מאמר נדיר של אלון הרשקו, רופא ישראלי עם רופאות מאיראן, מצרים ולבנון

שיתוף פעולה חריג בין פרופ' אלון הרשקו מהדסה, מומחה באלרגיה ואימונולוגיה וברפואה פנימית, היו"ר לשעבר של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ומנהל מחלקה פנימית ג' בהדסה עין כרם. הלה פרסם מאמר עם קולגות מהמזרח התיכון, אשר התחיל בכנס בינלאומי בתחום האלרגיה, מה שהוליד מאמר מרתק, שדן בפערים בתחום הבריאות בין מדינות האזור.   

המאמר פורסם ב- Journal of Allergy and Clinical Immunology: Global וסוקר הבדלים בשירותי הבריאות ובמדדי הבריאות, בהשפעת מדיניות ממשלתית, מצב חברתי, כלכלי וסביבתי.
  
מספר פרופ' אלון הרשקו: "בסדנה שנערכה בתחילת 2024 בוושינגטון די סי במסגרת כנס האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, בו השתתפו מומחים באלרגיה מכל העולם, הצגנו רופאים ממדינות המזרח התיכון את אתגרי הבריאות במדינותינו, והתייחסנו לתחום האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית, במטרה לשתף פעולה ברמה הבינלאומית. ישבנו על הפודיום: רופאה מלבנון, המתגוררת בביירות, רופאות ממצרים ומאיראן, המתגוררות כעת בארה"ב, ואני שגר בירושלים. בתיווך נשיא האקדמיה האמריקאית לאלרגיה ואימונולוגיה, סוכם מראש כי נמנע כולנו מהתבטאויות פוליטיות ונעסוק נטו בענייני רפואה ובריאות. זה היה מרגש לשבת לצד נשים רופאות מהצד השני של הגבול, ולנהל שיח מכבד. התגובות בקהל היו נהדרות והפכנו לאטרקציה של הכנס. לאחר הפאנל המשותף לחצנו ידיים. הסכמנו כולנו שנכתוב יחד מאמר משותף, כמותו לא נכתב מעולם, על אתגרי הרפואה והבריאות במדינותינו".

המאמר משווה בין מערכות הבריאות באיראן, לבנון, מצרים וישראל, בהסתמך על פערים בתחום הבריאות, הנובעים משונות דמוגרפית, נתוני כלכלה ומדיניות, רמת ההשכלה, השפעות תרבותיות, נגישות למידע, זמינות שירותי רפואה, שיעורי תמותה בתחלואות נבחרות, כמו: אסטמה, השפעת הסכסוכים האזוריים ועוד.   

המסקנה המרכזית במאמר היא כי חרף השוני בין מערכות הבריאות של ארבע המדינות, יש דימיון ביניהן בגורמים לפערי בריאות, הקשורים לגורמים חברתיים, ועם העובדה שהסכסוכים באזור הים התיכון מוסיפים מורכבויות רבות. 

עיקר המידע העולה מן המאמר הנדיר:

מצרים:

במאמר מתואר האתגר הבריאותי הגדול במצרים, הקשור לעומס כבד על משאבי הרפואה הציבורית, מצוין כי כ-95% מ-113 מיליון תושביה, חיים בצפיפות רבה ברצועה צרה סביב נהר הנילוס והדלתה, עם ממוצע של 1540 איש על כל קמ"ר. שיעור תמותת ילדים, תחת גיל חמש, עומד על 42 מקרי מוות לאלף לידות במצרים העליונה הכפרית - לעומת 20 מקרי מוות בממוצע לאלף לידות בסביבה עירונית.

ישראל:

עם אוכלוסייה של כמעט 10 מיליון תושבים (74% יהודים, 21% ערבים ו-5% אחרים), מערכת הבריאות בארץ ברובה ציבורית ומתקדמת, כאשר מדדי הבריאות גבוהים. המערכת מבוססת על 'חוק ביטוח בריאות ממלכתי' מ-1994, המספק כיסוי בריאות כללי לכלל אזרחי המדינה, על בסיס עקרונות צדק, שוויון ועזרה הדדית, ללא אפלייה גזעית או דתית. מרכז המדינה – גוש דן ואזור ירושלים, מאוכלס בצפיפות רבה יותר מאשר הצפון והדרום, ויש לכך השפעה על הקצאת משאבי הרפואה.

בתחום האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית, סל הבריאות בישראל כולל מגוון בדיקות אבחונים, תרופות, טיפולים ביולוגיים, שירותי אימונותרפיה ועוד. עם זאת, תכניות להפחתת אלרגיה למזון (דה-סנסיטיזציה), לא נכללות בסל ומחויבות בכיסוי פרטי. 

למרות היתרונות הניכרים ביחס למדינות האזור, המערכת הישראלית מתמודדת עם פערי אי-שוויון עקב הקצאה לא שיוויונית של משאבים בין מרכז לפריפריה, ובין אוכלוסיות שונות (למשל: תוחלת החיים באוכלוסיה הערבית נמוכה משל האוכלוסיה היהודית). ישראל גם מתמודדת עם סדרת אתגרים, בהם: קושי במענה רפואי מספק והולם לאוכלוסייה המבוגרת, עם מחלות רקע קשות, מעבר של שירותי רפואה בכיסוי ציבורי - לפרטי ומחסור גובר בכוח אדם רפואי, למשל מחסור חריף ברופאים יועצים לאלרגיה ואימונולוגיה. 

לבנון:

מדובר במדינה קטנה, שיותר ממחצית מאוכלוסיייתה ענייה ועם מערכת בריאות פרטית ולא מוסדרת, שרבים מתושביה נאלצים לשלם מכיסם עבור טיפול רפואי, או באמצעות חברות ביטוח פרטיות. משבר כלכלי חמור, בעיקר מאז 2019 העמיק את העוני, המגיע ל-44% מהאוכלוסייה.

80% מהתרופות בלבנון - מיובאות, ורבות מהן יקרות ולא נגישות. 
הכשרת רופאי אלרגיה: רופאי האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית בלבנון הוכשרו בארה"ב, או באירופה, בשל היעדר תוכנית התמחות במדינה.
זיהום האוויר במדינה גבוה מאוד ומחמיר מחלות נשימה ואלרגיות. לבנון מתאפיינת בתחלואה גבוהה בתחומי האלרגיה, כך למשל, כמעט 4% מילדי בתי הספר סובלים מאלרגיה למזון, 8.3% מאוכלוסייתה עם אסטמה, 45.2% עם נזלת אלרגית ו- 12.8% עם אקזמה.

איראן:

אוכלוסיית המדינה מונה כ-89 מיליון, כאשר כ-24% ממנה תחת לגיל 14. 
הטופוגרפיה הגיאוגרפית מגוונת וכוללת מדבריות יבשים, אזורים הרריים ואזורים הסמוכים לחופי הים הכספי והמפרץ הפרסי. האקלים מגוון – ממדבריות, ועד אקלים קר בצפון. איראן מתאפיינת בפערים משמעותיים בשירותי הבריאות והתחלואה בין אזורים כפריים לעירוניים. 

באיראן יש השקעה רבה במחקרי אי-שיוויון בבריאות, כתוצאה משיתוף פעולה בין הממשל האיראני לארגון הבריאות העולמי. המחקרים השונים מזהים חלוקה לא שוויונית של משאבי הבריאות במדינה, בעיקר פערים בין אזורים מוחלשים ורחוקים גיאוגרפית. למצב הכלכלי יש השפעה ישירה על תוחלת החיים, על איכות החיים ועל שכיחות מחלות לא מדבקות, כמו: סוכרת ואסטמה.

שיעור האסטמה בקרב מבוגרים באיראן הוא גבוה, ומגיע ל-9% -8%, בעיקר בקרב קשישים, בעלי השכלה נמוכה, אשר נחשפו בחייהם לעישון. ניכרים הבדלים גיאוגרפים בשכיחות האסטמה, כאשר השכיחות גבוהה יותר באזורי עוני, גם שכיחות הנזלת האלרגית באיראן גבוהה מאוד ומגיעה ל-23.51%.

לדברי פרופ' אלון הרשקו: "הפרסום הזה מוכיח, שלמרות המתח המדיני והצבאי במזרח התיכון, אפשר להגיע להידברות, על בסיס רפואי ודאגה לציבור החולים והמטופלים. אין לדעת אם נוכל לקדם שיתופי פעולה, אולם בהחלט שווה להילחם על כך". 

ממצאי המאמר הוצגו בסוף השבוע האחרון בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, שנערך בירושלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!