פסק הדין התקדימי של המחוזי ת"א לטובת מבקשי המקלט

השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבעה כי על המדינה להשוות את מעמדם של בני זוגם של מבקשי מקלט לאלה של מבקשי המקלט עצמם, גם אם הקשר ביניהם נוצר בישראל. השופטת קבעה כי סעיף 1ז לנוהל מבקשי מקלט, אינו חוקי. 

לא מדובר בפעם הראשונה שבה השופטת אגמון גונן מצדדת בעמדתם של פליטים ומבקשי מקלט בישראל ובשנים האחרונות היא פרסמה שורה של פסקי דין שכאלה, שחלקם כבר עוררו סערה. 

מדובר בערעור שהגישו לבית המשפט ארבע משפחות של מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה.

מבקשי מקלט הם מי שנמצא בישראל והגיש בקשה לקבלת מעמד פליט (בקשת מקלט) מכוח אמנת הפליטים, ונוהל הטיפול במבקשי מקלט. בקבוצה זו נכללים גם אזרחי סודן ואריתריאה שהגישו בקשות מקלט. 

סעיף 1ז לנוהל מבקשי מקלט קובע כי בן או בת זוג של מבקש מקלט לא יגורשו מישראל. הסעיף מסייג וקובע כי כלל זה לא יחול על בני זוג שהכירו בישראל. 

את הערעור הגישו ארבע משפחות של מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה, שהכירו בארץ בנות או בני זוג, שאינם בעלי מעמד קבע בישראל, ובשלושה מתוך ארבעת המקרים גם נולדו להם ילדים משותפים. בקשתם היא להישאר בישראל כמשפחה עד שתוכרע בקשת המקלט של בן או בת הזוג מבקשי המקלט. לשם כך הם מבקשים כי בני הזוג והילדים יזכו לאותו מעמד בו הם אוחזים, ולאותו פרק זמן, היינו, עד שתדון ותוכרע בקשת המקלט שלהם לגופה. 

משרד הפנים, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, מבקש להרחיק את בן או בת הזוג של מבקשי המקלט, כיון שעל פי נוהל של הרשות, האפשרות לחיות יחד בישראל, עד להכרעה בבקשת המקלט, שמורה לזוגות שהכירו טרם הגעתם לישראל (ולפליטים שבקשת המקלט שלהם התקבלה והוכרו ככאלה). 

"ההבחנה היחידה שקובע נוהל מבקשי מקלט בשאלה אם מבקש מקלט (להבדיל ממי שהוכר כפליט), יזכה לחיות לצד בן או בת זוגו שעה שבקשת המקלט שלו נבחנת הוא מקום יצירת הזוגיות", כתבה השופטת. "זאת, כאשר בקשות המקלט תלויות ועומדות שנים רבות לפני הרשות ללא הכרעה (בשלושה מהמקרים שלפניי, קרוב או למעלה מעשור), המערערים טוענים כי הנוהל אינו חוקי שכן הוא פוגע שלא כדין בזכותם לחיי משפחה ובטובת ילדיהם, ודינו בטלות".

עוד הוסיפה השופטת מיכל אגמון גונן: "במהלך תקופה ארוכה זו, בה נמנעת הרשות מלהכריע באלפי בקשות מקלט התלויות ועומדות לפניה, היא מונעת מהם לקבל זכויות אשר מי שמוכר כפליט זכאי להן, בין היתר לחיות עם משפחתם בישראל. אי הכרעה בבקשות המקלט היא זו המותירה את מבקשי המקלט במעמד זה, נעדרי זכויות כמעט, ומונעת מהם להגיע למעמד של פליטים מוכרים הזכאים לתושבות ארעית. הכרעה שהרשויות נמנעות מלקבל".

"מהערעורים שלפניי עולה תמונה עגומה של הפרה ארוכת שנים של זכויות מבקשי מקלט בישראל בהקשרים שונים, ובפרט בכל הנוגע לחיי משפחה וטובת ילדיהם. אין לאפשר עוד למדינה להימנע מהענקת הזכויות הניתנות באמנה לפליטים, על ידי הותרתם במעמד מבקשי מקלט מרגע הגעתם לישראל, ללא דיון והכרעה בבקשות המקלט לאורך שנים כה רבות".

בסופו של דבר כאמור, קבעה השופטת כי על המדינה להשוות את מעמדם של בני הזוג למעמדם של מבקשי המקלט ולאפשר להם לחיות יחד בישראל ואף הטילה על המדינה את הוצאות המערערים בסך של 80 אלף שקלים. המדינה צפויה לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!