דניאל שרעבי, שחילץ עשרות מהטבח בעוטף, קיבל את אות דוד המלך

במהלך הכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) לציון ליל הבדולח שנערך אתמול בקרקוב ובמחנה ההשמדה אושוויץ, התקיים ערב זיכרון מרגש שבמהלכו הוענקו אותות הוקרה על גבורה ועשייה. דניאל שרעבי, ניצול טבח פסטיבל המוזיקה נובה, קיבל את אות דוד המלך והצהיר כי "לעם היהודי יש זכות להתקיים, לבנות מחדש ולקוות".

דניאל יחד עם אחיו נריה מצאו עצמם בקרב מול מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר, מאחורי טנק פגוע. יחד עם יוני על קו הטלפון, קצין צה"ל שהכיר דניאל במהלך שירותו הצבאי כחובש, הם ניהלו קרב יריות, טיפלו בפצועים - והצילו עשרות אזרחים שהסתתרו שם.

אות שלמה המלך הוענק לכומר דומיסאני וושינגטון, שהשווה את האיום של הרפובליקה האסלאמית של איראן לרייך השלישי של ימינו, וציין כי "הציונות אינה רק תנועה פוליטית אלא סמל להתחדשות ולחיים".

הרב מנחם מרגוליןצילום: יואב דודקביץ

במהלך הכנס יו"ר האיגוד, הרב מנחם מרגולין קרא לממשלות אירופה להכריז על מצב חירום דחוף למשך שישה חודשים על מנת לטפל בעלייה המדאיגה באנטישמיות.

הכנס מתמקד השנה בתופעה החמורה של אנטישמיות בקמפוסים ובמערכות החינוך ברחבי היבשת וידון בדרכים האפקטיביות לצמצום ומלחמה בתופעה הבזויה מתקיים במעמד שרים, חברי פרלמנט דיקני אוניברסיטאות וסטודנטים ומתריע על ההיקף הגובר של התנכלויות לסטודנטים יהודים - גם מצד אנשי סגל בכירים

בכנס ציין יו"ר האיגוד, הרב מנחם מרגולין כי: "שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה היו מזדעזעים אילו ראו את מצבה הנוכחי של אירופה, שבה מנהיגים ממשיכים להצהיר "לעולם לא עוד", בעוד המציאות מצביעה על כך שהיבשת צועדת שוב בנתיב אפל". הוא הדגיש את ההתקפות הגוברות על יהודים ברחובות ואת האכיפה הרופפת של הרשויות המאפשרת לתוקפים לחמוק מעונש או לקבל גזרי דין קלים.

הכינוס באירופהצילום: יואב דודקביץ'

לדבריו, חופש הביטוי מנוצל להסית לשנאה ולרצח ומלבה ישירות את גל האנטישמיות. הרב מרגולין קרא להנהגת צעדים דחופים, ביניהם חקיקה מחמירה נגד דברי שנאה והסתה, רגולציה של הפגנות ציבוריות, תגבור האבטחה באזורים יהודיים והקצאת משאבים משפטיים ייעודיים לטיפול במקרים אלה. לטענתו, על הממשלות להעניק לקהילות היהודיות הגנה מוגברת שתשקף את חומרת המצב ולשלב זאת עם צעדים נוספים שיחזקו את הערכים הדמוקרטיים של אירופה.

תחום החינוך תפס מקום מרכזי בדיוני הסימפוזיון, כאשר פרופסור כריסטר מאטסון, מומחה לתהליכי רדיקליזציה, הדגיש כי אנטישמיות אינה עוסקת ביהודים עצמם אלא בפנטזיות של אנטישמים, שתמיד מוצאים דרכים להציג את היהודים כמי שמגלמים את הרוע באותה תקופה היסטורית. לדבריו, עלינו לחנך את הדור הצעיר לסובלנות, אחרת הם יגדלו כשהם מדברים בשפת השנאה. חבר הפרלמנט היווני פטרוס פפאס הוסיף כי החינוך חייב להשתנות ולהתאים את עצמו למציאות של ימינו כדי לטפל בפערים החברתיים ולחזק זהות אירופית משותפת.

נושא נוסף שעלה לדיון היה המציאות המורכבת של סטודנטים יהודים באוניברסיטאות באירופה. אמילי זרביב, נשיאת איחוד הסטודנטים היהודים בצרפת, תיארה כיצד אנטישמיות קיבלה לגיטימציה מצד דמויות ציבוריות שאירחה אוניברסיטת סיאנס פו, והעבירה מסר ברור לסטודנטים היהודים שהם אינם רצויים. אוראל טובלם, סטודנט בקינגס קולג' בלונדון, הוסיף כי הזכות של סטודנטים ציונים להביע את אמונתם ללא חשש צריכה להיות מוגנת בדיוק כמו כל אמונה אחרת. המשתתפים קראו לאוניברסיטאות לאמץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA ככלי הכרחי למאבק בשנאה בקמפוסים.

ראש עיריית בודפשט, גרגיי קראצ'וני, הדגיש בנאומו את הסכנה שבאדישות וציין כי המענה הטוב ביותר לאנטישמיות הוא בניית חברות מכילות ושוויוניות. חבר הפרלמנט הגרמני פרנק מולר-רוזנטריט הציע להעמיק את החינוך לשואה ולהפוך ביקורים באתרים כמו אושוויץ לחובה כחלק מהמאבק בדעות קדומות.

לקראת סיום הסימפוזיון דנו המשתתפים בדרכים להפוך את התרבות היהודית לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של ערי אירופה. ראש עיריית לייפציג, בורקהרד יונג, שיתף כי בעירו פועלים לשלב את התרבות היהודית כחלק מהזהות המקומית. שרה וטגרן, חברת מועצת העיר מאלמו, ציינה יוזמות בין-דתיות בבתי ספר המשלבות רבנים, כמרים ואימאמים כדי לקדם חיים משותפים ולעצור את מגמות השנאה.

בסיום האירוע חזר הרב מרגולין על הקריאה הדחופה שלו ואמר כי זהו לא רק מאבק של הקהילה היהודית אלא מאבק על נשמתה של אירופה כולה. הוא הדגיש כי "לעולם לא עוד" הוא לא רק סיסמה, אלא מציאות שדורשת פעולה כאן ועכשיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!