אושרה בטרומית הצע"ח שתקשה על פתיחה בחקירות נגד ח"כים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב, לפיה לא יפתח הליך פלילי או אזרחי נגד חבר הכנסת – אלא אם 90 חברי כנסת קבעו שהמעשה שבגינו התבקש ההליך לא נעשה במילוי תפקידו של חבר הכנסת. מדובר בתיקון לחוק החסינות.

57 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 53 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.   

לעניין הליך אזרחי, כיום אם חבר הכנסת סבור כי המעשים הנזכרים בתביעה שהוגשה נגדו נעשו במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, הוא רשאי לטעון טענת חסינות בבית המשפט, ואם בית המשפט יקבל אותה – ההליך ייפסק. לפי הצעת החוק - לא ניתן יהיה לפתוח בהליך אזרחי נגד חבר הכנסת, אלא אם כן תשעים חברי הכנסת קבעו שהמעשה לא נעשה במילוי תפקידו; בהיעדר החלטה של תשעים חברי הכנסת למעשה לא ניתן יהיה לנהל הליך אזרחי כנגד חברי הכנסת.

לעניין הליך פלילי, כיום ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד חבר הכנסת, ואם מתברר כי המעשה הנחקר נעשה במילוי התפקיד - תעמוד לחבר הכנסת חסינותו המהותית ולא יוגש כתב אישום. אם חבר הכנסת סבור בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי המעשה נעשה במילוי התפקיד, הוא רשאי לבקש מהכנסת כי תקבע לו חסינות (דיונית) שתמנע את הגשת כתב האישום באותה כנסת. בנוסף, חבר הכנסת רשאי לטעון טענת חסינות בבית המשפט, ואם בית המשפט יקבל את הטענה – ההליך ייפסק. 

הצעת החוק מחזירה את הסמכות להחליט בדבר העמדה לדין לחברי הכנסת (שבוטלה בתיקון לחוק בשנת 2005) וכן קובעת כי יידרשו תשעים חברי כנסת לקבוע כי ניתן לפתוח בחקירה פלילית משום שהמעשה לא נעשה במילוי התפקיד. 

ח"כ טלי גוטליב ערכה בשבוע שעבר גילוי נאות במליאת הכנסת והודיעה כי בימים אליה מתנהלת נגדה תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי וכי פורסם בתקשורת על כך שנפתחה נגדה חקירה פלילית. עוד הבהירה כי ההסדר המוצע בהצעת החוק לא יחול על הליכים משפטיים תלויים ועומדים או על חקירות פליליות שנפתחו.  

לאחר מכן הציגה את הצעת החוק, ואמרה: "כתוב בחוק הקיים שיש לנו חסינות מוחלטת במסגרת מילוי תפקידנו. אבל היועצת המשפטית לממשלה מנסה ליצוק תוכן מהו מילוי תפקיד ומה לא. היא מודיעה על זימון חברי כנסת לחקירה פלילית בגין עבירות שיש חסינות מובהקת לגביהן. היחידים שיכולים לקבוע את מסגרת ההגדרה, מה נכלל במילוי תפקיד ומה לא – הם רק חברי הכנסת". 

שר המשפטים, יריב לוין אמר: "זה נושא רלוונטי שצריך להטריד את חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית ובמיוחד את אלו שנמצאים בקצוות הקשת הפוליטית, משני צדי הבית, כי הרבה פעמים יותר קל להצר את צעדיהם. הצעת החוק הזו היא גולמית ומצריכה ליבון ודיון מעמיק והתאמות משמעותיות, אבל היא באה להצביע על מצב שאי אפשר לקבלו והוא מסוכן לדמוקרטיה שלפיו מוצרים צעדיהם של חברי כנסת ונבחרי ציבור באופן שרירותי שהולך ומעמיק ולבסוף יפגע בכולם פה".

עוד הוסיף לוין: "החסינות היא במהותה לא עניין אישי של חבר כנסת, אלא מוסדית. החסינות נועדה להגן על הכנסת מפני מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק. המצב האבסורדי שהולך ומתקבע, לפיו המילה האחרונה בסוגיית החסינות ניתנת לבתי המשפט – חותר תחת כל רעיון החסינות. החסינות זה דבר שצריך להישאר בידי המוסד משום שהיא נועדה להגן על הכנסת מפני המערכות האחרות, אחרת מה ההיגיון בה?". 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, קובע חסינות מובהקת ומוחלטת לחבר הכנסת מפני הליך פלילי או אזרחי בשל מעשה או אמירה במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו. אלא שבתי המשפט במשך השנים אפשרו הגשת תביעות נגד חברי כנסת, ושאלת החסינות נקבעה על ידי בית המשפט בהתייחס לקביעה באם הנטען בתביעה נעשה במילוי או למען מילוי תפקידו של חבר הכנסת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!