בשנת 2005 נפל דבר בישראל • שר השיכון שבנה בתי כנסת לרפורמים

המשך תחקיר 'בחדרי חרדים': בימיו הקצרים כשר השיכון, סייע בוז'י הרצוג לרפורמים ולקונסרבטיבים, על רקע קשריו המיוחדים עמם.

פחות משנה, כיהן יו"ר המחנה הציוני' יצחק בוז'י הרצוג כשר השיכון, אך בתקופה זו הצליח לחולל נזק כבד ובלתי הפיך לסטטוס קוו הדתי בישראל, כאשר לראשונה בהיסטוריה של המדינה, אישר הקצאת ומימון מבני דת לרפורמים ולקונסרבטיבים. מאז קבע בג"צ, שאין לשנות את התקדים שקבע הרצוג.

ב-10 בינואר 2005, עם הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלת שרון השניה, מונה יצחק בוז'י הרצוג לשר השיכון - עד לפרישתה של מפלגתו ביום ה-21 בנובמבר 2005.

בימיו התחולל מהפך בכל הקשור לתמיכת המדינה בבתי הכנסת לזרמים הלא אורטודוקסיים. כבר
זמן קצר לאחר מינויו ביום 4.1.05. פנתה המפלגה הרפורמית אל השר ובו התבקש להקצות מבני דת לקהילות הלא אורתודוכסיות.

ביום 31.1.05 השיבה הגב' חמדה דהן, ממונה פיתוח מבני דת במשרד השיכון, כי "בימים אלה עמל משרד השיכון על גיבוש תבחינים לחלוקת התקציב לבניית בתי כנסת".



באדיבות בוז'י: מבנה בית הכנסת הרפורמי בזכרון יעקב. צילום: גוגל


ואכן הפנייה עשתה פירות: זמן קצר לאחר מינויו בפברואר שנת 2005, הוזמן הרצוג לוועידת התנועה המסורתית בישראל. נבצר ממנו להגיע ובמקום זאת כתב לבאי הועידה וליו"ר התנועה אהוד בנדל, מכתב אשר תוכנו פורסם באתר ערוץ 7, בתאריך 25/2/2005.

בפתח המכתב הבטיח השר כי "יפעל להקצאת מבנים לתנועה", וכי "משרד הבינוי והשיכון יפעל בהגינות ובשוויון בכל הקשור להקצאת מבני דת".

כך גם, ציין הרצוג את הזיקה ההדוקה בינו לתנועה המסורתית: "קשר מיוחד נרקם ביני לבין התנועה המסורתית מזה שנים", כותב הרצוג, "ובמיוחד מאז סייעתי בפתרון בעיית התפילה של חברי התנועה על ידי הקצאתו של אתר קשת רובינסון לצורך כך.

"כמו אז גם כיום אני מאמין במציאת פתרונות הוגנים שיאפשרו לכל אדם להביע את אמונתו ובקידום הסובלנות בין כל חלקי העם", מסיים המכתב.



ואכן, הפנייה וההבטחה עשתה פרי, והרצוג במהירות מפליאה, מימש את ההבטחה ששינתה את פני הדברים במדינה.

נפל דבר בישראל
השתלשלות הדברים המלאה כולל המסמוך המדוייק נכללו בעתירה שהגישו התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית לבג"ץ בתאריך 24 לדצמבר 2006. וכך מתוארת השתלשלות הדברים בפנייה לבג"ץ.

ביום 19.5.05 פנה עו"ד גלעד קריב, יו"ר התנועה הרפורמית אל מנכ"ל משרד השיכון במכתב, אליו צורפה טבלה שפירטה את מצבן של שמונה קהילות התנועה, להן דרושה מבנה.

בחודש יוני 2005 פורסם חוזר מנכ"ל משרד השיכון. בחוזר צוין כי "בשנת 2005 החליט משרד השיכון כי תקציב פיתוח מבני דת ייועד לבניית מקוואות חדשים, שיפוץ מקוואות וכן בתי כנסת יבילים". כאשר בו צויין לראשונה כי "הקצאות של בתי כנסת יעשו באופן שיתן מענה למקום תפילה בישוב לכל הזרמים, כגון: אורתודוקסים, רפורמים וכו'".

חלוקת בתי הכנסת היבילים נקבעה על פי תבחינים של נחיצות והתייחסה לבקשות של הקהילות הרפורמיות במודיעין, זכרון יעקב, קרית טבעון, מטה יהודה, נהריה וכן הקהילות הקונסרבטיביות בכפר ורדים ומודיעין.



באדיבות בוז'י: מבנה דת לקהילה הרפורמית במודיעין. צילומסך דף הבית של הקהילה.


ביום 7.9.06 הודיע אריה בר, מנכ"ל משרד השיכון, לרפורמים כי הוחלט להקצות 2 מבני דת במודיעין - לבית כנסת רפורמי ולבית כנסת קונסרבטיבי. כך גם הוקצה מבנה לבית כנסת רפורמי בצור הדסה, זכרון יעקב וקרית טבעון. "בתי כנסת אלה קיבלו העדפה מתקנת ונכללו בתכנית", ציין המנכ"ל.

הייתה זו הפעם הראשונה בה הכירה המדינה בזכותן של התנועות להקצאות ומימון מבני דת,

לאחר זמן קצר פרש בוז'י מהמשרד. השרים שבאו אחריו ניסו לעצור את הסחף ואת הפגיעה הקשה בססטוס קוו, אך הדבר כבר היה בלתי אפשרי.

כאשר משרד השיכון, ולאחריו משרד הדתות, לעכב את ביצוע ההחלטה פנו שתי התנועות לבג"ץ שדרש מהמדינה לקיים את החלטתו של הרצוג.

הנוהל מאז חייב את המדינה.

בכל הקשור להקצאות מבני דת נאלץ משרד השיכון להכיר בזכותן של התנועות הללו ליחס דומה ואף מועדף למבני דת.



באדיבות בוז'י: מבנה דת לקהילה הרפורמית בצור הדסה. צילום: באדיבות הקהילה.


תחת חסותו ובהתבסס על עזרתו המוקדמת, של הרצוג, גם הוקם בית הכנסת הרפורמי הראשון בארץ במימון מלא של המדינה בעיר מודיעין לקהילת 'יזמ"ה' הרפורמית.

תגובתו של הרצוג טרם התקבלה, היא תפורסם לכשתתקבל.

ניסיונות הבלימה של ש"ס
בשנת 2006, עם הקמת הממשלה החדשה, הועבר תקציב פיתוח מבני דת ממשרד השיכון לרשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה.

מי שהיה אחראי על התחום היה השר יצחק כהן מש"ס, שניסה לבלום את ההקצאות. הקריטריונים שקבעה הרשות הארצית לחלוקת מבני דת לאותה שנה, תחת אחריותו שבו לקריטוריונים המקובלים, כפי שהונהגו עד לבואו של הרצוג.

השר כהן ניסה באמצעים שונים ובייעוץ משפטי צמוד להשתמט מההתחייבות שנתן שר השיכון הרצוג.

התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות זעמו ופנו לבג"צ, והגישו עתירה בתאריך תאריך 24 לדצמבר 2006.






תלונה רפורמית נגד שר הדתות. אתר Ynet


בסופו של דבר נאלץ משרד הדתות ומשרד השיכון להתייישר עם ההוראה המוקדמת של הרצוג. נעשו מספר ניסיונות עיכוב נוספים ביוזמת שרי ש"ס שלא צלחו.

המבנים היבילים סופקו לקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות כאשר הראשון שבהם סופק לקהילה הרפורמית במודיעין. לאחר מספר שנים נבנה, גם זה במימון המדינה, מבנה של קבע במודיעין.

עם העלאת הטענות בתחקיר על קשריו של הרצוג עם הרפורמים, נמסרה תגובה מטעם לשכת הרצוג כי: "לצערנו הדברים והפרטים שצוטטו ותוארו בכתבה מלאים עיוותים ואינם תואמים את עמדתו של הרצוג ולא את עמדת המחנה הציוני. ועמדותיו בנושא ידועות ומפורסמות ברבים".

לאחר תגובה זו סירבו בלשכת הרצוג להוסיף דבר ונמסר כי יש להסתפק בה.

העתירה לבג"ץ של התנועות הרפורמיות והקונסורבטיביות. 24.12.06

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!