המספרים נחשפים: מתוך 3,710 שורדי המסיבות - כמה פנו לקבלת טיפול נפשי?

מתוך 3,710 שורדי המסיבות 2,519 פנו למרכזי החוסן לטיפול נפשי כך חשף היום (שלישי) הביטוח הלאומי בוועדת הצעירים של הכנסת, שדנה בצרכים ומענים לניצולי המסיבות בדרום. 

לדברי אל"מ יונית קורעין, ראש מחלקת פרט באגף כוח אדם, 185 חיילים בשירות סדיר היו במסיבת הנובה, 44 נותרו היום בשירות חובה, והשאר השתחררו למילואים או קיבלו פטור משירות. היא סיפרה על ליווי שניתן לחיילים אלו במהלך החודשים שאחרי הטבח, ונערכות שיחות עימם אחת לחודש. 10 מהם הגישו בקשות תנאי-שירות. סא"ל כרמל קלה, ראש ענף קליני, הוסיף כי 50% מכלל השוהים בובה טופלו – והטיפול בהם הסתיים, 34% מהחיילים שהיו בנובה מטופלים עדיין נפשית, וחלקם המועט לא היו מעוניינים בטיפול. 

דניאל גלבאום, קצינה ושורדת הנובה, העידה מנגד כי הטיפול הנפשי היה לא-הולם, היה קושי לשוחח באופן חופשי עם הקב"ן הצבאי, וקב"נים רבים שלחו חיילים רבים לטיפול תרופתי, וחיילים רבים הועברו בין שבעה קב"נים שונים, וחיילים רבים נאלצו לממן טיפול נפשי פרטי – ללא כל החזר מצה"ל. היא סיפרה על המתנה ממושכת להכרה בפוסט-טראומה ע"י צה"ל, ועד היום טרם קיבלה וועדה רפואית. 

מיקה וייס, מפקחת שירות סוציאליים במשרד הביטחון, הוסיפה כי 12 חיילים שוחררו מהשירות וטרם הגישו בקשה להכרה באגף השיקום. לאחר ההכרה – הם זכאים לטיפול נפשי ללא הגבלה. לדבריה, הכרה בטיפול נפשי אלטרנטיבי ממתינה לאישור היעוץ המשפטי. 

גלי שטופמן, מנהלת אגף רפואה ב"מכבי", הדגישה את הצורך הקליני והשיקומי בטיפול אלטרנטיבי מיידי, ולא להמתין להכרה ע"י הייעוץ המשפטי. היא דרשה כי משרד הבריאות יעביר מידע מדוייק לקופות החולים על שורדי הנובה כדי שאלו יעניקו להם רצף טיפולי ומעקב ברור, כולל רפואה שלימה – כשם שנעשה עם פדויי השבי. 

לפי עו"ד אפרת אורן, עוזרת היועץ המשפטי לרשות המיסים, הוגשו עשרות-אלפי תביעות מדרום הארץ, אך אין הפרדה בנתוני הרשות בין תביעות שורדי הנובה לבין תביעות כלל העוטף. כל מי שהגיש תביעה בגין השמדת הרכב, קיבל פיצוי של 1,000 שקלים על ציוד שהיה ברכב. בתביעות על כלל ציוד יקר יותר, התביעות נבדקו – ובדרך כלל התפשרו עם התובע. 

לדברי שירי בר לב-אשכנזי, מרכזת הטיפול בשורדי הנובה בביטוח הלאומי, הורחבו הטיפולים הנפשיים לזכאים ל-36 מפגשים, ואילו אפרת אטון מנכ"לית "לב בטוח", הזהירה כי נוסף לחץ נפשי למטופל לפני כל סדרה של 12 טיפולים. 

שלו ביטון, שורד נובה, סיפר כי המטפל הנפשי הוא עמוד התווך בחיים, ואסור לקצוב את המפגשים עימו. נריה שרעבי, אף-הוא שורד, הוסיף כי מטופל פסיכיאטרית ופסיכולוגית, הוא סובל משכחה לטווח קצר וארוך – אך הוא לא יצליח להשתקם עד שחברו הטוב לא ישוב משבי החמאס. 

מאשי סנדרוביץ', מנהלת אגף השיקום בביטוח הלאומי, הדגישה את הקושי של השורדים לספר ולדבר על החוויות הקשות, ולעיתים ההמתנה ליכולת לספר – נמשכת כעשר שנים. לדבריה, הוכרו טיפולים אלטרנטיביים רבים. מתוך 3,710 שורדי המסיבות 2,519 (כ-70%) פנו למרכזי החוסן לטיפול נפשי. היא הוסיפה כי הביטוח הלאומי מממן כ-15 מיזמים של טיפול קבוצתי וקהילתי לשיקום צעירים שורדי המסיבות, ביניהם גם קבוצות תמיכה להורים של שורדים. כמו-כן, הביטוח הלאומי מממן טיפולי רפואה משלימה בעלות של עד 6,000 ש"ח בשנה לכל שורד.

רעות לב, מנהלת מרכז החוסן הארצי, הוסיפה את המניעה הנפשית לחלק מהשורדים להתחיל טיפול נפשי, וכיום מטופלים כ-1,200 משורדי המסיבות. כל שורד יסיים 48 טיפולים ויצטרך טיפולים נוספים – הוא יקבל אותם. רז גרסטל, מערך הדיגיטל הלאומי, סיפר על הקמת מאגר כללי אך לא מזוהה אישי לשורדי הנובה, כאשר פרטים אלו שמורים בביטוח הלאומי לגבי אזרחים, ובצה"ל לגבי חיילים. 

יו"ר הוועדה ביקשה, כי על רקע הקושי של השורדים להתמודד עם ביורוקרטיות, כי רשות המסים תאפשר הגשת תביעה ממס רכוש מעבר ל-3 חודשים מזמן האירוע לתקופה של כחצי שנה נוספת מהיום (עד אמצע 2025). בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרדי האוצר והביטחון, צה"ל והמוסד לביטוח לאומי לסיים בתוך חודש ימים את חתימת ההסכם המסדיר פיצוי לאוכלוסיית החיילים. כמו כן, הוועדה מבקשת להסדיר את העברת הפיצוי הראשוני שהועבר לכלל אוכלוסיית השורדים בסך 3,500 ש"ח גם לאוכלוסיית החיילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!