היועמ"שית בעתירה חריגה נגד בית הדין הרבני: "אין לו סמכות"

באופן חריג, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, עתירה לבג"ץ נגד בית הדין הרבני הגדול, בדרישה לבטל פסק דין של בית הדין שקבע שיש לביה"ד סמכות לדון בהקדשים.

היועצת המשפטית לממשלה טוענת בעתירה כי בית הדין אינו מוסמך לדון בהקדשות אשר נוצרו לפני בית הדין השרעי בתקופה העות'מנית על ידי לא מוסלמים וכי הסמכות לדון בהקדשות אלה נתונה לבתי המשפט המחוזיים.

בנוסף, היועמ"שית זועמת על הממונה על ההקדשות הדתיים בבתי הדין, שפתחה בהליך בבית הדין הרבני נגד המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, ללא קבלת היתר מראש מהיועמ"שית. 

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי לממונה על ההקדשות אין סמכות לעשות זאת והדבר נעשה בניגוד לעיקרון לפיו "המדינה מדברת בקול אחד". 

בפסק הדין שנגדו עתרה היועצת, אישר בית הדין הרבני הגדול את פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו. בית הדין קבע כי לממונה על ההקדשות בבתי הדין הרבניים יש סמכות להגיש הליך זה נגד היועצת המשפטית לממשלה, וזאת ובניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה. בפסק דין זה אישר בית הדין הרבני הגדול את פסיקת בית הדין הרבני האזורי שקבע כי הכללים שלפיהם "המדינה מדברת בקול אחד" אינם חלים על בית הדין הרבני. כמו כן נקבע, לגופו של עניין, כי ההקדש שבמחלוקת הוא הקדש דתי שהסמכות לדון בו נתונה לבית הדין הרבני.

כאמור, כנגד פסק דין זה של בית הדין הרבני, טוענת היועמ"שית בפני בג"ץ, כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות, בשל קביעתו כי הדיון בהקדשות מושא העתירה מצוי בסמכותו של בית הדין הרבני, בניגוד לפסיקות בג"ץ בנושא.

בנוסף, לטענת היועמ"שית בית הדין שגה בקביעה לפיה בקשת הממונה על ההקדשות, אשר הוגשה בין היתר גם נגד היועצת המשפטית לממשלה, הוגשה בסמכות. "בקביעתו זו דן והכריע בית הדין בהליך שנפתח בחוסר סמכות, שעה שהממונה, שהיא עובדת מדינה, הגישה הליך משפטי נגד היועצת המשפטית לממשלה, שהנחיותיה המשפטיות מחייבות אותה. כל זאת ללא אישור מפורש לכך מהיועצת המשפטית לממשלה, ובניגוד לפסיקתו המושרשת של בית משפט נכבד זה לפיה "המדינה מדברת בקול אחד", שחלה בכלל הערכאות השיפוטיות, לרבות לפני בית הדין הרבני. בכך הכרעת בית הדין ניתנה ללא סמכות ובניגוד להוראות הדין", נכתב בעתירת היועצת לבג"ץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!