וצוויתי את ברכתי: ה'מופת' של מטע התפוחים

כולנו מכירים ויודעים לספר את סיפורי הגבורה והניסים המופלאים שאירעו אצל שומרי שמיטה מלפני שנים רבות. אך מסתבר שגם בימינו בשנת השמיטה הנוכחית מתרחשים ומתקיימים סיפורי פלא הממחישים את קיום ההבטחה של "וציוויתי אתת ברכתי".

הסיפור הנוכחי התחיל לפני למעלה מחודש, במטע עצי התפוח שמסר אמנון מישוב יסוד המעלה בגליל העליון לרשות אוצר בית דין בראשות הגר"י אפרתי לא נשרו העלים, תופעה מוכרת בחקלאות שהתרחשה גם במטעים של השכנים.

נשירת העלים מלמדת על תרדמת החורף של העץ והעלים הנושרים בעצם מנקזים את הרעלים והפסולת שנוצרו בעץ במשך השנה ומנקים אותו לקראת השנה הבאה.

בעצים בהם העלים לא נשרו, העץ מניב גם כמות פחותה בהרבה. הטיפול הנדרש בעץ הוא ריסוס של העלים שגורם לנשירה - פעולה המוגדרת כ"מלאכותית" לניקוז פסולת העץ.

וכך, אחרי שכל בעלי המטעים מסביב ריססו את העצים על מנת להשיר את העלים. ביקרו רבני בית הדין במטעים ב"יסוד המעלה" סקרו את המטע והביעו הסכמה עקרונית המתירה גם לאמנון לרסס את העלים על מנת לגרום לנשירתם.

אך, אמנון שקשה היה לו לעשות מלאכת ריסוס בשנת השמיטה ביקש לדחות את ביצוע הריסוס בפועל..

והנה הגיע השלג ואיתו גל קור קיצוני – זקני 'יסוד המעלה' אינם זוכרים מתי היה הפעם האחרונה שירד אצלם שלג. אך, בשבוע האחרון זכתה יסוד המעלה למנת שלג במשך כשעתיים שלימות [יסוד המעלה היא מושבה הנמוכה ביחס לכל האזור] – הפתעה גדולה.

השלג ליטף את העצים, ועטף את העלים, גל הקור הפיל בבת אחת תרדמת חורף עמוקה על העצים ועם הליטוף גם הגיע המתנה, השלג נמס ואיתו ביחד נשרו כל העלים בסייעתא דשמיא.

באוצר בית הדין של הגר"י אפרתי מציינים כי "משמים ריססו את העץ ש"שומר שמיטה", "באופן טבעי" לעומת כל המטעים שריססו."

סוף דבר - המטע שהושבת בשמיטה יניב פרי בכמות ובאיכות גדולה הרבה יותר לעומת המטעים שלא שמרו שמיטה וטיפלו "כרגיל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!