יחסים מורכבים: תיעוד נדיר מההיסטוריה היהודית של סוריה

נפילתו של הרודן הסורי בשאר אל-אסד מעוררת תקווה ששרידי ההיסטוריה היהודית במדינה, שהייתה פעם ביתם של כ-40,000 יהודים, ייחשפו ואולי אף יתאפשר לבקר בהם. עם זאת, נראה כי חלום זה רחוק מהגשמה. סוריה עדיין מלקקת את פצעיה, והדם הרב שנשפך במדינה שהתפרקה כמעט לחלוטין, טרם יבש.

ראשי המיליציות בסוריה, בראשותו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, לשעבר איש דאעש וכיום מנהיג ארגון "הייאת תחריר א-שאם", מנסים לייצב את המדינה. ישראל אמנם השמידה את מרבית הארסנל הצבאי של סוריה, כולל חיל האוויר, חיל הים וחלק משמעותי משריון הצבא הסורי, אך הדרך ליציבות עוד ארוכה. ייתכן שיחלוף זמן רב, אם בכלל, עד שתיירים מערביים יוכלו להסתובב במדינה בחופשיות.

המורדים בסוריהצילום: שאטרסטוק

מלחמת האזרחים בסוריה, שנמשכה 13 שנים, גבתה את חייהם של יותר מ-600,000 בני אדם. כ-100,000 נוספים נעלמו בבתי הכלא של המשטר שקרס. עדויות ותמונות שיצאו משם חושפות את זוועות שלטונו של אסד, שתואר כמעין "מיני מנגלה" – האיש שעמד מאחורי זוועות השואה. אמנם אסד לא רצח מיליונים, אך הוא טבח בבני עמו במספרים עצומים והתעלל בהם באכזריות בלתי נתפסת.

המלחמה בסוריה גרמה להרס נרחב באתרים תרבותיים חשובים – מאנדרטאות עתיקות, טירות ומסגדים, ועד לשרידים של תרבות יהודית עשירה. עוד לפני פרוץ המלחמה, בתי הכנסת ההיסטוריים של סוריה ואתרים יהודיים נוספים סבלו מהזנחה ממושכת, בעקבות עזיבתם ההמונית של יהודי סוריה בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל. לפי דיווח של סוכנות הידיעות היהודית JTA, ארכיאולוגים החלו להעריך את מצבם של האתרים ההיסטוריים שניזוקו במהלך ההפצצות בזמן המלחמה.

בית כנסת אלפרנג' 2009צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

סוריה הייתה ביתם של קהילות יהודיות במשך יותר מ-2,000 שנים, החל מהתקופה הרומית, כולל יהודים שגורשו מספרד ב-1492 וסוחרים יהודים אירופאים. המרכזים הגדולים ביותר של החיים היהודיים היו בחאלב, דמשק ובעיירה הכורדית ברובה קמישלי. יהודים הגיעו לסוריה מסיבות שונות בנקודות שונות בהיסטוריה, לרבות בגלל קרבתה של סוריה לירושלים, ובגלל האתניות המגוונות בסוריה.

ד"ר נתן חביב, יליד דמשק וכיום רופא במאוחדת, אומר ל'בחדרי חרדים' כי "סוריה היא מדינה שסועה מפולגת בינתיים. מתקשה לתפקד כישות עצמאית, הפן העדתי גובר על הלאום, התוצאה שאליה הגיעה כי היא אפשרה לאיראן ורוסיה להתערב בחיי אזרחיה וזה הביא למשטר אכזרי טוטליטרי דיקטטורי לכל הסורים. היום אחר נפילת השלטון תתקשה סוריה לעמוד מול האתגרים, ולא ברור איזה צביון יהיה בסוריה".

ד"ר נתן חביבצילום: באדיבות המצלם

על פי Harvard Divinity School אחד מבתי הספר המרכיבים את אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס שמתמחה בלימודי דת אקדמיים, הסנטימנט האנטי-יהודי גבר בשנים שהובילו לעצמאות סורית מלאה מצרפת ב-1946, והתפרץ ב-1947 על רקע הצעת האו"ם לחלק את ישראל ופלסטין לשתי מדינות. מהומות ברובעים היהודיים של חאלב הביאו להרס של בתים ועסקים של יהודים, כולל בית הכנסת הגדול של חאלב. במהלך תקופה זו חוקקה ממשלת סוריה חוקים מפלים רבים, כולל איסור על מכירת רכוש יהודי, הקפאת חשבונות בנק יהודיים ואיסור על נסיעות והגירה של יהודים ב-1964.

איסור הנסיעה בוטל על ידי חאפז אל-אסד ב-1992, חאפז היה רוצח המונים ושר טבחים לא פחות גרוע מבנו שלמד ממנו כמה דברים, חאפז רצח עשרות אלפי אנשים שהעזו להפגין נגדו. בשנת 1947 מנתה אוכלוסיית יהודי סוריה כ-15,000, ירדה ל-5,300 בשנת 1957, היא הגיעה ל-1,400 בסוף שנות ה-80, לכ-250 בשנת 2005. לבסוף הקהילה הקטנה של כ-100 יהודים שנותרו בדמשק נמלטה משם בגלל מלחמת האזרחים. הקהילה היהודית הסורית הגדולה ביותר נמצאת בברוקלין, ניו יורק.

יהודי דמשק ב-1922צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

רועי קייס ראש תחום העולם הערבי בתאגיד השידור כאן 11, דיווח בספטמבר 2022, כי הלך לעולמו בדמשק ראש הקהילה היהודית הקטנה, אלברט קמעו, בן 80. הוא קיבל את המינוי שלו ממשטר אסד ב-2006. 

בסוריה יש תערובת של כתות וקבוצות אתניות, כולל כורדים, צ'רקסים, טורקמנים, דגסטנים, צ'צ'נים, וארמנים, יחד עם תערובת של דתות וזרמים דתיים, שהבולט בהם הוא האיסלאם, הדת הנפוצה ביותר בקרב הסורים.

בכתבה ברשת BBC מ-2019 צוין כי כלל לא בטוח שיש 10 גברים שיכולים להשלים מניין לתפילה בבית הכנסת. אלברט ואשתו רחל שנותרו בבירה הסורית, סיפרו בכתבה על הקשיים וההגבלות שהוטלו על הקהילה היהודית לאחר מלחמת העצמאות. "במשך 25 שנים אסרו עלינו להתרחק יותר מחמישה ק"מ מהבירה, והעסקים נפגעו", סיפר אלברט. לדבריו, השלטונות האשימו את היהודים בסוגיה הפלסטינית וכינו את הקהילה "גיס חמישי", ובעקבות ההתנכלויות הדור הצעיר החליט לעזוב.

לא הרבה ידוע עליו, אך ב-2007 פרסם אתר Ynet כי הוריו של אלברט היו עשירים מאוד. וגרו מחוץ לרובע היהודי, חרת אל-יהוד, היה להם בית גדול, כמעט טירה, ובו 40 חדרים, בריכת נוי ובה דגי זהב עשויה כולה שיש ומאחור בוסתן גדול.

בית העלמין היהודי בדמשק צולם ב-2009צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

איתמר אייכנר דיווח באתר Ynet בימים האחרונים, כי כבר שנים רבות שאין בסוריה קהילה יהודית מסודרת. בסוריה נשארו כמה יהודים בודדים, שקשה מאוד להעריך את מספרם מכיוון שהם לא מאורגנים וחוששים להזדהות כיהודים. הפרטים המעטים הידועים עליהם הם בעיקר דרך קרוביהם, שנמצאים שנים רבות בישראל, ארצות הברית או במקסיקו.

בשנת 2006 הפך אלברט קמעו לנשיא הקהילה היהודית. קמעו טיפל בבית הקברות היהודי ובבתי הכנסת הריקים שנותרו מאחור. הוא היה האדם שהיה בקשר עם הארגונים הבינלאומיים המעטים שהיו בקשר עם הקהילה היהודית הנעלמת הזו.

קמעו סיפר בראיון ב-2019 כי "הקהילה היהודית בטורקיה הייתה הקשר עם יהודי דמשק עד מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. מדי פעם היה מגיע שוחט מטורקיה לסוריה על מנת לשחוט בעלי חיים, אבל בימינו מספר היהודים הצטמצם ויש מלחמת אזרחים אז אין שום צורך או דרך לעשות זאת".

תדף, עיירה מזרחית לעיר חאלב שנפלה כפרי בשל לידי המורדים, הייתה בעבר יעד פופולרי עבור יהודים בגלל המסורת שביקר שם עזרא הסופר, שעצר שם למנוחה בדרכו לירושלים. אך לאחר תקופה ארוכה של הזנחה, המקום ההיסטורי נחפר באופן בלתי חוקי ונבזז על ידי מורדים והן על ידי כוחות ממשלת סוריה בין 2021 ל-2022, כך על פי ארגון זכויות האדם "סורים למען אמת וצדק".

על פי ערך ויקיפדיה, המסורת המקומית טוענת כי עזרא הסופר (בשנת 457 לפנה"ס) עצר בעיירה בדרכו מבבל לירושלים ובנה את בית הכנסת העומד עד היום בעיירה. בית הכנסת נקרא בית הכנסת עזרא או היכל עזרא, שם על פי המסורת עזרא כתב ספר תורה. בית הכנסת התגלה על ידי מקס פרייהר פון אופנהיים בשנת 1899, מקס היה ארכיאולוג חובב ואספן אמנות.

ילדים לומדים תורה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

על פי מחקר שנערך על ידי הכנס הבינלאומי לייעוץ ומחקר חברתי (SCR) בלונדון בנושא מדעים ומדעי הרוח בעולם האיסלאמי. עולה כי היהודים בדמשק חולקו לשתי קבוצות שונות, ולכל אחת מהן היה בתי כנסת משלה ובית קברות פרטי משלה.

היהודים בסוריה עסקו ביצירות שונות, במיוחד בסחר, פיננסים, המרת כספים היה להם כוח פיננסי בגלל שיתוף הפעולה והתלות של האירופאים החיים בדמשק, שהיו זקוקים לפעולות מסחריות ובנקאיות רבות.

על פי ספרו של עבדול עזיז מוחמד עוואד שכותרתו "הממשל העות'מאני במחוז סוריה 1864-1914", מספר היהודים בסוריה הגיע למאה אלף יהודים בשנת 1909. "הרובע היהודי" בדמשק כלל 12 בתי ספר שלימדו 350 תלמידים בעברית. ליהודי דמשק היו עשרה בתי כנסת.

למרות מספרם המועט, היהודים מילאו תפקיד משפיע בעסקים הפיננסיים באמצעות משפחות יהודיות עשירות, שחבריהן עבדו שנים רבות כבנקאים עבור נכבדים רבים בדמשק.

בנובמבר 2021 קבוצה של 12 יהודים מברוקלין ביקרה באופן לא שגרתי בדמשק, בירת סוריה, במסגרת ביקור שורשים. הביקור, שהתקיים תחת עינו הפקוחה של משטר אסד, עורר הדים רבים בתקשורת הערבית. משתתפיו היהודים צוירו כמי שמשתפים פעולה עם התעמולה של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, שכביכול נתן חסות לביקור. אחרי שסירבו להיחשף, אחד מהם, ג'ו ג'אג'אתי, הסביר בראיון לרועי קייס מכאן חדשות את המניע לביקור והביא רשמים מפתיעים למדי על המסע לסוריה.

סוריה גם ניסתה לעשות שלום עם ישראל, הפובלציסט דניאל פייפס, כתב מאמר באוקטובר 1994 בעיתון ה'וושינגטון פוסט', כי שנה לפני שסוריה איבדה את רמת הגולן לישראל ב-1966, שר ההגנה הסורי דאז חאפז אל-אסד, אביו של בשאר, שבהמשך הפך לנשיא, נשבע שלעולם לא יהיה שלום עם ישראל, הוא צוטט אז בעיתון האמריקאי: "החלטנו להטביע את הארץ הזו בדמנו, להדיח אתכם, תוקפים, ולהשליך אתכם לים"

אך בשנת 1994 חאפז דיבר עם ישראל על סיום הסכסוך. בניגוד לשבועתו בשנת 1966, במאמר בעיתון דווח כי הוא הציע לישראל "שלום של אמיצים, שלום של אבירים". הוא הציע "שלום תמורת נסיגה מלאה" מהגולן, ואף הבטיח "לעמוד בדרישות האובייקטיביות של השלום המוסכמות עליהן".

מזכיר המדינה האמריקני דאז וורן כריסטופר ביקר בדמשק. כריסטופר אמנם לא חזה פריצות דרך, אבל לפני שיצא לסוריה, הוא אמר, "לא הייתי יוצא לשם אם לא הייתי חושב שזה שווה את הנסיעה. זו תקופה מאוד משמעותית במסלול הסורי". אך מאז עברו הרבה מים בכנרת, חאפז מזמן בגהינום, הבן בשאר התגלה כרוצח המונים, ומי שמנהל היום את סוריה, הם חבורת ג'יאדיסטים שאומרים לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע.

ילדים לומדים תורה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

ילדים לומדים תורה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית ספר אליאנס בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית ליזבונה בית ספר אליאנס יהודי דמשק 2007צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

עבודת מוזאייק בבית כנסת אלראקי יהודי דמשק 1939 סוריהצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

חנוכיה ריקוע עם כסף עבודת דמשק סוריה 1945צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת אלרקי בדמשק צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

דמשק דפוס רומנו 1905צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

תלמוד תורה בדמשק 1970צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

יהודי דמשק ב-1922צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

ברית מילה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

מצעד פורים בדמשק 1932 בית הספר היהודיצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת אלפרנג' דמשק 1997צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת אלפרנג' דמשק 1997צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת מנשה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת מנשה בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת אלשמע בדמשק 2023צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

תלמוד תורה בדמשק 1970צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית העלמין בדמשק סוריה תמונה משנת 2015צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

שוכרי אל-קוותלי נשיא סוריה לשעבר עם יהודים מקומיים בשנות ה-50צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

הרובע היהודי בדמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית העלמין היהודי בדמשק צולם ב-2009צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

שכונת יהודי דמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

פורים בדמשק 1970צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

תמונה נדירה כניסה לשכונת היהודים בדמשק במלחמת העולם הראשונה מול בית מדרש אראזיצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

כיתה א' בבית ספר בדמשק 1974צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית כנסת אלפרנג' 2009צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בית הספר העברי לבנות בדמשק 1922צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

בבית כנסת אלפרנג' בדמשק 1990צילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

יהודי סוריה עם נשיא סוריהצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

שכונת יהודי דמשקצילום: אוסף תמונות ד"ר נתן חביב יליד דמשק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!