ועדת הכספים החלה לדון בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת התקציב 2024

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (חמישי) דיון ראשון בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה-2024, ובהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה-2024.

יואב הכט, נציג אגף תקציבים באוצר ציין בפתח הדיון: "הצגנו בתקציב הראשון 3 הנחות: שהמלחמה מסתיימת בחציון הראשון של 2024, ההנחה לא התממשה. שהמלחמה נשארת בעיקר בחזית עזה, גם זו לא אומתה בסופו של דבר, והמציאות הייתה שונה. ההנחה השלישית שהסיוע האמריקני יגיע במלואו בשנת 2024, וגם כאן רק חלקו הגיע השנה והיתר יגיע  בשנים הבאות. אמרנו שככל שיהיו שינויים שנבוא עם בקשות נוספות. 

בתקציב הנוסף בספטמבר הוספנו כסף בעיקר לפינויים, ידענו כבר לומר שהסיוע האמריקני לא יגיע במלואו, אבל בגלל הדחיפות של מדיניות הפינויים היה לנו חשוב להביא את הכספים. חשבנו שנכון להגיש את התקציב הנוסף. כעת אנחנו מגיעים שוב שיש לנו תמונה לגבי הסיוע האמריקני והמבצע בצפון. 

בתקציב הנוסף אנחנו מבקשים 31 מיליארד לתקציב הביטחון, היתרה שאנחנו מבקשים עבור משרד הביטחון: רוב הסכום – 18 מיליארד ש"ח הוא בגין הסכום האמריקני שנדחה לשנים הבאות. בנוסף יש את העלויות של המלחמה – הצרכים הביטחוניים לצפון – 13 מיליארד ₪. בנוסף יש עוד 2 מיליארד ₪ לעלויות ריבית. תקרת הגרעון תהפוך ל-7.7%, 33 מיליארד ₪ תוספת היא תוספת גם לגרעון".

לשאלת חברי האופוזיציה מדוע הדיון מתמקד בסעיפים הספציפיים ולא בכלל סעיפי התקציב, בדומה לתקציב הנוסף הקודם, הסבירו נציגי האוצר ויועמ"ש הוועדה, כי בתקציב הקודם נפתחו ושונו כלל סעיפי התקציב, וכעת נפתחים הסעיפים הנידונים בלבד. מנגד ציינו חברי האופוזיציה כי במהלך השנה הוחלו גם שינויים תקציבים שונים במסגרת העברות תקציביות, וכי ייתכן שלשינוי בסעיפים מסוימים כעת יש השפעה על סעיפים נוספים 

ח"כ ולדימיר בליאק: "יכול להיות שיהיו השפעות על סעיפים נוספים, לכן אני מבקש שהדיון יהיה  במסגרת הדיונים של התקציב הנוסף הקודם. אתם מגישים את תקציב המדינה, תקציב המדינה הוא תקציב המדינה וראוי שיתקיים דיון במתכונת של תקציב המדינה ולא במסגרת העברות תקציביות".

ח"כ נאור שירי: "מגיע לפה התקציב כולו, לא מגיע סעיף ספציפי בלבד. יכולות להיות השלכות לסעיף מסוים על סעיפים אחרים, וזה יכול ליצור תקדימים לדיונים בתקציבים עתידיים, הם יביאו לפה שינויים על בסיס חצי שנתי או יותר".

נציג האוצר השיב לדברים כי: "התקציב הנוסף השני היה על  כל הסעיפים, עם פירוט של כל הסעיפים, נגענו בכל הסעיפים, אנחנו לא נכנסים למספר הדיונים של הכנסת, מבחינתנו פה אנחנו נוגעים בתקציב משרד הביטחון ובסעיף הריבית בלבד, בשוני מהתקציבים הקודמים בהם היה שוני במרבית הסעיפים בתקציב המדינה, אם לא בכולם". עוד ציינו באוצר כי תיקון של תקציב באמצע שנה אינו חיובי לעמדתם, וכי הם מגישים תקציב מקורי מתוך אמונה ורצון כי זה לא ישונה במהלך השנה: "אם יש שאלה על סעיף אחר משני הסעיפים שאנחנו משנים, הוא מפורט בצורה זהה לחוק התקציב הקודם, אם לא יאשרו את אחד הסעיפים הללו הוא יישאר כפי שהוא היה, הוא לא ישתנה". 

עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: יש הבדל בין להביא את התקציב כולו ולהחיל שינוי על מרבית או כל סעיפיו ולדון בו סעיף - סעיף, לבין מצב בו מביאים תיקון ספציפי, ולא משנים את כל מה שנבנה בוועדה. אתם יכולים להעלות כל שאלה שיש בה לעמדתכם כדי להבהיר את המצב העובדתי, אך המטרה כאן היא אך ורק לתקן 2 סעיפים". 

ח"כ בליאק: "אני משאיר לי את הזכות לשאול על סעיפים רלוונטיים בתקציב המדינה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אם אתה חושש מתקדים הוא מאוד רחוק אם בכלל אני לא זוכר הליך כזה של 4 תקציבים בשנה, לא היה דבר כזה, אבל יש הצדקה של מלחמה. הם לא רוצים לבוא לפה במהלך השנה, הם רוצים שהתקציב כפי שהוא מאושר לא ישתנה, אך השנה אינה דומה לאף שונה קודמת כידוע לכולנו". 

לגבי כספי הסיוע האמריקני, השיבה נציגת אגף תקציבים לחברי הכנסת ינון אזולאי וחמד עמאר כי: "התקציב האמריקני צפינו שיגיעו 8.7 מיליארד דולר בשנת 2024, בסוף יכולנו לממש רק 3.5 מיליארד דולר. 18 מיליארד ש"ח אמור להגיע בשנים הבאות לפי התנאי מימוש שסוכמו עם האמריקנים. לגבי תקציב 2025 שמנו בהוצאה מותנית בהכנסה 6 מיליארד ש"ח בהסתמך על הסיוע האמריקני, לקחנו הערכה שמרנית יחסית, בגלל העיכוב שקרה השנה. הצפי שיגיעו 6 מיליארד. לגבי ה-3 וחצי מיליארד הם כבר נמצאים פה, וצפויים להיות ממומשים עד סוף השנה. לקח זמן להגיע להסכמות עם האמריקנים לאיך יגיע הכסף, וגם ההליך בקונגרס היה ארוך". 

ח"כ ינון אזולאי: "לעניין ה-2 מיליארד ₪ לריבית, אנחנו יודעים לומר מה המניע של זה? דירוג האשראי, הלוואות נוספות, מה הסיבה?". 

גולן בדיחי, משרד האוצר: "קשה לפרק, הריבית היא מחיר של מוצר, לומר מה הוביל לכל רכיב זה ניתוח מורכב".

ח"כ שירי: "כמה שילמנו יותר? אחרי כל ההשפעות הכלכליות?".

בדיחי: "כעת לאחר המלחמה אנחנו צפויים לשלם כ-50.1 מיליארד ש"ח, לפני המלחמה חזינו שנשלם 45 מיליארד ₪". 

ח"כ יצחק פינדרוס: "עליות הריבית עלו בכל העולם, זה הרבה יותר משמעותי בתחשיב הזה מהדירוג. לפני כמה שנים לקחת הלוואה בריבית כמעט 0, היום אתה לוקח ב-6 אחוז. הורדת הדירוג השפיעה באחוז". 

ח"כ בליאק: "הניסיון לומר שהורדות הדירוג לא השפיעו נכשלו, ההשפעה תלך ותתעצם בשנים הבאות, הדירוג לא יעלה בקרוב".

הדיון בהצעות החוק צפוי להימשך בשבוע הבא. 

בהצעת החוק מוצע לתקן את החוק כך שבשנת 2024 הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה בסכום נוסף של כ-33.2 מיליארד ש"ח. להלן פירוט השינויים בתקציב 2024, עפ"י ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת:

בחודש מרץ 2024 אושר תיקון לתקציב לשנת 2024 שכלל תוספת של כ-70.4 מיליארד ש"ח לתקציב בעקבות הוצאות המלחמה ל-584 מיליארד ש"ח – כ-55 מיליארד ש"ח עבור הוצאות ביטחוניות וכ-15.5 מיליארד ש"ח עבור עלויות הקשורות במלחמה. במסגרת זו נקבעו בחוק "קופסאות" חד פעמיות בשיעור של 11.35% לגידול בהוצאות הביטחוניות ו-3.2% למימון ההוצאות האזרחיות. 

באוגוסט 2024 החליטה הממשלה על הגדלה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2024 בכ-3.4 מיליארד ש"ח. ההגדלה בתקציב נדרשה עבור הארכת משך הפינוי והסיוע למפונים בישובים בצפון ובדרום עד לסוף שנת 2024. בנוסף הוארכו גם מענקי סיוע למובטלים ומענקי עידוד חזרה לעבודה. בספטמבר 2024 תוקן החוק כך שהוגדלה ה"קופסה" למימון הוצאות אזרחיות משיעור של 3.2% ל-3.9%.כמו כן, חוקק חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד-2024, המפרט את החלוקה של התוספת התקציבית לפי משרדי ממשלה.

בהצעת החוק הנידונה כעת, מוצע לתקן את החוק כך שבשנת 2024 הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה בסכום נוסף של כ-33.2 מיליארד ש"ח. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הגידול בתקציב נדרש בגין שלוש סיבות עיקריות:

כ-18 מיליארד ש"ח נדרשים בכדי להחליף את כספי הסיוע האמריקאי, שכן על פי דברי הסבר, הסתבר כי כספי הסיוע האמריקאי שהיו אמורים להיות זמינים לשימוש כבר במהלך שנת 2024 צפויים להתעכב, כך שחלק מהסכום שסוכם עליו לא יהיה זמין לשימוש במהלך שנת 2024.

כ-13.4 מיליארד ש"ח נדרשים בשל התמשכות מלחמת חרבות ברזל וכן מבצע "חיצי צפון" בלבנון שדרשו גיוס מילואים בהיקפים נרחבים, ובכדי לממן את ההוצאות הצבאיות הנדרשות עקב כך.

כ-1.8 מיליארד ש"ח נדרשים בכדי לממן את הגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי.

בהתאם, לשם הגדלת התקציב בסכום האמור, מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה הציבורית, במסגרתו נקבעים יעדי הגירעון לשנת הכספים:

"הקופסה" למימון ההוצאות הצבאיות בשיעור של 11.35% תוגדל ל-17.8% ו"הקופסה" למימון ההוצאות האזרחיות תוגדל מ-3.9% ל-4.3%. בנוסף, מוסבר בדברי הצעת החוק, שבעקבות תחזית עדכנית מאוקטובר 2024 בדבר הכנסות המדינה ושיעור הצמיחה צפויה צמיחה נמוכה יותר – בשיעור של 0.4% בשנת 2024, ועל כן נדרש עדכון גם לכלל יעד הגירעון, המחושב כשיעור מהתוצר, כך שתקרת הגירעון תעלה מ-6.6% ל-7.7%.

התקציב, לפי כלל ההוצאה, בשנת 2024 היה 513.7 מיליארד ש"ח, ולאחר שלוש תוספות במהלך שנת 2024 עלה בכ-107 מיליארד ש"ח ל-620.7 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור מצטבר של כ-21%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!