרואקטיבית ומן הסתם יעלו גם החשמל והמים. גם התחבורה הציבורית מתייקרת".

"חזית שניה", מוסיף זליכה. "זה עליית המחירים של המונופלים והיבואנים הבלעדיים, גם הם מתכננים גלים של עליות מחירים. הם אומרים 'אם הממשלה מעלה למה אנחנו לא?' הכי פשוט להעלות מחירים כשגם הממשלה מעלה, ואז קשה לבוא אליהם בטענות".

ירון זליכהצילום: פלאש90

"הממשלה אומרת לבעלי ההון: תמשיכו להשתולל"

"מעבר לכך", טוען פרופ' זליכה ותוקף את הממשלה, על שלטענתו "לא כללה גרגר של רפורמה נגד יוקר המחיה בתקציב הנוכחי והיא בעצם משדרת ליבואנים ולמונופלים שאין לה בעיות עם יוקר המחיה, והם יכולים להמשיך להשתולל".

"החזית השלישית", ממשיך החשב הכללי לשעבר "היא מחירי הדיור. במסגרתה המחירים עולים ככל שהמשק חלש יותר. מכיוון ששתי החזיתות הקודמות שציינתי יחלישו את המשק עוד יותר, המשמעות היא שמחירי הדיור יאיצו את קצב עלייתן. גם מזה הממשלה תרוויח כי 60 אגורות מכל שקל שעולים מחירי הדירות הולך לממשלה".

הכל בגלל המלחמה? "אין קשר, המלחמה נגמרה"

בשיחה עם 'בחדרי חרדים', טוען זליכה כי זו לא המלחמה שגורמת לאותן גזרות כלכליות שכולנו נרגיש בעוד כשבועיים: "זה לא קשור למלחמה כי מחצית מהגירעון הממשלתי נוצר עוד לפני ושנית המלחמה פחות או יותר נגמרה אם לא שמת לב, וההוצאות של המלחמה היו חד פעמיות. פה מדובר על עליות מיסים ומחירים לנצח".

בצלאל סמוטריץ'צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

זליכה מאשים את הממשלה ואומר כי יש לה אינטרס שכולנו נמשיך לריב על פוליטיקה, במקום לדרוש תשובות על יוקר המחיה: "עוד דבר שמקל על הממשלה לעשות את זה, זה שני הריבים או השסעים שהמחנות הפוליטיים מתווכחים עליהם. כן חרדים - לא חרדים וכן ביבי - לא ביבי. הרבה יותר קל להתווכח על זה מאשר להסביר לציבור למה הממשלה עושקת אותו. שני הצדדים שרבים על זה עושים אותו דבר בנושא יוקר המחיה. דווקא בזה הם לא רבים. מזל שיש ביבי, אחרת מה היו אומרים לציבור".

מה אפשר לעשות אחרת? 

"צריך להפסיק את הכספים הקואליציוניים כולם", אומר פרופ' זליכה: "צריך לפרק את כל המשרדים המיותרים, לעצור את המשך הצבירה של זכויות חדשות בפנסיה התקציבית, להפחית שכר לעובדי המדינה ולבטל את התקנה שקבע שר האוצר ליברמן שמרחיבה את האפשרות של משרדי הממשלה להתקשר ללא מכרזים. הדבר השישי זה להפסיק לבנות את הפרויקטים הגדולים של התשתיות באמצעות החברות הממשלתיות ובמקום זה לבנות אותם באמצעות מכרזים בינלאומיים בשיטה שבנו את כביש 6".

באשר לדבר האחרון, הוא מסביר: "גורם פרטי שזוכה במכרז וחורג מהתקציב נקנס במאות מיליוני שקלים של ערבויות שהוא שם על המחיר. לעומת זאת חברה ממשלתית שאמרה שזה יעלה מיליארד ועלה לה 3 מיליארד, אז מה? המדינה תשלם".

מה אתה צופה שיקרה במשק בשנים הקרובות?

"ההשלכות של מדיניות כלכלית הן לפחות בין 6-9 חודשים ולכן ברור שהמצב הכלכלי של 2025 הוא אבוד, אבל התקציב הנוכחי יגרום לכך שגם שנת 2026 תהיה שנה נוספת שבה אין צמיחה, השכר נשחק, המיסים עולים ויוקר המחיה עולה", מלין הפרופסור.

"מה ההיגיון של הפוליטיקאים להרוס את שנת 2026 למרות שזו צפויה להיות שנת בחירות? התשובה שלי שכנראה הם חושבים שגם אז נמשיך לריב על חרדים לא חרדים וביבי כן או לא והציבור יבלע את זה במקום להבין שמרמים אותם וזורים לו חול בעיניים".

ומה אתה מציע לכולנו לעשות? 

"לצערי אין חובת חינוך פיננסי בישראל. רוב הילדים לא לומדים את זה ולכן לא מבינים את החשיבות של ריבית, הוצאה ואיך בונים תקציב. לכן אני מציע שאנשים יחפשו ברשת הדרכות פיננסיות בסיסיות וינסו לבנות תקציב חודשי על בסיס ההוצאות השנתיות שלהם. בנוסף, ללכת לסופר לא כל יום או יומיים אלא רק פעם בשבוע ורק עם רשימה, לקנות רק מתוכה ולהגיע לסופר שבעים. לא לקנות בגלל שיש מבצע. כל הוצאה תשאל את עצמך האם אתה רוצה אותה, צריך, או חייב? אחרי שתענה על התשובה תקנה", מסכם החשב הכללי לשעבר. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!