חשיפת 'בחדרי חרדים': בוז'י הרצוג יפעל להכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים

מה מסתיר מנהיג 'המחנה הציוני' יצחק בוז'י הרצוג?

פחות מעשרים יום לבחירות, ולפי הסקרים מסתמן כי המפלגות החרדיות - ש"ס וג', הן שיכריעו באשר לשאלת ראשות הממשלה הבאה. המפלגות הללו מוצאות את עצמן מחוזרות על ידי שתי המפלגות הגדולות, הליכוד ו'המחנה הציוני'.

ראש 'המחנה הציוני' יצחק בוז'י הרצוג, השמיע אמירות מתונות ומפייסות ביחס לדעותיו ועמדותיו בסוגיות דת ומדינה והדגיש את עברו וייחוסו כנכד לרבה הראשי של מדינת ישראל, הרב יצחק הרצוג ז"ל.

אלא שתחקיר מיוחד של צוות 'בחדרי חרדים', מעלה תמונה אחרת לגמרי: מתברר שליו"ר המחנה הציוני ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, קשרים הדוקים עם התנועה הקונסרבטיבית בישראל, הוא רואה את עצמו כמי שהתחנך על ברכי ערכיה ותמך בפעילותה בעת כהונתו כשר השיכון ובנה למענם בתי כנסת. הקשר בין הרצוג לתנועה התהדק בשנת 1998, כאשר הרצוג כיהן כמזכיר הממשלה, בעקבות מאבק התנועה הקונסרבטיבית על תפילה בכותל המערבי.

הרצוג יצר קשר עם הנהגת התנועה המסורתית על מנת להכשיר תפילה קונסרבטיבית, בסמכות ממשלת ישראל, בקשת רובינסון, באזור הכותל הדרומי.

כהמשך לכך, אין להתפלא על כך שהרצוג הצהיר בעבר כי הוא בעד הכרה בזרם הקונסרבטיבי והרפורמי, כולל לעניין הענקת סמכות לזרמים אלה בנישואין, גירושין, גרות ועוד, בכפוף לחוק זוגיות מורחב.

במילים אחרות, מי שמתיימר להיות ראש הממשלה הבא של ישראל, הינו בעד ביטול סמכותה הבלבדית של הרבנות לישראל בנושא ניואין, ותומך בזרמים המבקשים לכרסם בסטטוס קוו במדינה. כל זה הוסתר והוצנע במהלך מערכת הבחירות הנוכחית.

מתחקיר 'בחדרי חרדים' עולה כי כבר עם ריצתו לראשות מפלגת העבודה, בתאריך 9/5/2013 פנה אליו מכון 'על משמר הכנסת' - המכון הפוליטי של התנועה הקונסרבטיבית בישראל, בבקשה שיענה על שאלון 'פלורליזם' אותו הכינה.

פנייה דומה שערך הארגון למי שהתמודדה מולו - שלי יחימוביץ, נענתה בהתעלמות. בוז'י לעומת זאת נענה והדברים התפרסמו במסגרת פרסומי התנועה.

הרצוג ענה כי הינו בעד גיוס חובה לחרדים, לימודי ליבה במוסדות החינוך, בעד ברית הזוגיות ועוד. עוד ציין שהינו בעד חוק קבורה אזרחית חליפית וכי יפעל ליישום מלא של החוק עם אפשרות לקבורה אזרחית בכל עיר.

אך ההצהרה המשמעותית ביותר של הרצוג היא זו, שלפיה הינו תומך בהכרה ממסדית והענקת שוויון מלא לכל הזרמים ביהדות, עוד ענה בחיוב לכך שיתמוך בחקיקה שתאפשר קבלת שירותי דת (נישואין, גירושין, גיור, קבורה וכו') במסגרת הזרמים השונים ביהדות, זאת בכפוף לחוק זוגיות מורחב.

ואיפה ש"ס ויהדות התורה?
העובדה שבוז'י הרצוג לא חשף את עמדותיו לקהל הרחב, והשאיר אותן במסגרת פרסומי התנועה המסורתית היא אולי מה שגרמה לכך שחברי הכנסת החרדים לא היו מודעים לדעותיו וכוונותיו.

בעבר הצהיר יו"ר ש"ס אריה דרעי כי יתמוך ביצחק בוז'י הרצוג לראשות הממשלה, גם יו"ר דגל התורה משה גפני הודיע לאחרונה בראיון לחדשות הערוץ הראשון כי בכירי מפלגת 'יהדות התורה' "לא פוסלת ישיבה עם אף אחד", גם לא בוז'י הרצוג.

אך אין ספק שהמפלגות החרדיות יתקשו לתמוך באדם המקורב לקונסרבטיבים.

במירוץ לבחירות לנשיאות שנערכו ב-10 ביוני 2014, החליטו חברי המפלגות הדתיות להסיר את תמיכתן מחבר הכנסת מאיר שטרית ממפלגת התנועה, זאת לאחר שהתבררו קשריו עם הקהילה הרפורמית, ותמיכתו שחוקים אנטי דתיים.

רובי ריבלין זכה ברוב של 63 מול מאיר שטרית שקיבל 53 קולות. וחברי הכנסת החרדים הודיעו בזמנו כי מה שהכריע את הכף לטובת ריבלין, הייתה תמיכתו ברפורמים.


'בחדרי חרדים' פנה לקבל את תגובת 'המחנה הציוני' ויצחק הרצוג לדברים. מלשכת הרצוג נמסר: "לצערנו הדברים והפרטים שצוטטו ותוארו בכתבה מלאים עיוותים ואינם תואמים את עמדתו של הרצוג ולא את עמדת המחנה הציוני. הרצוג מעולם לא אמר כי יבטל את סמכותה של הרבנות, ועמדותיו בנושא ידועות ומפורסמות ברבים".

מטעם ה'תנועה המסורתית בישראל' נמסר כי הקשרים בין הרצוג לתנועה אינן מיוחדים וכי קיים קשר עם פוליטיקאים נוספים, כמו עם יו"ר 'המחנה הציוני' בוז'י הרצוג

מתוך פרסום של מכון פוליטי של 'התנועה הקונסורבטיבית'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!