"כל יהודי ראוי ויכול לזכות לאורו של ה"בת עין" זצוק"ל"

הנה מזה שנים רבות שהספר הקדוש "בת עין" הפך לאחד מספרי היסוד לכל המבקשים לעלות במסילת קודש, בדרך העולה לעבודת השי"ת ותיקון האדם, ומשנה לשנה גוברים הלומדים והמעיינים במאמריו המאירים של הגאון הצדיק האדמו"ר רבי אברהם דוב [אויערבאך] מאווריטש זצוק"ל, ראב"ד זיטאמיר ואווריטש ושאר קהילות, אשר לימים עלה לארץ הקודש וייסד את בית מדרשו בעיר צפת. 

האדמו"ר מאווריטש זצוק"ל התפרסם כאיש אלוקים קדוש, כאשר התרחשה רעידת אדמה בעיר צפת, ובתים רבים נהרסו. בעת הרעש ציווה הרבי לציבור להתקבץ סביבו ולהשתטח על הקרקע, ואז קרס חצי מבית הכנסת אך המקום בו היו הציבור נשאר שלם. בית המדרש נושא עד היום שלט שבו נחקקו המילים הבאות: "מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דב האדמו"ר מאבריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן, ובזכותו הגדולה ניצל חצי בית המדרש מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים".
 
האדמו"ר בעל ה"בת עין" זצוק"ל לא השאיר אחריו ילדים, ומקובל כי סגולה בדוקה ומנוסה היא לזיווגים ולזרע של קיימא, לערוך ביום פטירתו (י"ב בכסלו), סעודה לעילוי נשמתו, הנקראת "סעודת בת עין".
ומן המפורסמות כי הספר הקדוש "בת עין" מלא וגדוש כל כולו בהוראה ולימוד של יסודות איתנים ומקיפים לעליה במסילה בית א-ל, ולידע הדרך בה ישכון אור להתחזק בעבודת השי"ת מתוך התלהבות והתלהטות, להשיג יראת ה' ואהבתו, להדבק בבורא ית"ש ובתוה"ק, לקדש את כל ענייני הגשמיות ולעשותם לשם שמים, וכל שאר חלקי העבודה הנשגבה לאיש יהודי – ולכל זאת יזכה האדם על ידי עמל התורה ביגיעה רבה ובשקידה והתמדה, וע"י תיקון המידות, וטהרת המחשבה הדיבור והמעשה, ושאר הוראות אמיתיות אשר ביאר המחבר זצוק"ל בכל פרשה ופרשה.

אכן באשר בהרבה מקומות דברי ה"בת עין" מסועפים ועמוקים, והם בבחינת מועט המחזיק את המרובה, וכוללים סודות ורמזים, על כן נשא הרב אברהם וינרוט שליט"א את לבו לעשות אזנים לתורת הצדיק זצוק"ל, בעריכת הספר "לאור בת עין", אשר בו מוגשים לציבור הרחב פנינים יקרים מתורתו של אותו גאון וקדוש, באופן השווה לכל נפש קטון כגדול. 

בהסכמות לספר, מברכים גדולי ישראל על היוזמה הברוכה המאפשרת לכל החפץ לטעום מיערת הדבש להשיב את רוחו ולהדבק במקור החיים ב"ה בזכות עצותיו והדרכותיו של ה"בת עין" זצוק"ל.

הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א: "זכה לגלות המטמונים בספר נשגב זה"

ראש ישיבת "חברון" ו"חבר מועצת גדולי התורה" מרן הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, כותב בהסכמתו לספר, כי: "בעל ה"בת עין" היה מגדולי החסידות, וספרו הפך לספר יסוד בעולם החסידות אצל מבקשי ה' המשתוקקים למצוא דרך עליה לשלמות עבודת ה' והדרכים להדבק בבוראם. הרב אברהם וינרוט זכה לגלות המטמונים בספר נשגב זה ולרומם את המושגים השאיפות והדרכים לעלות במסילה העולה בית אל. ובעז"ה יהיה הספר לברכה ולתועלת המשתוקקים להיכנס לאור תורתו של ה'בת עין'".

המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: "כבר נתפרסם בכל קצווי תבל כוחו הגדול של רבינו ה'בת עין' זי"ע"

הגה"צ המשפיע המפורסם רבי אברהם אלימלך בידרמן שליט"א, כותב בדברי ברכתו לספר, כי: "כבר נתפרסם בכל קצווי תבל כוחו הגדול של רבינו ה'בת עין' זי"ע להחיש מזור וישועה, פוק חזי מאי עמא דבר, רבבות אלפי ישראל די בכל אתר ואתר המעידים על אותות ומופתים בשידוד מערכות הטבע אשר זכו להם בזכותו, וכאותה מליצה נאה שאמרו כי 'בת עין' ר"ת ישראל נושע בה' תשועת עולמים... והדרך להמשיך שפע ברכה רחמים וחסדים בכל העניינים ממעיין הברכה צדיק יסוד העולם הוא על ידי ההתקשרות אליו והליכה בדרכיו הקדושים... בואו ונחזיק טובה לאברה"ם אוהבי, על אשר יגע ועמל טובא לגלות סוד נסתרים, למען יהיו דבריו הק' שווים לכל נפש, ויאותו רבים לאור"ו".

עמוד ההוראה רבי ישראל שניאור שליט"א: "משמיא קזכו ליה להצליח להבין עומק דברי ה'בת עין'"

גאון הדור ותפארתו, שר התורה ועמוד ההוראה, מרן הגאון האדיר רבי ישראל שניאור שליט"א בעל ה"מעשה אפוד", כותב במכתבו לספר, כי: "והנה המעיין והמתבונן בהאי ספרא קדישא 'בת עין' יראה בס"ד שהיסוד המוסד והבריח התיכון שבו הוא חיזוק מידת ה'יראה', שיהא האדם ירא מהבורא כראוי, ומעמיד הגה"ק המחבר זצ"ל את יסודו על מאמר חז"ל הקדושים כי מן המלה 'בראשית' שבפסוק 'בראשית ברא אלהים' (בראשית א, א) למדים אנו שתכלית ועיקר בריאת כל העולם כולו היא בשביל שיקנו ישראל את מעלת היראה שנקראת 'ראשית', כמאמר הכתוב בתהלים (קיא, י): 'ראשית חכמה יראת ה'', וכן נאמר במשלי (א, ז): 'יראת ה' ראשית דעת'". 

"ובעיקר יסוד גדול זה שעיקר תכלית הבריאה היא בשביל היראה, העמיד וביאר הגה"ק המחבר זצ"ל עניינים רבים בתוה"ק על מכונם [עיין בדבריו בספרו בת עין (הוצאת שנת תשס"א) בפירושו לפרשת בראשית (א, א - ג, ד"ה "בראשית ברא וגו' והארץ היתה"), וכן בפירושו לפרשת חיי שרה (כג, א, ד"ה "ויהיו חיי שרה"), וכן בפירושו לפרשת ויצא (כח, י - יז, ד"ה "ויצא יעקב"), וכן בפירושו לפרשת וישלח (לב, ג, ד"ה "ולהבין זה"), וכן בפירושו לפרשת מקץ (מא, א, ד"ה "הנה ידוע שעיקר בריאת העולם"), וכן בפירושו לפרשת ויחי (מח, כ, ד"ה "ויברכם ביום ההוא". ועי"ש עוד בריש הפרשה מז, כח, ד"ה "ולהבין כל זה"), וכן בפירושו לפרשת שמות (א, א, ד"ה "או יאמר בענין"), וכן בפירושו לפרשת בשלח (יד, כב - כט, ד"ה "ויבאו בני ישראל"), וכן בפירושו לפרשת יתרו (יט, ד, ד"ה "אתם ראיתם". ועי"ש עוד בריש פרשת יתרו יח, ג - ד, ד"ה "ואת שני בניה"), וכן בפירושו לפרשת משפטים (כא, א, ד"ה "או יאמר על זה הדרך"), וכן בפירושו לפרשת תרומה (כה, כז, ד"ה "לעמת המסגרת"), וכן בפירושו לפרשת תצוה (כז, כ, ד"ה "או יאמר על זה הדרך, הנה כתיב", וד"ה "ויקחו אליך"), וכן בפירושו לפרשת ויקהל (לה, א, ד"ה "או יאמר על זה הדרך". ועי"ש עוד בריש הפרשה ד"ה "ואפשר לתרץ", ושם לה, ב, ד"ה "ששת ימים"), וכן בדרוש לפרשת שקלים (ד"ה "וי"ל על דרך זה"), וכן בפירושו לפרשת ויקהל פקודי (לה, א, ד"ה "ויקהל משה"), וכן בפירושו לפרשת צו (ו, ב, ד"ה "ויש לפרש על דרך זה"), וכן בפירושו לפרשת קדושים - דרוש לימי הספירה (יט, ב, ד"ה "ונ"ל לפרש זה על דרך העבודה", וד"ה "והנה בחינת יראה ואהבה"), וכן בפירושו לפרשת בחקתי (כו, ג - ה, ד"ה "ולתרץ כל זה"), וכן בפירושו לפרשת קרח (טז, א, ד"ה "ויקח קרח"), וכן בפירושו לפרשת בלק (כב, ב - ג, ד"ה "וירא בלק"), וכן בפירושו לפרשת מסעי (לג, א, ד"ה "אלה מסעי"), וכן בפירושו לפרשת ואתחנן (ג, כג, ד"ה "ואתחנן". ועי"ש עוד בד"ה "ושני הבחינות הנ"ל"), וכן בפירושו לפרשת כי תצא (כא, י, ד"ה "כי תצא למלחמה"), וכן בדרוש לערב ראש השנה (ד"ה "אתם נצבים"), עי"ש. וע"ע בפירושו לפרשת וילך (לא, א, ד"ה "ועל זה מרמז שופר"), עי"ש. ויש להבהיר, שבנוסף לכל המקורות הנזכרים בהם הביא הגה"ק המחבר זצ"ל במפורש את תוכן דברי חז"ל הנזכרים (שתכלית בריאת העולם היא עבור היראה), עוד מזכיר הגה"ק המחבר זצ"ל בספרו פעמים רבות לאינספור את חובת היראה ומעלותיה]".

"אפריון נמטייה לכבוד מעלת הרב אברהם וינרוט שליט"א, אשר ידעתי בו כי יראתו קודמת לחכמתו, ומידותיו תרומיות, ולמרות עיסוקיו הרבים והמסועפים בענייני העוה"ז עושה עיקר עסקו בתורה הקדושה ודבק בה בעמל ובמסירות לא יכבה בלילה נרו... ואבא היום אל העי"ן ואראה את האור כי טוב, את הכל עשה יפה בעט"ו, ויעש מלאכתו בחכמה באופן שלא נפגם התוכן המרומם והנשגב של הדברים, בחי' קנקן חדש מלא ישן, ואף את הלקח למעשה ערך בטוטו"ד ומתוך נקודת האמת, ובכמה מקומות ראיתי כי משמיא קזכו ליה למעלת הרב אברהם שליט"א להצליח להבין עומק דברי ה"בת עין" ולאחוז את פנימיות הדברים, והמצויים והמבינים בתורת ה"בת עין" יודעים כי אין זו מילתא זוטרתא כלל וכלל. ובודאי בעזהי"ת יתרבו עי"ז הלומדים בתורתו של אותו צדיק וקדוש זצ"ל, ובנוסף יתחזקו רבים ללמוד אף את דברי ה"בת עין" במקורם ובשלמותם, ויזכו למעלות גדולות ונפלאות ולעבודת השי"ת בקדושה וטהרה כפי אשר הוא מורה ומכוון את הבאים בשעריו".

ספר "לאור בת עין" זה מצטרף לסידרת ספרי ה"לאור" המצליחה והמבוקשת של המחבר הרב אברהם וינרוט שליט"א: "לאור המהר"ל", "לאור קדושת לוי", "לאור רבי צדוק הכהן", "לאור החיים", "לאור שפת אמת", "לאור שם משמואל", "לאור תפארת שלמה", "לאור נועם אלימלך", "לאור ימים נוראים". סידרת הספרים מופצת ע"י הוצאת "פלדהיים" וניתן להשיגה בחנויות הספרים המובחרות.

לרשימת ספרי המחבר והסכמות גדו"י לספר 'לאור בת עין' לחץ כאן >>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!