נפילת שושלת אסד: 54 שנות טבח ורצח בסוריה הגיעו לקיצן

בשנת 1970 תפס רשמית חאפז אסד את השלטון במדינה, ולאחר מותו בשנת 2000 ירש אותו בנו בשאר אסד. המכנה המשותף לשניהם, "רוצחים". אחד טבח בעשרות אלפים, הבן טבח במאות אלפים. במרץ 2011 פרצה מלחמת אזרחים בסוריה, ובעזרת רוסיה, איראן וחיזבאללה הצליח אסד לשמור על שלטונו. הלילה הופל משטר אסד סופית, ובכך הגיע הקץ על שלטון המשפחה שנמשך 54 שנה.

במשך יותר מחמישה עשורים, השושלת העלאווית שלטה על אומה סונית בעיקרה. השלטון הארוך הזה, שיזם חאפז אל-אסד ב-1970, הגיע לסוף פתאומי. כאשר כוחות המורדים פרצו לדמשק, מה שגרם לנשיא בשאר אל-אסד לברוח ולמעשה סיים את שלטון המשפחה בסוריה.

חאפז אל-אסד עלה לשלטון בהפיכה ב-13 בנובמבר 1970, שסימן את תחילתו של עידן חדש בסוריה. באותה תקופה, המדינה התאפיינה בחוסר יציבות פוליטית, כאשר סדרת הפיכות שלטה בהיסטוריה שלה. חאפז, בן המיעוט העלאווי, בנה את בסיס כוחו כמפקד חיל האוויר הסורי ושר ההגנה. עד שתפס את השליטה, הוא טיפח רשת נאמנה בצבא ובמפלגת הבעת'.

האסטרטגיה של חאפז הסתמכה על טקטיקות, תוך ניצול השסעים האתניים, הדתיים והפוליטיים של סוריה. השיטה שלו הביאה לכך שהוא הפך להיות הבסיס שהחזיק את המדינה. התוצאה הייתה מבנה מוסדי חלש שהותיר את ממשיכי דרכו עם בסיס חלש.

כדי לבצר את משטרו, מינה חאפז את המיעוט העלאווי, לעמדות כוח בצבא ובממשלה. במקביל, הוא ניטרל איומים פוטנציאליים, והבטיח שאף קבוצה אחת לא תוכל לערער על סמכותו ורצח עשרות אלפי אנשים שהעזו להתנגד לו. המיעוט העלאווי, המהווה כ-12-15 אחוזים מאוכלוסיית סוריה לפני המלחמה, היה בסיס התמיכה העיקרי של המשטר.

חאפז אל-אסד התכוון להעביר את הנשיאות לבנו הבכור, באסל, שהיה בנוי למנהיגות. עם זאת, מותו בטרם עת של באסל בתאונת דרכים ב-1994 אילץ את חאפז לקרוא לבנו השני, בשאר, רופא עיניים חסר ניסיון יחסית לקחת את המושכות. כאשר חאפז מת בשנת 2000, בשאר השתלט על הנשיאות, במשאל עם, עם 97% מהקולות - תוצאה צפויה ולא מפתיעה, בהתחשב בעובדה שאף אחד לא העז להתמודד מולו.

ב-1991 יצא בשאר אסד ללונדון להתמחות ברפואת עיניים, שם גם הכיר את אשתו אסמה שהגיעה ממשפחה סונית מחומס. היא נולדה וגדלה בבריטניה. לשניים שלושה ילדים: חאפז, זיין וכרים. בינואר 1994, בשאר נקרא אל אביו ואל הדגל וזמן קצר אחר כך כבר הוחל בהכשרתו כיורש. 

עלייתו של בשאר היתה בהתחלה אופטימית. רבים קיוו שהוא יביא רפורמות ופתיחות לעם הסורי שסבל משלטון אוטוריטרי. עם זאת, התקוות הללו התפוגגו במהירות. בשאר ירש לא רק את המערכת של אביו אלא גם את המעגל הפנימי של אביו, שהורכב ממנהיגים מזדקנים ששלטו במוסדות מרכזיים של המדינה מאז שנות ה-70.

שנותיו הראשונות של בשאר בשלטון התאפיינו בניסיונות להחליף את בעלי בריתו של אביו באנשי אמונו, שרובם השתייכו לאליטה של סוריה. בניגוד לקודמיהם, למעגל הפנימי של בשאר לא היו קשרים עממיים, מה שבידד את המשטר מהאוכלוסייה העממית של סוריה.

שלטונו של חאפז אל-אסד היה דיכוי מתמשך ואכזרי, האירוע הידוע לשמצה ביותר בשנת 1982 כאשר הצבא הסורי בלם התקוממות של האחים המוסלמים בעיר חמה. מספר ההרוגים היה בין 10,000 ל-40,000.

אלפי אסירים פוליטיים נשלחו על-ידו לכלא במשך שנים ללא משפט. קרב ההישרדות שניהל אסד האב היה כוחני, אלים וכלל חיסולים וטיהורים של מתנגדיו, הבן בשאר המשיך במורשת הרצחנית וביתר שאת.

הדיכוי נמשך תחת בשאר, והגיע לשיאו במרד האזרחים ב-2011 שסימן את כניסתה של סוריה לגל מחאות של האביב הערבי. מה שהתחיל כהפגנות שלוות בדרעא הידרדר למלחמת אזרחים בקנה מידה מלא לאחר שהמשטר הגיב בפעולות אלימות וטבח אזרחים. מאות אלפי סורים נרצחו על ידי המשטר בסיוע חיזבאללה רוסיה ואיראן.

בשבוע שעבר כוחות המורדים, בראש מילייצת היאת תחריר א-שאם, פתחו במתקפה חסרת תקדים, שהדהימה את המשטר לראשונה מזה שנים. הצבא הסורי נמלט והמורדים השתלטו על המדינה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!