מדוע עדיפים המורדים על אסד, ומה הצעד הבא שתעשה איראן?

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, מומחית בזירה הסורית, מסבירה את התנודות הדרמטיות באזורנו עם נפילת משטרו הרצחני של בשאר אל אסד.

ד"ר ולנסי מסבירה כי "הכרזתם של המורדים על הפלת משטר אסד לאחר 54 שנות שלטון פותחת פרק חדש בהיסטוריה הסורית. סביר להניח שסוריה תיכנס לתקופת מעבר שמאופיינית בחוסר יציבות ובמאבקי שליטה שיכולים להסתיים במספר תרחישים: סוריה מפורקת לאזורי שליטה על ידי גורמי כוח שונים הנמצאים בעימותים תכופים; הסכמה על מבנה פדרטיבי או עלייה של שלטון חדש תחת מסגרת סורית אחודה. כל אחד מהתרחישים מגלם פגיעה קשה בציר ההתנגדות בראשות איראן, לכל הפחות בטווח הנראה לעין".

לדבריה, "הקריסה המהירה של אסד נובעת מהיעדר תמיכה אפקטיבית מצד בעלי בריתו בציר ההתנגדות, הצבא הסורי, שזכה לשיקום אינטנסיבי, התגלה כחלש ולא מתפקד, ורוסיה, שצמצמה את נוכחותה והתמקדה באזור החוף שבו ממוקמים בסיסיה הצבאיים, לא הצליחה להגן באופן משמעותי על משטר אסד".

"אמנם ההתפתחויות האחרונות מגלמות חוסר יציבות ועלולות להוביל לתקופה ממושכת של כאוס ואלימות בסוריה, מה שעלול להוות אתגר ביטחוני לישראל", מסבירה. "עם זאת, המצב הנוכחי עשוי לשרת את האינטרסים הישראליים ולהוביל לדחיקת ההשפעה האיראנית בסוריה ומניעת יכולות שיקום של חזבאללה בלבנון. במילים האחרות, נפילתו של אסד עלולה לנתק את סוריה מציר ההתנגדות ובכך לערער את מעמדו ותפקודו עוד יותר".

היא מתייחסת לחשש הישראלי מפני גורמים איסלאמיסטיים בקרב המורדים: "על אף החשש מהתחזקותם של גורמים קיצוניים בקרבת הגבול והיעדר "כתובת" ברורה, יכולותיהם הצבאיות של המורדים, על גווניהם, אינן משתוות לאלו שבידי איראן ושלוחותיה. לצד הגברת ההיערכות של ישראל לבלימת איומים על גבולה הצפוני, נכון להעמיק את השיח מול הגורמים הרלוונטיים בזירה הסורית - מדינתיים ולא-מדינתיים - על מנת להבין טוב יותר לאן פניה ואולי אף להשפיע על עיצוב עתידה של סוריה, הפעם באופן שמיטיב עם האינטרסים הישראליים".

סימן השאלה המרכזי - תוכנית הגרעין האיראנית

דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען כי "רצף האירועים של החודשים האחרונים, ובראשם המכה הקשה שספג ארגון חיזבאללה מישראל ונפילת משטרו של בשאר אל-אסד, מאיימים לפרק את מערך ההגנה שהשכיל קאסם סולימאני לבנות בעבור טהראן".

הוא מזכיר כי "אותו סולימאני הלכה למעשה בנה את "ציר ההתנגדות" שהתבסס על היכולת איראן לממש את האינטרסים שלה במזרח התיכון, להרתיע את ישראל וארה"ב מלפעול כנגד איראן ולהרחיק את המלחמה מגבולותיה של איראן מבלי לשלם מחיר משמעותי בעבור השגת יעדים אלו".

לדבריו, "גם אם טהראן תבקש להמשיך ולחמש את שלוחיה, ברור שיכולתה לשלוט עליהם נשחקה דרמטית. מה גם היכולת לבנות מחדש את יכולותיו של חיזבאללה ללא אסד שנויה מאוד במחלוקת. ולכן סביר שאיראן תבקש להשלים את עסקת הסוחוי-35 עם רוסיה, לבנות מחדש את יכולת ההגנה האווירית שלה, שספגה מכה קשה בעקבות התקיפה הישראלית, ולחדש את יכולתה לייצר טילים נוספים שיכולים לאיים על ישראל".

ומה בנוגע לאיום הגרעיני? "סימן השאלה הגדול ביותר", הוא מסביר, "נוגע לתוכנית הגרעין של איראן - טהראן יכולה להעשיר לרמה צבאית של 90% "כבר מחר" ולנסות תוך מספר חודשים לבנות מתקן גרעיני. עובדה זו יכולה באופן תיאורטי "לכפר" על הפגיעה בציר ולחזק דרמטית את הרתעה של איראן. זו גם הסיבה לריבוי ההצהרות מצד בכירים במשטר (בהווה ובעבר) על הצורך של טהראן לשקול מחדש את האסטרטגיה הגרעינית שלה".

"אבל", הוא מדגיש, "מהלך שכזה ללא מטריית ההגנה של חיזבאללה, בשילוב עם תחושת המסוגלות הישראלית לתקוף באיראן ועם הנשיא טראמפ בבית הלבן, עלול לאיים על המשטר בטהראן באופן ישיר. עניין זה מסלים את הדילמה שעומדת בפני המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לרמת שיא".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!