תלמיד הישיבה החזיק סכין - וזוכה בבית המשפט
הבחור טען כי הסכין משמשת אותו להגנה עצמית, בהיותו תלמיד ישיבה ברובע המוסלמי בירושלים, ובית המשפט זיכה אותו
- אלי שלזינגר
- י' אדר התשע"ה
צלם:shutterstock
בית משפט השלום בתל אביב זיכה תלמיד ישיבה תושב הרובע מעבירה של אחזקת סכין.
הנאשם (תושב ירושלים) עוכב בידי מאבטח מטעם רכבת ישראל בתחנת הרכבת ברח' ארלוזורוב בתל-אביב לאחר שבתיקו האישי נמצאה סכין מתקפלת. באופן מקרי, במקביל לנאשם וללא כל קשר עמו, עוכבה במקום קצינה בחיל הים, שאף ברשותה נתגלה סכין דומה. צוות סיור משטרתי הוזעק לתחנת הרכבת והסייר שוחח עם שני החשודים. הקצינה טענה כי את הסכין שברשותה היא קיבלה מחיילים אמריקאים והוסיפה שהסכין משמשת אותה על ספינות חיל הים. לעומת זאת הנאשם, המנהל אורח חיים חרדי, טען כי הוא לומד בישיבה ברובע המוסלמי בירושלים ונושא את הסכין לצורך הגנה עצמית. לאחר השיחות האמורות הקצינה שוחררה לדרכה, והסכין שנתפסה ברשותה הוחזרה לה. להבדיל, הנאשם עוכב, הועבר לחקירה בתחנת משטרה ולאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום.
בהתייחס לטענות ההגנה ציין בית המשפט כי אין זה סביר שדווקא במקום רגיש כמו שדה תעופה בינלאומי נמנעת המשטרה מהתערבות, אך אינה נמנעת מכך במקומות רגישים פחות כגון תחנת רכבת. על אחת כמה וכמה אין זה סביר שכל סוגיית ההתערבות המשטרתית, וההליכים המשפטיים העשויים להינקט בעקבותיה, מושארת הלכה למעשה לשיקול דעתם של המאבטחים, אשר ברצותם יעכבו אדם (החשוד בעיניהם) ויזמנו משטרה וברצותם – יימנעו מכך.
כבוד השופט אבינור מציין כי היעדר ההנחיה בחוק אינו פוטר את התביעה המשטרתית מלגבש מדיניות ברורה וקוהרנטית בכל הקשור להעמדה לדין על סמך חפצים שנתפסו על ידי מאבטחים שהוסמכו מכוח חוק הסמכויות - בהיעדר מדיניות תביעתית ברורה ההחלטה בפועל נותרת במידה רבה בידי מאבטחים הנמצאים בשטח (אשר אינם בהכרח עובדי ציבור ואינם פועלים באופן אחיד).
לעניין חיפוש בלתי חוקי לא הוכחה טענת המאשימה כי החיפוש על הנאשם ובכליו נערך על ידי מאבטח מוסמך כדין.
ביחס לאכיפה בררנית האבחנה שנעשתה על ידי השוטר בין הקצינה לבין הנאשם, לא נעשתה בהתאם למהות המעשה אלא על פי מהות העושה. אבחנה זו היא אבחנה פסולה (גם כאשר מדובר בעניינה של קצינה הראויה לאהדה) העולה כדי אכיפה בררנית. נוספים לכך הקשיים הנובעים משיקול הדעת הנרחב שניתן בפועל למאבטחים כאשר לדברי המאבטח עצמו השוטרים מוזמנים אך "בהתאם לנסיבות". המסקנה המתבקשת היא כי דינו של הנאשם הוא לזיכוי גם מהטעם של אכיפה בררנית.
לאור הצורך בגיבוש מדיניות תביעה ברורה וקוהרנטית בתיקים כגון אלה, הורה בית המשפט לב"כ המאשימה להעביר עותק מהכרעת דין זו לעיון ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל.
הנאשם (תושב ירושלים) עוכב בידי מאבטח מטעם רכבת ישראל בתחנת הרכבת ברח' ארלוזורוב בתל-אביב לאחר שבתיקו האישי נמצאה סכין מתקפלת. באופן מקרי, במקביל לנאשם וללא כל קשר עמו, עוכבה במקום קצינה בחיל הים, שאף ברשותה נתגלה סכין דומה. צוות סיור משטרתי הוזעק לתחנת הרכבת והסייר שוחח עם שני החשודים. הקצינה טענה כי את הסכין שברשותה היא קיבלה מחיילים אמריקאים והוסיפה שהסכין משמשת אותה על ספינות חיל הים. לעומת זאת הנאשם, המנהל אורח חיים חרדי, טען כי הוא לומד בישיבה ברובע המוסלמי בירושלים ונושא את הסכין לצורך הגנה עצמית. לאחר השיחות האמורות הקצינה שוחררה לדרכה, והסכין שנתפסה ברשותה הוחזרה לה. להבדיל, הנאשם עוכב, הועבר לחקירה בתחנת משטרה ולאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום.
בהתייחס לטענות ההגנה ציין בית המשפט כי אין זה סביר שדווקא במקום רגיש כמו שדה תעופה בינלאומי נמנעת המשטרה מהתערבות, אך אינה נמנעת מכך במקומות רגישים פחות כגון תחנת רכבת. על אחת כמה וכמה אין זה סביר שכל סוגיית ההתערבות המשטרתית, וההליכים המשפטיים העשויים להינקט בעקבותיה, מושארת הלכה למעשה לשיקול דעתם של המאבטחים, אשר ברצותם יעכבו אדם (החשוד בעיניהם) ויזמנו משטרה וברצותם – יימנעו מכך.
כבוד השופט אבינור מציין כי היעדר ההנחיה בחוק אינו פוטר את התביעה המשטרתית מלגבש מדיניות ברורה וקוהרנטית בכל הקשור להעמדה לדין על סמך חפצים שנתפסו על ידי מאבטחים שהוסמכו מכוח חוק הסמכויות - בהיעדר מדיניות תביעתית ברורה ההחלטה בפועל נותרת במידה רבה בידי מאבטחים הנמצאים בשטח (אשר אינם בהכרח עובדי ציבור ואינם פועלים באופן אחיד).
לעניין חיפוש בלתי חוקי לא הוכחה טענת המאשימה כי החיפוש על הנאשם ובכליו נערך על ידי מאבטח מוסמך כדין.
ביחס לאכיפה בררנית האבחנה שנעשתה על ידי השוטר בין הקצינה לבין הנאשם, לא נעשתה בהתאם למהות המעשה אלא על פי מהות העושה. אבחנה זו היא אבחנה פסולה (גם כאשר מדובר בעניינה של קצינה הראויה לאהדה) העולה כדי אכיפה בררנית. נוספים לכך הקשיים הנובעים משיקול הדעת הנרחב שניתן בפועל למאבטחים כאשר לדברי המאבטח עצמו השוטרים מוזמנים אך "בהתאם לנסיבות". המסקנה המתבקשת היא כי דינו של הנאשם הוא לזיכוי גם מהטעם של אכיפה בררנית.
לאור הצורך בגיבוש מדיניות תביעה ברורה וקוהרנטית בתיקים כגון אלה, הורה בית המשפט לב"כ המאשימה להעביר עותק מהכרעת דין זו לעיון ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות