האמת, איתמר בן גביר בתחקיר הצליח לבלבל אותי | טור דעה

הסיפור הבא התרחש הרבה לפני השבעה באוקטובר. ישבתי באחת המסעדות בירושלים. לפתע נכנס זוג - בעל ואישה. הבעל חבש כיפה סרוגה לבנה גדולה, לבש חליפה קצרה, והאישה עטתה כיסוי ראש - מטפחת ענקית ואופנתית. שניהם נשאו נשק, מה שהסגיר את זהותם כדתיים לאומיים קיצוניים ואת היותם לכאורה מתיישבים הגרים בקו הגבול.

ישבתי שם כבר כמה דקות וידעתי שבמסעדה זו השירות ניתן בידי ערבים. היה לי מעניין לראות כיצד יתייחס זוג המתנחלים לעובדה זו. עקבתי אחר הנעשה - בינינו, מה יש כבר לעשות במסעדות מעבר להתבונן בשולחנות אחרים ולרכל עליהם?!

המארח במסעדה קיבל את הזוג והוביל אותם לשולחן שהוכן עבורם. הם היו חייכנים וסובלניים. בדרך הם אמרו שלום לכל הסועדים. הזוג התיישב. המלצר ניגש לשולחנם, הניח להם תפריט - לא היה צריך להיות מומחה שפה כדי לזהות שמדובר במלצר ממוצא ערבי. לתדהמתי ראיתי שהבעל הסרוג קם להתחבק עם המלצר. התברר שהייתה להם היכרות מוקדמת - הוא מבקר שם דרך קבע, והיותו של המלצר ערבי אינו מרתיע אותו. הזוג הזה לא היה אחר מאיתמר ואיילה בן גביר.

"לא סתם רץ איתמר בן גביר לבית המשפט למנוע את פרסום התחקיר הזה. הוא מכיר היטב את עצמו, את יועציו, את שיקוליו, את קבוצת הוואטסאפ שלו. הוא יודע מצוין מה כתוב שם..." - כך פתח השבוע העיתונאי רביב דרוקר בדרמטיות את תוכניתו 'המקור' בערוץ 13, תחקיר על השר לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר.

לפי הפרומו ופתיחת התוכנית, נשמע שיש לדרוקר סיפור סופר פלילי, "הסודות של בן גביר" - הקלטות, שיחות, התכתבויות וואטסאפ - הכול נחשף שם - הוא הולך להפיל את השר. צפיתי בתחקיר בשני חלקיו וצר לי לומר: איתמר בן גביר שנגלה בתחקיר הוא הרבה פחות "בן גביר" מבמציאות. איך לומר זאת בשפת בן גביר? "דרדל'ה". ממש לא הפרובוקטור האמיץ שאנחנו מכירים מבית הנבחרים ומהרשתות החברתיות שבהן הוא מרבה לבלות. 

התחקיר היה ארוך ונמשך כשעתיים ואני תוהה: ריבונו של עולם, מה אני רואה כאן? מיהו השר הזה? האם זה אותו בן גביר שסלדתי ממנו, שהפחיד אותי כל כך טרם כניסתו לפוליטיקה? שחששתי שיעביר את ישיבות הממשלה להר הבית? האיש שיחדיר לגבעת רם תפיסת עולם כהניסטית? האמת, הוא הצליח לבלבל אותי. איתמר בן גביר שמופיע בתחקיר הוא אדם שקול ומתון, אחד ששוקל כל מילה בפלס, מתייעץ עם חבריו בקבוצת הוואטסאפ ''אסטרטגיה ממשלה'' לפני כל מילה שהוא מוציא מהפה לתקשורת, כל ציוץ ותגובה שהוא מפרסם ברשתות, כל סרטון שהוא מעלה - כל דבר עולה קודם לקבוצת היועצים לקבלת אישור, ואם הם פוסלים - זה נגנז.

כאן צריך לעצור ולדבר על היועץ והאדם הקרוב לאיתמר: הצעיר עם הפאות הארוכות והכיפה הגדולה - חנמאל. כמה הפחידו אותנו בתקשורת, בעיקר בשמאל, שהמתנחל הזה, שנושא שם תנ"כי "חנמאל", עוד יביא עלינו צרות צרורות. כמה שהשר קיצוני - הוא גרוע בהרבה, אמרו. הלוא הוא החתן המוכר מ"חתונת ריקוד הסכינים", נשוי לבתו של בנצי גופשטיין, פעיל הימין הקיצוני, שגם הוא מככב בתחקיר כאחד מאוהביו ויועציו של השר והלוחש על אוזנו. והנה, מה שרואים משם לא רואים מכאן. על חנמאל אפשר לומר 'תלמיד המחכים את רבו'. חנמאל מהתחקיר, גם הוא כמו הבוס, מוביל קו מתון ואף יותר, ואם נשתמש במילותיו של ביבי שנאמר במקור על ליברמן: "חנמאל הוא חלק מהשמאל". בטוב טעם ודעת ובאומץ רב, חנמאל הצעיר מאזן את בן גביר היכן שצריך ומוריד אותו לקרקע המציאות.

כמה בן גביר איכא בשוקא? ישאל הצופה. וזה גם מה שאני שאלתי - מיהו בן גביר? והאם מדובר באיתמר אחד עם שתי דמויות? בתחקיר, אם דרוקר היה משמיט את שם השר, הייתי בטוח שמדובר בשר מהליכוד, מימין-מרכז אולי. איתמר מהתחקיר יגיד שאי אפשר להשמיד את החמאס, נמאס לו מחבר הכנסת אלמוג כהן ורוצה להעיף אותו, כי רק לו מותר לאיים על צעדים חריפים. בתקשורת הוא כביכול מאיים על נתניהו לפרק את הקואליציה אם ואם ואם (במציאות הוא לא מפרק, הוא נאחז חזק בכיסאו ככל פוליטיקאי). ואיני מדבר על לקושש לייקים - את זה כולם עושים.

איתמר, לפני שנכנס לפוליטיקה כדי להכשיר את השרץ הקיצוני שיוכל לבוא בקהל, הכריז שהוא "התמתן" (צחקנו בקול). היה ברור לכולנו לכאורה שזה מן השפה ולחוץ - בן גביר התמתן? הרי בנה את כל הקריירה שלו על פרובוקציות ימניות קיצוניות - הסמל הקאדילק למי שזוכר? יותר נכון, איך אפשר לשכוח. מצפייה בתחקיר נראה שלא רק הוא התמתן אלא יחד איתו כל יועציו ואוהביו מהימין הקיצוני, כל הכוורת כולה, כולל עופר כהן הפיקטיבי, וגם החתן וחמיו חנמאל ובנצי - כולם כולם מכרו את האידאולוגיה והשאירו את זה רק למראית עין. 

מסקרן לחזור אחורה בזמן לתקופת בן גביר באופוזיציה. ולחשוף את ההתכתבויות בקבוצת הוואטסאפ שלו. האם כל אותן פרובוקציות מול השר לשעבר עומר בר-לב אולי גם הן היו מתוכננות ומבוימות? כמה טייקים הוא עשה לפני שיצא לתקוף אותו? "חברה, לצאת להתעמת עם בר לב?" "רוצה לצעוק לו 'תתבייש לך שמאלן', מה אומרים?" "חברים, האם לצאת לפיגוע באלעד? האם לתבוע את האזרח ההוא? חברה, תענו לי מהר! לעלות פייסבוק לייב? מה אומרים, זה יביא לייקים? הבייס מחכה!"

בפרשתנו, פרשת וירא, על הפסוק "וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א" מובא במדרש שאברהם אבינו הלך להתייעץ עם שלושת אוהביו - ענר, אשכול וממרא - על המילה. ורק האחרון שבהם, ממרא, הוא שייעץ לו לעשות כמצוות השם. לפיכך נגלה אליו השם בחלקו. המדרש מלמד אותנו שיעור חשוב על חשיבותם של יועצים טובים ועל הכוח להקשיב לעצה נכונה, גם אם אינה פשוטה. 

איתמר בן גביר הוא לא כוס התה שלי. רחוק מלהיות הבחירה שלי בקלפי, לפחות לעת עתה. אולם, למרות הפערים האידאולוגיים, אי אפשר להתעלם מתכונה מפתיעה שלו: הוא מקשיב ליועציו. בן גביר, יחד עם אשתו, יודעים להרכין ראש ולוותר על סרטונים שצולמו, כשהם נשמעים לעצות שקיבלו. בעידן שבו מנהיגים נוטים להיצמד לעמדותיהם בכל מחיר ולסרב לקחת אחריות ולהודות בטעות, יש מקום להערכה על הדרך שבה השר בן גביר מקבל על עצמו ביקורת (גם אם זה בתוך הקבוצה פנימה). 

דרוקר פתח זוג עיניים כששמע את בן גביר אומר שאי אפשר להכריע את החמאס. אני לא. באותם רגעים נזכרתי בסצנה ההיא שבה ישבו איתמר ואיילה במסעדה, מקבלים שירות מהמלצר הערבי. כבר אז היה ברור לי שגם הם יודעים, בסתר לבם, שנגזר עלינו ללמוד לחיות לצד שכנינו הערבים — בין אם זה בהתנחלויות ובין אם בעוטף עזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!